שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ
סקירה מיוחדת של בנק ישראל קבעה כי הקיצוץ שביצעה הממשלה עד כה בתקציב 2023 אינו מספיק. במסמך, עליו חתום ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נכתב כי "תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק, ובכללם התקציב". כלומר, בבנק ישראל מבינים שיש צורך בשינוי סדרי העדיפויות בתקציב, זאת תוך מניעת הוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות, קרי - הכספים הקואליציוניים.
● קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים? יותר קרוב ל־11%
● סמוטריץ' מסתיר מהאוצר והקואליציה מהיכן בדיוק יקצץ מיליארד וחצי שקל
● השפעות המלחמה: הגירעון קפץ באוקטובר, וזוהי רק ההתחלה
בבנק ישראל קוראים לאוצר לדון כבר כעת בתקציב 2024, לבחון את הכספים הקואליציוניים ולהודיע על קיצוץ. בחינה של סעיפי התקציב, הם אומרים, מצביעה על הפחתות אפשריות בהיקף של כ־8־10 מיליארד שקל ב־2024.
מהיכן קוצצו 600 מיליון?
בפועל, בנק ישראל מבקר את הפעילויות שנעשו עד כה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואשר אושרו ביום שלישי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הבנק, היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע, העומד על 4 מיליארד שקל, "אינו גדול, וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה היא מוגבלת". בנוסף, בבנק כותבים כי מתוך 4 מיליארד שקוצצו, ישנם 600 מיליון שקל שלא ברור מהו המקור שלהם.
בנוסף, נכתב כי העלות הפיסקלית הכוללת של המלחמה בשנת 2023 אינה מסתכמת רק ב־35 מיליארד שקל שהקצה כרגע שר האוצר (22 מיליארד שקל לביטחון ו־13 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות).
הבנק מדגיש כי העלות הכוללת גדולה מסכום זה, וכי לממשלה יש גם הוצאות שימומנו דרך קרן הפיצויים. הוצאות אלו כוללות בין היתר: נזק ישיר לרכוש; נזק עקיף לעסקים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה; ההוצאות ליישובי רמת הגולן וליישובי קו העימות בצפון; ואת מענקי ההמשכיות העסקית לעסקים בשאר הארץ. הבנק מסביר כי עלויות אלה מוערכות בכ־15 מיליארד שקל כבר בשנת 2023 - סכום נמוך במקצת מסך יתרת קרן הפיצויים ערב המלחמה.
מכיוון שהקרן צפויה להיות מנוצלת כמעט במלואה כבר על בסיס ההתחייבויות הקיימות, הרי שככל שיידרשו הוצאות נוספות מסוג זה, הממשלה תצטרך לממן אותן מתקציבה. בנוסף, מכיוון שמדובר בקרן "על הנייר", על הממשלה לגייס חוב גם כנגד ההוצאות הנרשמות כנגד הקרן.
לא הביקורת הראשונה
המסמך מדגיש עוד כי לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: אלה תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם. "בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר, ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת־הטווח", נכתב.
אין זו הפעם הראשונה שבבנק ישראל מתבטאים נגד הכספים הקואליציוניים. בהחלטת הריבית בחודש שעבר ציין מפורשות הנגיד פרופ' אמיר ירון כי את הוצאת הכספים, ובייחוד הכספים הקואליציוניים, יש לשקול בכובד ראש.