עובדי הייטק / צילום: כדיה לוי
המלחמה בעזה פגשה את ההייטק הישראלי בעיצומו של משבר מתמשך. עוד מאמצע השנה שעברה סובל הענף מבריחת משקיעים וירידת שווי שנגרמה בשל עליות הריבית. להכל נוספה גם חוסר היציבות הפוליטית.
● אינבידיה הודיעה: מחשב העל הישראלי יוצא לדרך
● ניתוח | מיקרוסופט מגייסת את סם אלטמן: מהלך מבריק או טעות שתעלה מיליארדים?
גיוס המילואים הגדול בתולדות ישראל דלדל את מצבת העובדים בחברות - בחלקן אף את דרגי ההנהלה הבכירים - ושם אותן במרכז תשומת הלב העולמית כחברות במרכזה של זירת מלחמה.
לראייה, בסקר שפורסם לפני כחודש, שנערך מטעם רשות החדשנות ומכון המחקר SNPI, בנוגע למצב ההייטק מאז פרוץ המלחמה, ההממצאים היו עגומים - יותר מ־80% מן החברות שהשתתפו דיווחו על פגיעה במצבן, כאשר ניכרים קשיי מימון. כ־70% מהחברות דיווחו על הפגיעה ברציפות התפקודית בעקבות אותו גיוס נרחב.
אותות המלחמה ניכרים גם בנתונים שפרסמה הלמ"ס השבוע, במסגרתם נרשמה ירידה משמעותית של כ־12% במספר המשרות הפנויות של מתכנתים, זאת על רקע ירידה כללית של 18% במספר המשרות הפנויות במשק.
ובינתיים, חוסר הוודאות רק גדל: המלחמה עלולה להתארך גם אל עבר השנה הבאה, חזרתם של אנשי המילואים איננה צפויה בקרוב ותתכן אף כניסה לחזית בגבול הצפון - דבר שיגביר בין היתר את דרגת המסוכנות המקומית, וירחיק עוד יותר את המשקיעים שבלאו הכי יושבים כעת על הגדר. בתנאים הללו, חברות רבות מתחילות לתכנן צעדי התייעלות, אלא שמהלכים נואשים רבים נדחים לאחר המלחמה.
"מוכר לנו היטב מתקופות של שפל כלכלי"
"אנחנו נפטר בקרוב עובדים שאינם משרתים במילואים, אך לצערי נצטרך לבצע 'השלמות' מקרב המשרתים כאשר אלה יחזרו", אומר לגלובס יזם הייטק ותיק שמשמש גם כמשקיע בחברות נוספות. "אין לנו ברירה, היינו כפסע מלסגור סיבוב השקעה, במומנטום מטורף עם לקוחות ופיתוח, ואז - מלחמה - והכל נעצר. מתוך חמש חברות שתכננו השקה של מוצר - ארבע מהן דחו אותו. כמעט כל המכירות נעצרו". הוא מוסיף כי "זה כואב לעשות את זה בזמן מלחמה אבל אנחנו נוותר על חלק מהאנשים כדי שלרוב תהיה עבודה, ולחברה יהיה זמן לבנות מומנטום מחודש".
יזם נוסף, שבבעלותו חברה בת שנתיים בלבד אומר כי "במשך שנים עבדנו קשה בחברה כדי ליצור תשתית חסונה, אז אמנם לא נפשוט רגל, אבל ניאלץ לבצע תיקון מאוד כואב לאחר המלחמה". לדבריו, "יהיה כאן גל פיטורים ענק ויהיו הפסדים גדולים".
עם זאת, הוא מתייחס לבעייתיות של פיטורים בתקופה הנוכחית: "אי אפשר לפטר עכשיו. זה כמו לפטר עובדת בזמן הריון, אבל כרגע כולם 'בהריון' - כי כולם במילואים. מה גם שבמצב הנוכחי, לפטר מישהו זה בעצם לבוא ולהגיד לו: 'בזמן שהמדינה במלחמת הישרדות, נשלח אותך למלחמת הישרדות פרטית', מלחמה שאין לו שום סיכוי בה כי כרגע השוק מת".
הוא מוסיף כי "זה מוכר לנו היטב מתקופות של שפל כלכלי - בוחנים אותנו בזכוכית מגדלת, והרבה חברות מנסות להמנע מגלי פיטורים גדולים מידי, הן עושות את זה בשלבים. אבל בעצם, בפועל, הן נפטרות מכל מיני עובדים וזה בלתי נמנע. גם כל התאגידים דחו והתעכבו ונאנחו ובסוף ראינו איך גוגל ומיקרוסופט ומטא שיחררו עשרות אלפי עובדים כי לא הייתה ברירה".
לדבריו "אנחנו נמצאים בעיצומה של התפוצצות של בועה גלובלית וישראלית. המצב הביטחוני הנוכחי חייב אותנו להתמודד עם זה ביתר שאת. כל מיני דברים שיכולנו לטאטא מתחת לשטיח לפני, או להגיד התייעלות פה ושיפורים שם וזה לא באמת פיטורים, כל זה כבר לא תקף".
החברות יעדיפו להישאר עם המודל המצומצם?
ליאור אבירם, שותף מנהל בשבלת עורכי דין , אומר לגלובס כי "בסוגיית הפיטורים צריך להבדיל בין החברות הגדולות והמבוססות לבין החברות הצעירות שלא מצליחות להרוויח עכשיו". לדבריו, את הפיטורים נראה יותר בחברות הצעירות והקטנות. כמו כן, הוא מתייחס לשאלה, האם בשל העובדה שעובדים רבים התגייסו לצו 8, והחברות נאלצו להסתדר עם כוח עבודה מצומצם יותר, הן ישמרו את המודל הזה גם לאחר המלחמה. "השאלה מה עושים עם כל כח האדם שיחזור מהמילואים היא מעניינת, אבל התשובה תהיה תלויה בסיטואציה באותה נקודת זמן, ובהיקף הנזק שיגרם זאת כתלות באורכה של המלחמה".
שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל, אומר לגלובס כי "אם חברה עושה פיטורים רוחביים היא יכולה גם לפטר את אנשי המילואים, כלומר אי אפשר לפטר מישהו ספציפי שנמצא במילואים אבל בפיטורים רוחביים זה אפשרי". עם זאת, לדבריו "המלחמה כנראה דחתה את הפיטורים בחודשיים, אבל אלו פיטורים שתוכננו עוד טרם פרצה".
נדמה כי תחילתו של הגל מורגשת כבר עכשיו. יזם בכיר אומר לגלובס כי "היזמים חשבו שיוכלו לבחון פרידה מדורגת מעובדים - עובד פה, עובד שם, וככה הן יצליחו לדלל את כוח האדם מבלי ליצור גל פיטורים אחד מרכזי. אבל חברות רבות תקועות כעת, אין דרך לעקוף את המציאות שהמספרים מכתיבים".