האם בשלב הזה יש לחברה זכויות של סימן מסחר רשום בביטוי? / צילום: Associated Press, Andrew Medichini
"עורך דין אמריקאי יהודי רכש את הזכויות ואת סימן המסחר עבור הביטוי "מהים עד הנהר - פלסטין תהיה חופשית", פורסם ברשתות החברתיות. "הוא יכול כעת לתבוע ארגונים או מוכרים שיעשו בכך שימוש", צוין, ואף נכתב כי "מדובר במהלך משעשע של המוח היהודי". התוספת הזו היא אולי הדבר המדויק היחיד בסיפור הזה, לפחות בשלב הזה.
● בצל המלחמה בעזה והפגנות באירופה: הולנד שברה ימינה בבחירות
● פרשת הריגול העסקי שמטלטלת את התעשייה הביטחונית בטורקיה
מה נכון? ובכן, ב-17 בנובמבר הגישה חברה מניו ג'רזי בשם River to the sea LLC בקשה לרישום סימן מסחרי על הביטוי "From the river to the sea Palestine will be free" עבור כובעים וחולצות. משמעות הדברים, לכאורה, היא שאם סימן המסחר יירשם, תהיה לחברה (ולעורך הדין שהוא הבעלים שלה) אפשרות לתבוע גורמים שמוכרים חולצות וכובעים שעליהם הביטוי הזה מוטבע, ולבקש למנוע את מכירתם בשוק האמריקאי.
אולם בקשה זו טרם נבחנה. הליך הבחינה של סימני מסחר חדשים בארה"ב, מסבירות עורכות דין שמתמחות בתחום, נע היום בין 10-8 חודשים ויכול אף להתארך לשנה.
יצוין כי פרט לחברה הזו, שהבעלות בה מיוחסת לעורך דין יהודי, הוגשה בקשה נוספת לרישום דומה על הביטוי "From the river to the sea", וגם בקשה זו ממתינה לבחינה.
כלומר, בשלב זה ברור כי אין לחברה זכויות של סימן מסחר רשום בביטוי הנ"ל, וגם אין לה כל זכות תביעה על בסיס סימן רשום. אך האם יכולה להיות זכות כזו, נניח, בעוד שמונה חודשים, שנה או יותר, ביחס להפצתם של כובעים וחולצות ברחבי ארה"ב? ספק רב.
שאלת כוונת שימוש אמיתי
"כדי לזכות בבעלות בסימן מסחר רשום בארה"ב, את צריכה שתהיה לך כוונת שימוש אמיתית בסימן או שימוש בפועל (מכירות). את לא יכולה להחליט שהתאהבת בשם או בביטוי כלשהו, שאין לך שום כוונה להשתמש בו מסחרית, כלומר לייצר או לשווק מוצרים שעליהם הסימן מוטבע", מסבירה עו"ד שלי זהר, שותפה במחלקת סימני המסחר בקבוצת ריינהולד-כהן. "במקרה שלנו נראה שמדובר ברישום הגנתי, כלומר רישום שהמטרה שלו היא שאחרים לא יעשו שימוש בביטוי, כלומר יטביעו אותו על חולצות וכובעים, אבל למעשה אין כוונה מסחרית".
במקרה כזה, היא מסבירה, הרישום לא עולה בקנה אחד עם תכלית דיני סימני המסחר, ואם הוא יתקבל לרישום, יש בסיס להתנגד לכך. אף אם הסימן יירשם באופן מפתיע - ולדבריה ראינו בעבר מקרים שסימנים כאלה אושרו לרישום בארה"ב - יהיה קל יחסית לבטל אותו.
"אם מישהו רוצה לחסום רישום כזה, יהיו לו מספר עילות טובות", מסבירה עו"ד זהר. "הראשונה היא שאין לו ככל הנראה כוונת שימוש אמיתית, כלומר כוונה למכור חולצות וכובעים תחת הסימן".
לדבריה, כשמגישים בקשה לרשום סימן מסחר בארה"ב, ישנן כמה חלופות: האחת - שאתה כבר מוכר את המוצר עם סימן המסחר, ואז אתה נדרש להגיש דוגמה שלו, להראות איך הסימן נראה. "בארה"ב הזכויות נרכשות על בסיס שימוש, ועניין זה מצוין כשמגישים את הבקשה לסימן", היא מוסיפה. "אם לא התחלתי עדיין למכור והעסק בהתהוות, אני יכולה להגיש בקשה לרישום של סימן מסחר על בסיס כוונה לשימוש באותו סימן לצרכים מסחריים - ושהיא כוונה שימוש בתום-לב". במקרה שלנו הכוונה נראית אחרת - למנוע שימוש של אחר.
ביטויים פוגעניים אינם נרשמים כסימני מסחר
מעבר לכך, ישנה משוכה נוספת, מסבירה עו"ד זהר, הנוגעת לעצם הביטוי שמבקשים לרשום. "יש ביטויים שאינם כשירים להירשם כסימן מסחר", היא מסבירה. "שיר של חמש שורות למשל יהיה קשה מאוד לרשום כסימן מסחר. זה צריך להיות משהו שאני כצרכנית יכולה לזהות עם מקור ספציפי, הוא לא יכול להיות ארוך מדי או מסורבל".
בנוסף, ישנה גם השאלה האם הביטוי הזה הוא פוגעני. ביטויים פוגעניים ככלל אינם נרשמים כסימני מסחר - גם לא בארה"ב, שבה חופש הביטוי הוא רחב-היקף. המתח הזה בין שני העולמות הללו קיים בארה"ב ועולה מדי פעם בבקשות לרישומם של סימני מסחר, אך הסיכוי שיירשם סימן מסחר שהוא גם לא למטרות מסחריות, גם ארוך וגם בעל אופי פוגעני - מקשה מאוד על הסיכוי שהוא יירשם. וגם אם יירשם - קל יהיה להתנגד אליו.
מרגע שהסימן עובר את הבחינה של רשם סימני המסחר הרלוונטי - במקרה זה האמריקאי - הוא מפורסם להתנגדויות. לדברי עו"ד זהר, "הבקשה הזו לרישום היא מעניינת ברמת השיח, היא קוריוז, אבל הסיכוי שיהיו לה השלכות משפטיות נראה קלוש, אם כי צריך לומר את זה בזהירות. בארה"ב כבר קרו דברים מפתיעים בעבר בתחום הזה".