גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אף שמערכת החינוך קריטית כעת, קשה לה להתאושש מהכאוס

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם: מערכת החינוך בזמן חירום ● המערכת סובלת ממאבקי סמכויות, חוסר משאבים ואי–סדר כללי - ומתברר שאלה לא בעיות חדשות

כיתה ריקה במודיעין. למערכת החינוך קשה להתאושש מהכאוס / צילום: Shutterstock
כיתה ריקה במודיעין. למערכת החינוך קשה להתאושש מהכאוס / צילום: Shutterstock

 

 

 

בימי שגרה, מדור המוניטור מבצע מעקב מדוקדק אחר יישום החלטות ממשלה - כאשר בכל פעם נבחנת החלטת ממשלה אחרת. אולם, אלה אינם ימי שגרה.

במצב חירום, זרם בלתי פוסק של ידיעות ודיווחים מסחרר אותנו, מה שפעמים רבות משאיר אותנו אבודים במרחב. מרוב עצים, אנחנו לא רואים את היער. לכן, במקום לרדת לפרטים, החלטנו במרכז להעצמת האזרח ובגלובס לעלות מעלה ולהתבונן על המצב ממעוף הציפור.

כחלק מהמאמצים שלנו לסייע בהבהרת התמונה הגדולה, בתקופה הקרובה אנחנו נרתום את המשאבים שלנו על מנת לבצע סקירות מקיפות יותר - שמותחות את היריעה מעבר להחלטת ממשלה מסוימת. רק לפני כארבעה חודשים, משרד החינוך קיים תרגיל חירום בשיתוף רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון. במרכז התרגיל עמד תרחיש של מלחמה רב זירתית ושל רעידת אדמה. התרגול כלל, בין היתר: קליטת אוכלוסייה מפונה במתקני קליטה, אספקת שירותי חינוך, למידה מרחוק וחינוך מיוחד, למידה במרחבי למידה חלופיים ומענה לנפגעים רבים בכל מעגלי הפגיעות.

 

והתוצאות? פנטסטיות, אם שואלים את שר החינוך. השר יואב קיש בירך על תוצאות התרגיל והכריז: "אני סמוך ובטוח כי משרד החינוך יעמוד בכל אתגר שיגיע לפתחו". למרבה הצער, מהר מאוד תחושת הביטחון הזו עמדה למבחן המציאות.

פגיעה בחינוך היא פגיעה בתפקוד של כל חברה חפצת חיים - על זה נדמה שכולם מסכימים. אין פלא, אפוא, שמאז תחילת המלחמה, שר החינוך יואב קיש שב והדגיש כי הוא רואה "חשיבות גדולה בהחזרת התלמידים ללמידה פיזית במסגרות החינוך".

ולכאורה, הנתונים שיצאו ממשרדו מעידים שישנה הצלחה מסוימת בגזרה הזאת: לפני ימים אחדים, משרד החינוך פרסם שלמעלה מ-75% מבתי הספר פתחו את שעריהם בפני התלמידים וחזרו ללמידה פיזית במסגרות. במחוזות ירושלים והצפון למעלה מ-90% מהמוסדות חזרו ללמידה פיזית, בתל אביב ובמרכז בין 75% ל-85% ובחיפה 65%. מטבע הדברים, באזור הדרום שיעור המוסדות הפתוחים הוא הנמוך ביותר ועומד על 36% בלבד.

אבל עד כמה הנתונים הללו באמת משקפים את המצב בשטח? איך נראית בפועל מערכת חינוך שמתפקדת תחת אש? כדי לענות על השאלות הללו, צריך לחזור אחורה ולהבין איך התעצבה "שגרת החירום" של מערכת החינוך עד היום, מדוע הדברים נראים כפי שהם נראים ומה אפשר בכל זאת לשפר. בשורות הבאות ננסה לעשות בדיוק את זה.

2006: מלחמת לבנון השנייה

אומנם מלחמת לבנון השנייה פרצה בזמן חופשת הקיץ ולכן מערכת החינוך איננה נבחנה בהתמודדות עם 'שגרת מלחמה', אך היא עדיין מקרה בוחן חשוב להתמודדות עם הצורך בפינוי ילדים ובני נוער מקווי העימות - גם ללא משפחותיהם.

האתגר המרכזי שניצב בפני מערכת החינוך באותה עת הוא ההכנות לשנת לימודים חדשה תוך כדי התמודדות עם השלכות המלחמה על התלמידים והמורים - הן ברמה הרגשית והן ברמה ההתנהגותית. מערכת החינוך, בהנחיית השירות הפסיכולוגי החינוכי, הכינה עבור התלמידים והמורים תוכנית התמודדות שכללה שיחות קבוצתיות, זיהוי סימפטומים של טראומה והתמודדות עם תגובות טראומטיות.

בדומה למצב הנוכחי, גם במלחמת לבנון חלק ניכר מהפעילות בתחום החינוך והסיוע לילדים ובני נוער הובל על ידי ארגוני חברה אזרחית ומתנדבים, לרבות הפעלת מחנות קיץ מיוחדים לילדים שהתפנו באמצעות תנועות נוער והתארגנויות אזרחיות שונות ברשויות שקלטו (בהתנדבות) את תושבי הצפון.

אך לצד ארסנל הכלים שפותחו במלחמת לבנון השנייה שיכולים לשמש אותנו גם כיום, חשוב שנזכור גם איך הפינוי משפיע על הילדים. מחקרים שנעשו לאחר המלחמה העלו כי אף שמצד אחד הפינוי הקל על החרדה, הוא מצד שני עשוי דווקא להגבירה בשל המרחק וה"תלישות" משגרת היומיום. המחקרים הצביעו על עלייה בחרדה כשהילדים נותקו מהוריהם אפילו לזמן קצר, שכן הדאגה לשלומם של בני המשפחה פוגעת מאוד ביכולת הריכוז שלהם.

2014: מבצע צוק איתן

גם מבצע צוק איתן התרחש במהלך חופשת הקיץ, לכן ממילא לא התקיימה פעילות חינוכית בבית הספר ובאוניברסיטאות. ובדומה לתקופה שאחרי מלחמת לבנון השנייה, גם שנת הלימודים לאחר מבצע צוק איתן נפתחה בתהליך התמודדות של הצוות החינוכי עם השלכות המלחמה.

בשל הקרבה של המבצע לפתיחת שנת הלימודים, סקר משרד מבקר המדינה את מיגון מוסדות החינוך בעוטף עזה. לפי דו"ח המבקר, לא כל מוסדות החינוך והגנים מקו הגדר ועד ל-15 ק"מ ממוגנים, על אף פסיקת בג"ץ והחלטות ממשלה בדבר מיגון כל מוסדות החינוך והגנים באזור זה. היום אנחנו יודעים להגיד שעל פי נתוני משרד החינוך מאוקטובר האחרון, 20% ממוסדות החינוך אינם ממוגנים.

בהמשך להפקת הלקחים מהמלחמה, מבקר המדינה בחן במיוחד גם את מיגון מסגרות החינוך לגיל הרך. במהלך השנים, הגנים הפרטיים לגיל הרך נדרשו לספק מיגון לפי הנחיות פיקוד העורף. עם זאת, פיקוד העורף החליט לספק פטור מחובת מרחב מוגן לגנים בהם לומדים עד 25 ילדים. בספטמבר 2014, הוא שלח מכתב שמצביע על הקשיים הנובעים מהיעדר מיגון בגני ילדים, והרשויות המקומיות נדרשו לסגור את הגנים בזמן חירום. משרד מבקר המדינה הצביע על כך שסגירת הגנים בזמני חירום עלולה לגרום להיעדרות ממושכת של ההורים ממקומות העבודה ולפגיעה משמעותית במשק. גם נוהל בנושא שמרטפיות שגובש כשנה וחצי לאחר מכן אינו מספק מענה לכלל ציבור העובדים - ואף דרוש מבנה ממוגן להפעלתו.

2020: מגפת הקורונה

בתקופת הקורונה, הוחלט להעביר את ההוראה במערכת החינוך בישראל למסגרת של למידה מרחוק, בעיקר באמצעות פלטפורמות מקוונות. עם זאת, עלו חששות לגבי הגברת הפערים החינוכיים בישראל בשל התמודדות קשה עם הלמידה מרחוק, בעיקר בקרב קבוצות אוכלוסייה מוחלשות. אחד האתגרים המרכזיים הוא המחסור באמצעי קצה ובחיבור לאינטרנט בבתים.

לפי נתוני משרד האוצר ומבקר המדינה, כ-20% מהתלמידים בישראל אינם מתגוררים בבית עם מחשב, ול-27% אין חיבור לאינטרנט. בנוסף, ל-25% מילדי ישראל אין חיבור זמין לאינטרנט ולכ-135 אלף אין מחשב או טאבלט אישי. ובאופן כללי, 22% מהתלמידים לא נכנסו לשיעורי הזום שלהם במהלך המגפה. התוצאות? בשנת 2021, דווח שבשל הלימודים הלא סדירים, כישורי הקריאה והחשבון של התלמידים ספגו פגיעה חמורה.

בעקבות זאת, מבקר המדינה יצא לבדוק את התנהלות משרד החינוך במשך תקופת המגפה. הוא מצא שמשרד החינוך לא הצליח להתאים את עצמו למגפה, לא סיפק לתלמידים סיוע לימודי הולם ואף כשל בהפקת לקחים שהייתה עשויה לסייע לו להתייעל ולהשתפר. לכן, המבקר המליץ להגביר את הסמכויות של הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, להיערך מראש ללמידה מרחוק בחירום (על ידי בחינה של מתכונת רב-שנתית לגיבוש תרגילי חירום) ולייעל ולפשט את עבודת המטה של משרד החינוך בזמן חירום - בפרט, לצמצם את מספר חוזרי המנכ"ל, למקד אותם ולהפיצם בעיתוי הראוי.

חלק מהלקחים הללו אכן נלמדו. בשנת הלימודים הבאה, משרד החינוך הקצה תקציב עבור למעלה מ-3,900 בתי ספר במסגרת תוכנית התקשוב שכללה תקצוב להצטיידות טכנולוגית או שדרוג ציוד קיים הנדרש ללמידה מרחוק, כגון מחשבים ניידים לתלמידים וצוותי חינוך. בנוסף, הועברו כחצי מיליארד שקלים לשיקום נזקי הקורונה (בדגש על הנזקים הרגשיים והחברתיים לתלמידים) והחל יישום רפורמת עצמאות המנהלים.

ומה קורה עכשיו?

ב-16 באוקטובר, הממשלה אפשרה לקיים לימודים פיזיים במוסדות החינוך, על פי "מודל הרמזור". החזרה ללימודים פרונטליים נקבעת על פי קרבה לקווי העימות והיא משתנה לעיתים תכופות. אלא שלטענת חלק מהרשויות המקומיות, משרד החינוך מגלגל לפתחן את האחריות לקיום לימודים פרונטליים, אך לא מתחשב בסכנות הטמונות בהתקהלות גם באזורים שהוגדרו "צהובים" ובחרדה הרבה בציבור כולו. בימים הראשונים לחזרה ללמידה, נרשמו גם תגובות חריפות של חלק מצוותי ההוראה להפקדתם על שלומם של ילדים רבים במציאות הפכפכה. לא למותר לציין כי אותן "הנחתות מלמעלה" סותרות את אחד מהלקחים החשובים שנלמדו בתקופת הקורונה - והוא ביזור הסמכויות ממשרד החינוך אל הרשויות המקומיות ובתי הספר.

ובכל זאת, הבאנו קודם נתונים יחסית מרשימים בדבר היקף החזרה ללמידה פרונטלית. זה מעיד על הצלחה, לא? ובכן, חשוב מאוד לסייג את ההתרשמות מהנתונים. הנתונים הללו לא מתייחסים למסגרת והיקף נוכחות התלמידים בבתי הספר. אלה לא מתחשבים למשל בבתי ספר רבים שחזרו ללמידה בקפסולות מכיוון שברובם חסרים מקלטים שיכולים להכיל את כל התלמידים וכן בשל זמינות כוח האדם.

לכן, משרד החינוך עדיין מעודד למידה מקוונת בימים בהם התלמידים לא מגיעים למסגרת. למרות היוזמה החשובה, יש לזכור שלנוכח המחסור האדיר בכלי למידה מקוונים, מדובר בפתרון שרחוק מלהיות מספיק. עד כה, משרד החינוך מחלק מחשבים ניידים לתלמידים שנאלצו לעזוב את בתיהם בעוטף עזה בלבד, אך המחסור במחשבים ובתשתיות קיים בקרב תלמידים רבים נוספים ברחבי הארץ שלא חזרו ללמידה פרונטלית מלאה.

 

אין מדיניות אחידה

בפועל, אין מדיניות אחידה של חזרה ללימודים, וקיים פער גדול בין בתי הספר, גם בין כאלה שנמצאים באותו אזור או רשות מקומית. בתי ספר מסוימים באזור המרכז, למשל, חזרו ללימודים מלאים, ואילו אחרים לומדים לסירוגין או בשעות מוגבלות. ואפילו החזרה החלקית ללימודים לא מתבססת בהכרח על ידע מקצועי ונחיצות המקצוע, אלא על פניות של עובדי ההוראה או על שיקולים משתנים של מנהלי בתי הספר. כך גם בהפעלת הלימודים המקוונים שמשתנה מאוד ממוסד למוסד - ובוודאי שהיא בעייתית יותר עבור הגילים הצעירים.

אבל קשה להעלות על הדעת דבר חשוב יותר מהתמיכה הנפשית לתלמידים. כדי להבין את גודל האירוע, נזכיר שיש 4,600 ילדים רק ממועצת אשכול שהם מפונים ומפוזרים ברחבי המדינה - ורובם נפגעי חרדה ואינם מצליחים להשתלב בחינוך הרגיל.

ולזה צריך להוסיף מחסור חמור בפסיכולוגים חינוכיים במערכת - שמורגש במיוחד כעת. יש יחס של פסיכולוג אחד לכל 1,000 תלמידים בחינוך הרגיל, לכל 500 תלמידים בגנים וכיתה א', ולכל 300 תלמידים בחינוך המיוחד. בנוסף, קיים תת-איוש של כ-30% מהפסיכולוגים במערכת. כ-3,600 פסיכולוגים בלבד מועסקים במערכת החינוך, רבים בכלל במשרות חלקיות. משרד החינוך טוען שהוא הציע לפסיכולוגים פרטיים לעבוד עבורו, אך הם סירבו. כרגע, המשרד איפשר לפסיכולוגים הקיימים לעבוד עם התלמידים המפונים בשעות נוספות. ומה באשר לטיפול נפשי בגיל הרך? לזה כרגע בכלל אין תקציב.

אז משרד החינוך הקים מינהלות לילדי הקהילות המפונות, אחת בראשות ד"ר קרן רז נצר ושנייה שמתמקדת באילת בראשות גילה נגר. עד ה-24 באוקטובר, שובצו 187 מנהלי מרכזים חינוכיים במרכזי הפינוי והמשרד החל להפעיל בהם תכנית חינוכית. שר החינוך הודיע על הקמת בתי ספר חדשים באזורים אליהם רבים התפנו ופורסמו נהלים המאפשרים לתלמידים מפונים להירשם למסגרות חינוך ברשויות המקומיות הקולטות.

אלא שבפועל, גם כאן חוסר האחידות בולט. קהילות מפונות חזקות שמנהלות מסגרות משלהן בשגרה, החלו כבר בתחילת המלחמה להפעיל באופן עצמאי מסגרות במלונות (בעיקר עבור הגיל הרך וגילאי היסודי), זאת בשונה מקהילות שמפוזרות בין מוקדי פינוי שונים שהתקשו בהפעלה עצמאית של מסגרות. מרבית תלמידי הקהילות הללו החלו לשוב חזרה לאיזושהי מסגרת רק לאחרונה, כשברוב המקרים מדובר על פעילות לשעות בודדות ביום שכוללות בעיקר פעילות חוסן והפוגה על ידי מתנדבים, מורות חיילות וצוותי חינוך בפנסיה מהרשות המארחת.

אז מה עושים? המלצות המרכז להעצמת האזרח:

מינוי אנשי מקצוע להובלת משימות מורכבות בחירום - שר החינוך יואב קיש, השכיל למנות מיד עם תחילת הלחימה למובילת מנהלת הסיוע לנפגעים את דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית המשרד. זהו צעד חיובי, שכן על מנת לתפקד בחירום ביעילות, נדרשת היכרות טובה עם המנגנון והעשייה הממשלתית. מומלץ בחום שצעדים דומים יבחנו גם במשרדי ממשלה נוספים.

פרסום נתונים מפורטים ומהימנים - כאמור, הנתון שפרסם משרד החינוך על שיעור בתי הספר שפתחו את שעריהם, מנותק מהמצב בשטח, שכן במוסדות רבים החזרה בפועל היא חלקית בלבד. על מנת שהמשק ושוק העבודה יוכלו להיערך בהתאם, יש לפרסם נתוני אמת מפורטים על סטטוס הלמידה במוסדות החינוך.

פיתוח תוכנית ייעודית למסגרות פרטיות לגיל הרך - יש לקבוע מתווה כלכלי למסגרות הללו, גם כדי להבטיח את קיומן וגם כדי לעודד חזרה למסגרות באמצעות תמריצים. מעבר לכך, בטווח הארוך יש לבחון באילו אזורים לחייב את המסגרות לפעול במתקן עם מרחב מוגן וכיצד תתבצע הנחיית המעונות הללו בעת חירום.

חיזוק מערך הפסיכולוגיים החינוכיים - בהתאם למערכה המתמשכת והשלכותיה על תלמידי ישראל ולאור המצוקה הגדולה שהייתה קיימת עוד לפני כן, ראוי לאמץ את קריאתם של פורום הארגונים והתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית למשרד החינוך לפעול באופן מיידי לאיוש התקינה החסרה, תוך פתרון סוגיית מודל השכר.

השלמת ציוד ללמידה מקוונת - צעד זה קריטי עבור תלמידים בכלל הארץ, אך בייחוד באזורים בהם נרשם עוד בתקופת הקורונה כי קיימים פערים.

מיגון מוסדות הלימוד - זה אומנם צעד לטווח הארוך, אך יש לחתור לטיפול מהיר ככל האפשר בפערי המיגון במוסדות החינוך בכלל הארץ ובגבולות המדינה בפרט. גם מוסדות חינוך בהם קיים מיגון אינם מותאמים במלואם למספר התלמידים בכל מוסד ועל כן לא מתבצעת למידה רציפה, אלא בקופסולות. המלצה זו חוזרת על עצמה בדו"חות מבקר המדינה ממלחמת לבנון השנייה.

תקצוב הפעילות - כדי למנוע קשיי יישום שנובעים מעיכובים ב"צנרת הממשלתית", יש לייצר בהירות בהקדם האפשרי אודות מקורות התקצוב.

שימוש בגמישות פדגוגית ניהולית בחירום - על מנת לאפשר למנהלי בתי הספר להתמודד ביעילות עם האתגרים השונים, יש להתיר לממש את כלל התקציב שהוגדר בתחילת השנה לשימוש במערכת גפ"ן.

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

מקור בחמאס: מתקרבים להסכם, ארה"ב הסכימה לסיים את המלחמה

מטוסי קרב תקפו תשתית טרור בחאן יונס שבה זוהה שיגור לעוטף ● מחבלים חוסלו בפעילות צבאית סמוך לטולכרם ● הערכה: ישראל קרובה להסכם עם חיזבאללה שיביא לסיום ההסלמה בגבול הצפוני ● דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח • החות'ים מאיימים: נפגע בכל ספינה ישראלית - גם בים התיכון • עדכונים בולטים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם