חנן מור, מנכ''ל חברת חנן מור / צילום: איל יצהר
כיצד יושפעו נושיה של קבוצת חנן מור, כמו גם רוכשי הדירות בפרויקטים של החברה, מפנייתה השבוע לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים נגדה? נזכיר כי היקף חובות החברה לנושים הפיננסיים (בעיקר בנקים ומחזיקי אג"ח) מסתכם בכ־3 מיליארד שקל, והאג"ח שהנפיקה נסחרות בתשואה של עד מאות אחוזים - המאותתות על האי אמון בשוק ביכולת החברה לשרת את חובותיה.
● דרור מרמור, פרשנות | למה דווקא בנק לאומי החליט למשוך את השטיח מתחת לרגלי חנן מור
● סדקים בין נושי חנן מור: דיסקונט והפניקס מבקרים את צעדי לאומי
● המענקים והקמפיין: "מי רוצה לעבוד בבניין? 750 שקל עד ארבע מדי יום"
הבקשה של קבוצת הנדל"ן הממונפת היא לעיכוב הליכים. מדובר בהליך חדש יחסית שמתבסס על תיקון 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. התיקון לחוק שבוצע לאחר פרוץ מגפת הקורונה מאפשר לחברות להמשיך להתנהל מבלי שמונה להן בעל תפקיד מטעם בית המשפט שמחליף את ההנהלה (במקרה של חנן מור מדובר בעיקר ביו"ר מור ובמנכ"ל אבי מאור, צמד בעלי השליטה בחברה). זהו צעד מרוכך יחסית שמטרתו היא מתן זמן לגיבוש הסדר חוב, שיובא לאישור הנושים ויאפשר לחברה להתאושש.
קבוצת חנן מור מבקשת עיכוב הליכים לתקופה של 90 יום, שבמהלכה נושיה יהיו מנועים מלהוציא נכסים מרשותה, למכור אותם או לשנות את מצב הזכויות בהם. במקביל היא הציעה מתווה ראשוני להסדר חוב לבית המשפט. בין נושי החברה נמנים בנקים (בעיקר לאומי ודיסקונט), גופים פיננסיים (הפניקס, מיטב) והמחזיקים בחמש סדרות אג"ח בהיקף כולל של מעל ל־600 מיליון שקל.
מה צפוי בית המשפט להחליט?
ביום ב' סירב שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, לאשר את בקשת עיכוב ההליכים במעמד צד אחד עד לכינוס הצדדים לדיון בשבוע הבא (28.11). בהחלטתו ציין ברנר כי "לאחר עיון בבקשה, לא שוכנעתי שיש הצדקה למתן סעדים זמניים... בעיקר, אך לא רק, נוכח העובדה שההליכים המשפטיים שמבוקש לעכב כעת מצויים בשלבים מקדמיים של הגשת כתבי טענות בלבד, ולטענת המבקשת (חנן מור) ממילא יש לה הגנה טובה ביחס להליכים אלה".
עד לאותו דיון ייתכנו מהלכים נוספים מצד חלק מהנושים כנגד החברה. מי שעשה זאת בינתיים הוא בעיקר בנק לאומי, שלפני כשבועיים התניע את מהלך הקריסה של חנן מור, לאחר שהגיש בקשות לכינוס נכסים על שניים מהפרויקטים של החברה, בחיפה ורמת גן, אותם מימן בהיקף של כ־270 מיליון שקל.
ביום ג' הגיש הבנק בקשה נוספת, הפעם לכינוס נכסים של פרויקט שדה דב בצפון ת"א. לאומי היה חלק מקונסורציום שמימן את רכישת הקרקע על ידי חנן מור לפני כשנתיים, באמצעות הלוואה של כ-1.3 מיליארד שקל, המהווה כמעט מחצית מחובות החברה. חנן מור כשלה לאחרונה מלשלם את תשלום הריבית הרבעוני בגין אותה הלוואה (28 מיליון שקל).
בבקשת הבנק נכתב בין היתר כי היא הוגשה "רק לאחר שכלו כל הקיצין, כמו גם כדי למזער את סיכוני ונזקי קונסורציום המלווים, בשים לב להיקף האשראי שבגינו מוגשת בקשה זו ולהתנהלותם הקלוקלת של החברה ונציגיה (ובראשם חנן מור) זה תקופה ממושכת״.
כן נכתב כי "ההתנהלות השערורייתית של החברה וחנן מור, שההון העצמי שהושקע על ידם במקרקעין נשחק זה מכבר, וההתנהלות של החברה בעת הזאת ביחס לאשראים האדירים שהעמיד קונסורציום המלווים, היא למעשה נטילת הימור (לא מושכל) מצד החברה על חשבון המלווים, לאחר שברור כיום כי חנן מור והחברות בקבוצתו הפסידו את השקעתם״.
בד בבד, עדכנה חנן מור על זימון אסיפת מחזיקי האג"ח ליום חמישי הקרוב. זאת כדי לדון בדרישה להעמדת החוב לפירעון מיידי ומינוי נציגות משותפת למחזיקים לצורך התנהלות מול החברה.
מקבוצת חנן מור נמסר בתגובה למהלך של בנק לאומי כי "אין זה מפתיע שהבנק נאלץ לפעול לבדו, כאשר יתר חברי הקונסורציום אינם תומכים בפעולה זו. הקבוצה ממשיכה להושיט יד לבנק לאומי, ומזמינה אותו להתדיין מולה בבית המשפט ומחוצה לו". כן נמסר כי בנוסף היא "בוחנת הצעות טריות של משקיעים להזרמת הון לחברה".
כיצד יושפעו רוכשי הדירות?
ההליך המשפטי ישפיע לא רק על הנושים הפיננסיים. יש גם לא מעט משפחות שרכשו דירות מידי חנן מור ברחבי הארץ, וכניסת החברה להליכים משפטיים תפגע בהם.
כך למשל רוכשי דירות שקיבלו אישור אכלוס (טופס 4) באיחור מהמועד החזוי, כלומר עוד לא נכנסו לדירה. אלו אמורים לקבל תשלום חודשי כפיצוי בגין האיחור - אבל הם לא יקבלו זאת בשל המצב שנוצר בחברה. ניסיון העבר מלמד כי הסיכוי לקבלת פיצוי בגין איחורים במסירת הדירה קלוש. בבקשה שלה ציינה חנן מור כי היא מקימה כעת 1,100 יחידות דיור ברחבי הארץ.
רשות ניירות ערך תחקור?
בקשת עיכוב ההליכים שהגישה חנן מור חשפה כי כבר לפני חצי שנה, במאי 2023, ביקש ממנה בנק לאומי את פירעון ההלוואות שהעמיד לה לרכישת הקרקעות ברמת גן וחיפה, שבגינן הוגשה בקשת כינוס הנכסים. אולם גורמים המקורבים לקבוצה טוענים כי הבנק לא הגיש אז את הבקשה לפירעון מיידי, אלא דרך לחזק את הבטוחות כדי להאריך את ההלוואה.
בשוק יש המעריכים כי הדבר מהווה עילה לחקירה של רשות ניירות ערך. פתיחה בחקירה כזאת עלולה לסבך את הנהלת החברה, אולם לפי שעה עדיין לא ידוע רשמית על צעד שכזה. מבדיקת גלובס, הרשות עדיין לא פתחה בחקירה פלילית, אך החלה לאסוף חומרים ולמעשה בהליך של בדיקה. בנושא זה מקורבים לקבוצה טוענים כי דיווחו כדין ולפי הנחיות הייעוץ המשפטי.
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה כי "הרשות אינה מתייחסת לפעילותה מול הגופים המפוקחים, וככל שיידרש הצעדים יבואו לידי ביטוי בדיווחי החברות".