ראש ממשלת בריטניה רישי סונק, ומנהיג מפלגת הלייבור קיר סטארמר משתתפים בטקס יום הזיכרון הלאומי ביום שבת האחרון / צילום: ap, Toby Melville
לפחות 15 פעמים שאל מנחה הטלוויזיה פירס מורגן את ג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור היוצא ומי שמוביל בימים אלו את ההפגנות בממלכה המאוחדת בעד סולידריות עם הפלסטינים בעזה, אם חמאס הוא ארגון טרור. קורבין, שהושעה מהמפלגה על רקע עמדות אנטישמיות, ונאסר עליו לרוץ מטעם הלייבור על ידי ההנהגה החדשה, סירב לענות לשאלה אפילו פעם אחת, במופע טלוויזיוני שהפך לוויראלי ביממה האחרונה.
לא במקרה עלה הנושא בתוכנית הפופולרית של מורגן. המלחמה בעזה מטלטלת בימים אלו את המערכת הפוליטית בבריטניה. מצד אחד, קרוב לחצי מיליון בני אדם יצאו לרחובות לונדון בסוף השבוע האחרון כדי להפגין תמיכה בפלסטינים, ולקרוא להפסקת־אש. מהצד שני, ראשי שתי המפלגות הגדולות תמימי־דעים בשלב זה כי לישראל "יש את הזכות להגן על עצמה" ומסרבים לקרוא להפסקת אש.
חיכוכים פנים־מפלגתיים
בריטניה אינה לבדה. בצרפת, המלחמה בעזה משרטטת מחדש את קווי התמיכה במערכת הפוליטית, לאחר שצעדה גדולה נגד אנטישמיות שהתקיימה בסוף השבוע קיבלה בברכה לראשונה את מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה־פן, ודחתה את מנהיג השמאל ז'אן לוק־מלנשון (שכתב כי אינו רוצה להפגין "יחד עם מי שתומכים בג'נוסייד בעזה").
בגרמניה, גילויי השמחה והאנטישמיות של המהגרים המוסלמים יצרו "מרוץ פוליטי" בין המפלגות - מי תגביל בצורה חריפה יותר את ההגירה החוקית, בניסיון גלוי לקחת קולות ממפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה".
אבל מצבה הפוליטי של בריטניה רעוע יותר. ראש הממשלה רישי סונאק, שנבחר אך ורק בקולות צירי המפלגה השמרנית לפני כשנה, אחרי כהונה הרסנית של ליז טראס ואחרי שסייע להדיח את בוריס ג'ונסון, הוא ראש ממשלה במחלוקת. התמיכה הברורה שלו ושל שרי החוץ והביטחון הבריטיים בישראל עד כה היא חלק מהדנ"א של המפלגה השמרנית, אולם לא הועמדה למבחן הציבור.
למעשה, הפגנות הענק שהתקיימו בלונדון בעד הקריאה להפסקת־אש ונגד עמדתה הרשמית של ממשלת בריטניה בנושא אף יצרו חיכוך בתוך הממשלה. שרת הפנים סואלה ברוורמן פירסמה מכתב ב"טיימס" נגד ההפגנות, שבאמצעותו, נטען, היא "הבעירה את השטח". ברוורמן קראה למשטרה לאסור את ההפגנה, ולציבור להגן על מונומנטים לאומיים ביום שבת האחרון מפני מפגינים פרו־פלסטינים. היא גם האשימה את המשטרה בגישת "איפה ואיפה" כלפי מפגיני השמאל.
סונאק, שבעצמו קרא למפקד משטרת המטרופולין של לונדון לשיחה וביקש ממנו למנוע את ההפגנה הפרו־פלסטינית המוזכרת (מה שלא התרחש בסוף), פיטר אותה על רקע זה (ביחד עם סוגיות רבות אחרות הקשורות להתנהגותה כשרה ולאופוזיציה הפנימית שהיוותה נגדו), וביצע שורת מינויים חדשה לממשלה. סונאק מנסה בכל הכוח למצוא איזושהי סוגייה שתאפשר לו להתאושש בסקרים לקראת הבחירות הבאות.
הבחירות מתקרבות
בצד השני של המפה הפוליטית, במפלגת הלייבור, הרוחות סוערות אפילו עוד יותר. ישנם מוסלמים רבים במפלגה בתפקידים בכירים, חלקם התפטרו במחאה על הגישה הפרו־ישראלית של מנהיג המפלגה קיר סטארמר, ששם לעצמו למטרה לנכש את האנטישימיות והאנטי־ישראליות של קורבין ותומכיו מתוך הלייבור.
סטארמר, שנשוי ליהודיה בריטית והולך עם המשפחה לבית כנסת רפורמי בלונדון, הביע שוב ושוב את התנגדותו לקרוא להפסקת אש מצד ישראל. סאטרמר ניסה עד הרגע האחרון להיאבק במי שקוראים להפסקת אש מיידית בתוך מפלגתו, והצהיר כי כל מי שיצביע בפרלמנט על תיקון כזה במסגרת הדיונים, יסולק מיידית מממשלת הצללים של המפלגה. הוא הציע במקום זאת תיקון "רך יותר" שקורא ל"הפוגות הומניטריות". למרות איומיו, 56 מתוך 198 נציגי המפלגה הצביעו בעד הפסקת אש, והוא אכן הודיע על פיטורים של 4 שרים בממשלת הצללים, בנוסף לפיטורים קודמים.
המרד הפנימי שמתנהל כעת במפלגת הלייבור - המובילה בסקרים לקראת הבחירות הבאות - יכול להחליש את כוחה. "סטארמר עומד בפני מרד גלוי", הכריזו בימים הבוקר כלי התקשורת הבריטיים. הפוליטיקאי הבריטי, בן 61, אמר בעבר כי "אם ההגדרה של להיות ציוני זה להאמין במדינת ישראל - אז במובן הזה, אני ציוני", הצהרה שעוררה עליו ביקורת רבה מתוך חוגי המפלגה הקיצוניים יותר בשמאל.
הבחירות הכלליות מתוכננות להתקיים בדצמבר בשנה הבאה לכל המאוחר, או בינואר שאחריו. אבל העובדה כי סונאק לא נבחר על ידי הציבור מטילה צל על כהונתו, ויש עליו לחץ כבד לקרוא להקדמת הבחירות. המצב הכלכלי במדינה השתפר, במיוחד עם נתוני האינפלציה שהתפרסמו השבוע, לפיהם מדד המחירים לצרכן נשאר זהה ועלה "רק" ב־4.6%. זה עשוי להיות הרגע המתאים לסונאק להכריז על בחירות, למרות שהמפלגה השמרנית זוכה ל־26% תמיכה בלבד לעומת 46% ללייבור. נראה כי המלחמה בעזה פלשה ללב הפוליטיקה הבריטית, שעשויה לעמוד בפני תקופת בחירות.