חירט וילדורס. הפך למנצח הגדול של הבחירות בהולנד / צילום: Associated Press, Peter Dejong
ברלין. כשהוא נישא על גלי חששות לאומיים מהגירה לא-חוקית ובצל המלחמה בעזה שהביאה להתפרעויות ברחובות הולנד ובתחנות רכבת ושדות תעופה, הפך אתמול חירט וילדרס למנצח הגדול של הבחירות במדינה. וילדרס, בעבר דמות מוקצה בפוליטיקה ההולנדית, מנהיג המפלגה למען החירות ההולנדית, נחשב למתנגד חריף לקבלת פליטים ומהגרים, למבקר של האיסלאם, אך "שבר" בשבועות האחרונים למרכז ומיתן את התבטאויותיו. מפלגתו (PVV) זכתה לפי הסקרים ותוצאות אמת חלקיות בכ-25% מקולות המצביעים, לפחות 37 מושבים בפרלמנט, והיא הגדולה ביותר במדינה.
● פרשת הריגול העסקי שמטלטלת את התעשייה הביטחונית בטורקיה
● חיילים אוקראינים עייפים נלחמים כדי לעצור את ההתקפה הרוסית: "הם באים כמו זומבים"
זו התוצאה הטובה ביותר בהיסטוריה בת שלושה העשורים של המפלגה, שהגיעה בעבר לנקודות ציון כמו המפלגה השנייה בגודלה בהולנד, אך כעת יותר מהכפילה את כוחה לעומת תוצאות הבחירות האחרונות. היא חרתה על דגלה את נושא המאבק בהגירה ובאיסלאם. כעת, בבחירות שמסיימות את סוף עידן מארק רוטה, ראש ממשלת הולנד השמרני, אחרי 13 שנים, וילדרס השכיל לנצל את המומנטום הפוליטי הקיים נגד ההגירה - וגם את ההפגנות ההמוניות שהתקיימו ברחובות הולנד ועוררו חשש ציבורי - כדי לזכות בקולות הרוב הדומם.
ברכות ממארין לה פן וג'ורג'יה מלוני
הברכות מעמיתים מהימין האירופי זרמו בשעות הלילה, אחרי שפורסמו תוצאות שני משאלים שקיבעו את ה-PVV כזוכה הגדולה שלה הבחירות. כמו ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, והמועמדת לנשיאות צרפת מארין לה פן, גם וילדרס חתר למרכז, והביע קול מתון יותר בנוגע לאיסלם ולמאבק בהגירה, כדי לזכות בקולות ולהיות שותף לממשלה אפשרית, לראשונה בתולדות המפלגה.
"התוצאה יוצאת הדופן", כתבה לה-פן, "מאשרת את ההתחזקות של הצורך בהגנה על זהויות לאומיות". "אלטרנטיבה לגרמניה" כתבה בברכה שלה - "בכל מקום באירופה, האזרחים דורשים שינוי". מנהיג מפלגת החירות האוסטרית כתב כי "שותפינו וחברינו הפוליטיים מובילים כמעט בכל מקום (באירופה)". ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, כתב בטוויטר "רוחות של שינוי כבר כאן".
כעת נשואות העיניים לווילדרס, ולאפשרות כי יוכל להקים קואליציה בעצמו ולהפוך לראש הממשלה של הולנד. עד כה, הפרשנים הקיצוניים ביותר העריכו כי הוא עשוי להיות שר בכיר בקואליציה שבה מפלגתו תהיה השותפה הזוטרה. הוא עצמו חגג את הניצחון בקריאה למיינסטרים הפוליטי לשים קץ לחרם על המפלגה, ולשתף אתה פעולה. "הבוחרים אמרו את דברם", אמר, "כעת עלינו לחפש הסכמים בינינו. עם תוצאה נפלאה כמו 35 מושבים בפרלמנט, לא ניתן להתעלם יותר מה-PVV". מאוחר יותר התברר כי המפלגה זכתה ככל הנראה בשני מושבים נוספים.
לניצחון המפתיע והמרשים של וילדרס יש סיבות פנים-הולנדיות - סוף עידן רוטה, אי יציבות כלכלית, ביקורת רבה על מדיניות הדיור ומחירי הדיור, זהות מנהיגי המפלגות הגדולות וגם הופעות בעימותים טלוויזיוניים שככל הנראה נתנו "פוש" אחרון למצביעים בשבוע החולף. אולם קשה שלא לראות כיצד הניצחון מתחבר למגמת שבירה ימינה, נגד הגירה ונגד איסלם, של הציבור והמערכות הפוליטיות באירופה בעקבות התקפת הטרור של חמאס והמלחמה בעזה.
תחושה כי מדיניות ההגירה הליברלית יצאה משליטה
בגרמניה, מפלגות המיינסטרים, שחוששות בדיוק משידור חוזר של מה שקרה בהולנד, החלו במרוץ הדדי בשבועות האחרונים מי מהן תהיה קשוחה יותר בנוגע להגירה, כשהן מעלות הצעות כמו גירוש המוני של מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו או שלילת אזרחות ממי שלא יכיר בזכות ישראל להתקיים. בצרפת, לה-פן הצליחה להשלים את הזינוק שלה למיינסטריים הפוליטי כאשר השתתפה לקול תשואות הקהל בהפגנה נגד אנטישמיות לפני כשבועיים, בעוד השמאל החרים אותה ונשיא צרפת עמנואל מקרון נשאר בארמון האליזה.
נראה כי ההפגנות ההמוניות, ההתבטאויות האנטישמיות של חלק מהתומכים בפלשתינאים והתמונות ברשתות החברתיות ובתקשורת מביאים לתגובת-נגד בציבור, ולתחושה כי ההגירה - בשל העובדה כי רבים מהמפגינים הם מוסלמים - יצאה משליטה. לכך מסייעת העובדה כי השנה הופכת להיות שנת שיא במספר הכניסות הלא-חוקיות של מהגרים לאיחוד האירופי, מאז 2015. יותר ממיליון מבקשי מקלט צפויים להיכנס ליבשת השנה, רבים מהם למעשה מהגרי עבודה לא חוקיים ממדינות שאינן מזכות במעמד פליט, אך בשל חוסר האכיפה והמדיניות הליברלית של אירופה, הם יכולים להישאר.
באיטליה הדבר כבר הביא לבחירתה לשלטון של ג'ורג'ה מלוני, בראשות מפלגה עם שורשים פוסט-פשיסטיים. בשבדיה הדמוקרטים השבדים שותפים לשלטון וכך גם מפלגת הפינים בפינלנד. בצרפת לה-פן הפסידה רק בסיבוב שני, אך הפרלמנט במדינה חצוי במידה כזו שהנשיא מקרון צריך להעביר חקיקה חשובה בשימוש בסעיף המקנה לו כוח נשיאותי. הסקרים מנבאים לה ניצחון סוחף לו היו הבחירות נערכות כיום.
וילדרס נחשב למתנגד חריף לאסלאם הפוליטי ולהגירה לא חוקית ליבשת. הוא נחשב לתומך ישראל וקרא להעביר את השגרירות ההולנדית לירושלים. בעבר קרא לגרש מהגרים מרוקאים, המפלגה גם קראה ל"דה-איסלמיזציה" של הולנד, למנוע הקמת מסגדים במדינה ולאסור על לבישת סממנים דתיים אסלאמיים במרחב הציבורי. "מפלגת החירות תילחם באסלאם. המסר שלי להולנדים הוא שהולנד צריכה לחזור להיות שלנו", אמר לפני בחירות 2017. המסר הזה מזוהה אתו, גם אם חזר עליו פחות בשבועות האחרונים. ניצחונו מסמל כי תושבי אירופה "איבדו את התיאבון" בנוגע להגירה אליהן, במיוחד ממדינות מוסלמיות, ובמערכת הפוליטית כולה באירופה מבינים זאת, ומשפרים עמדות לקראת סיבובי הבחירות שיגיעו.