גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כמו אדם שעולה מצלילה למעמקים": איך משקמים אנשים שחזרו מהשבי

שיחרור החטופים צפוי לצאת לפועל היום, ועל כן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שפורסמה לראשונה בנובמבר 2023 ומתארת את אתגרי השיקום ● רוב השבים יצליחו כנראה לחזור לבסוף לחיים מלאים וטובים, אבל הדרך לשם עשויה להיות ארוכה ומטלטלת ● איך המדינה, המשפחה והחברים יכולים לעזור להם להשתקם, ממה מומחים ממליצים להימנע, ומה עולה מהניסיון המצטבר מטיפול במאות חטופים ושבויים, בארה"ב ובישראל?

לואיס הר, שחולץ משבי חמאס, ליד מיצג הקורא לשחרור יתר החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
לואיס הר, שחולץ משבי חמאס, ליד מיצג הקורא לשחרור יתר החטופים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בתי החולים נערכו השבוע בפרוטוקול מיוחד לקליטת הגל השני של החטופים החוזרים, אשר צפוי, אם לא יהיו תקלות נוספות, להתחיל לצאת לפעול היום. החטופים אשר חוזרים בגל הזה, היו בשבי מעל 400 יום, ומצבם הבריאותי והנפשי צפוי להיות קשה יותר אפילו ממצבם של החוזרים בגלים קודמים. בעקבות לקחים שהופקו, הוחלט לשים דגש רב יותר על פרטיותם של החטופים, לעודד אותם לשהות זמן רב יותר בבית החולים לפני החזרה הביתה, לשפר את הממשק בין בית החולים לקהילה עם יציאתם מבית החולים, ולבצע מעקב יותר הוליסטי אחר בריאותם. פרופ' חגי לוין, הרופא הראשי של מטה משפחות החטופים, אף המליץ בגלובס כי השבים החדשים יעזרו בשבים הותיקים, כדי להתחיל להסתגל בחזרה לעולם.

בכתבה המובאת להלן, שפורסמה לראשונה בנובמבר 2023, הבאנו את דבריהם של מומחים מישראל ומהעולם אשר ליוו חטופים ואסירים פוליטיים עם שחרורם, ולמדו על תהליך החזרה ההדרגתית של המשוחררים לחברה. תובנות אלו מבוססות גם על סיפוריהם של שבויים שחזרו אחרי זמן רב. גם במקרים האלה, מדגישים החוקרים, החטופים השבים יכולים במקרים רבים לחזור לתפקד היטב בחברה, גם אם יצטרכו הרבה מאוד עזרה בכך, וגם אם חייהם לעולם לא יהיו אותו הדבר.

איך יכול אדם שנשלף לפתע משגרת חייו והושלך אל תוך סרט אימה להתמודד עם הרגע שבו הסרט נגמר לכאורה והוא חוזר לחייו הקודמים? האם אפשר לדבר בכלל על חזרתו של אדם הביתה, אם האדם אינו אותו אדם וגם הבית אינו ממש אותו בית?

עמותת Hostage US האמריקאית, המטפלת בשנה בכ-200 מקרים של אמריקאים שנחטפו או שהו בכלא מחוץ לארה"ב מסיבות בעלות גוון פוליטי, כמו גם מחקרים של פסיכולוגים ישראלים שעסקו בחזרתם של חטופים ושבויים, מציעים כמה תשובות.

הצהרת נתניהו לפני עסקת החטופים - והעובדות

בלי מסיבות עיתונאים

"החזרה הביתה משמחת. אתם חופשיים ויכולים שוב לראות את משפחתכם וחבריכם ולבנות מחדש את חייכם", נכתב בחוברת ההדרכה שחיברה עמותת Hostage US, מעין "מדריך לחטוף המשתחרר". "אך זו יכולה להיות גם תקופה של בדידות. היטמעות מחדש בחברה יכולה להיות מאתגרת. תצטרכו לעבור תקופה של הסתגלות לחיים החדשים שלכם בבית, שאינם זהים לחיים שעזבתם".

זהבה סולומון, פרופ' אמריטה באוניברסיטת תל אביב, כלת פרס ישראל ופרס אמת, שחקרה שבויים ממלחמת יום כיפור, מסכימה עם האמירה הזאת. "החטופים השבים הביתה הם אנשים במצב מאוד רגיש מבחינה נפשית", היא אומרת. "מהפן האופטימי, רבים מהם יחזרו לתפקוד מלא, ולא כולם יסבלו מתסמונת פוסט-טראומטית. עם זאת, החמרת הטראומה היא בהחלט סיכון שצריך להביא בחשבון, ואופן ההתנהלות עם החזרה משחק תפקיד".

הדבר הראשון שהאדם ששב הביתה זקוק לו הוא תקופה של הפחתת לחץ, אומרת סולומון. "אפשר לדמות זאת לאדם שעולה מצלילה למעמקים. הם עברו תקופה שבה היו כנראה בעוררות מאוד גבוהה, בחשש כבד לחייהם וחוו רגשות קיצוניים מאוד של געגוע וסבל. כעת הם חוזרים לחיים שבהם, בתקווה, הלחצים נמוכים יותר, ואם ישנם לחצים, הרי הם שונים. הם חייבים להיכנס לתקופה החדשה לאט ובהדרגה, ובקצב שלהם".

לכן, ממליצה סולומון, בלי מסיבות, בלי עיתונאים, ודאי בלי מסיבות עיתונאים. "זו תהיה תקופת המבחן של התקשורת, אם היא מסוגלת לגלות איפוק", היא מבהירה. מבחינתה, מסיבת העיתונאים שנערכה עם יוכבד ליפשיץ יום לאחר חזרתה, בהשתתפות עשרות עיתונאים, היא מדריך לאיך לא מומלץ להתנהג.

הכותרות שיצאו מאותה מסיבת עיתונאים הובילו בין השאר לביקורת על ליפשיץ ול"אבחונה" בכל תסמונת אפשרית - מדמנציה עד תסמונת שטוקהולם, וזה בדיוק המצב שיש להימנע ממנו, אומרת סולומון. יהיו חטופים שירצו להתראיין, וזה בסדר, אבל לאט לאט ובהדרגה.

יוכבד ליפשיץ, במסיבת עיתונאים באיכילוב שקיימה עם שובה / צילום: ap, Ariel Schalit

חוויית תשאול קשה

עם שובם, חטופים לרוב עוברים תשאול על ידי רשויות המדינה. זה חשוב כדי לאסוף מידע שיוכל אולי לעזור לאחרים, אבל החטופים עצמם נמצאים בשלב הזה במצב מאוד רגיש. התשאול יכול להיחוות על ידיהם כתהליך מעצים וחשוב או להחיות מחדש את הטראומה, תלוי במיומנות המתשאל.

"חלק מהחטופים ששוחררו תיארו את התשאולים הללו כ'הזויים'", נכתב במדריך של עמותת Hostage US, "והם דיווחו על תחושות כמו 'האם באמת אני חופשי?' וכן על תחושה של רגשות אשמה כלפי הסיפור שלהם, בעיקר אם נאלצו להשאיר אנשים אחרים מאחור". בעמותה מדגישים את חשיבות הכימיה עם המתשאל או המתשאלת, ומפצירים בחטופים לבקש להחליף אותם אם לתחושתם הם אינם רגישים מספיק לצרכיהם.

פרופ' זהבה סולומון / צילום: תמונה פרטית

סולומון מספרת על תחושות דומות אצל שבויי מלחמת יום הכיפורים: "לפני שבכלל פגשו את משפחותיהם, לקחו אותם למתקן מבודד. חלקם ציינו שהם הרגישו שהם עוברים שוב חקירה בשבי, רק הפעם מהצד שלנו". היום נהוג לצרף לצוות הזה מומחה לטיפול בטראומה, בתקווה שכך החוויה עצמה תהיה קשה פחות.

אחרי המפגש עם הרשויות ועם המשפחה הקרובה, יגיע המפגש עם המעגלים הרחבים יותר. "עדיף לבקש מכל מי שבא במגע עם החטופים לא ללחוץ עליהם לספר פרטים מהשבי", אומרת סולומון. "נכון, זה מאוד מסקרן, אבל מבחינת מי שחזר הביתה, עדיף לעבד את הדברים בטיפול או לכל הפחות ביוזמתו של החטוף, בתנאים שלו ובסביבה מוגנת".

הגדרה מחדש של היחסים

בעמותת Hostage US מציינים שישנם חטופים שלעולם לא יספרו, אפילו לא לבני משפחתם, מה בדיוק קרה להם, וזה מה שמתאים להם ולבריאותם הנפשית. אחרים ירצו לדבר רק על זה כל הזמן, וזה כנראה מה שבריא עבורם.

מה לגבי חשיפה של מי שחזרו מהשבי למה שקרה לאחרים באותו יום, ומה שעברו המשפחות שלהם כאן כדי להציל אותם?
סולומון: "ישנם ודאי חטופים שירצו לדעת יותר, ואחרים שירצו לדעת פחות, וגם במקרה הזה הם אלה שצריכים לתת את הטון. לכל אחד מאיתנו, ובמיוחד לאנשים שעברו את התופת הזאת, לא מומלץ בכלל להיחשף לסרטוני הזוועה או לתיאורים מפורטים שלה.

"בני המשפחה אולי ירצו לספר להם כמה דאגו להם ומה הם עשו כדי להחזיר אותם. זה בסדר, כי גם בני המשפחה עברו טראומה, ואנחנו רוצים לשמור על היחסים אותנטיים ולהגיד את מה שיש לנו על הלב, אבל עדיף לאט ובהדרגה".

עם החזרה הביתה, "תעברו תהליך של הגדרה מחדש של מערכת היחסים", אומרים בעמותה האמריקאית. מערכות היחסים יהיו שונות כי החוויה שינתה ללא הכר את שני הצדדים.

לדוגמה, ייתכן שילדיו של הורה שחזר מהשבי יגיבו בעוינות מסוימת וירבו להזכיר את "יום ההולדת שפספסת", אף שהם יודעים שההורה נעדר שלא באשמתו. יכול להיות שהילדים עברו שינוי, חוו התבגרות מואצת בתקופה הזאת, ויש להביא זאת בחשבון בתוך הקשר.

"לגמרי נורמלי לחוש כל דבר", אומרים בעמותה. "אולי יהיה לכם קשה לפרקים לשאת את נוכחות בני המשפחה או החברים שכל כך התגעגעתם אליהם, וכל כך התגעגעו אליכם. הכול בסדר. התגובות שלכם הן ההתמודדות הנורמלית עם חוויה מאוד לא נורמלית".

מנגד, בעמותה מפצירים בחטופים להבין גם את בני משפחתם. למשל, יכול להיות שדווקא בן המשפחה יצטרך הרבה שעות מנוחה ושינה אחרי שיבתו של החטוף. "רבים מהם עברו תקופה ארוכה של פעילות מוטרפת, מתח תמידי ולא ישנו לילה אחד בשקט", נכתב בחוברת ההדרכה.

חיילים חוזרים מהשבי הסורי,  1974 / צילום: יעקב סער, לע''מ

חוזרים למצב של פליטות

החזרה לשגרה כוללת התחברות מחודשת והדרגתית עם החיים הקודמים. לילדים מומלץ לתת חפץ אהוב, למשל בובה אהובה. גם למבוגרים כדאי ליצור סביבה חמימה, עם כמה שיותר חפצים מוכרים, אבל באירוע הנוכחי זהו אתגר מיוחד. "רבים מהחטופים לא חוזרים לביתם, אלא למצב של פליטות", אומרת סולומון. "אז אם אי אפשר לשחזר את החפצים האהובים שלהם, אפשר למשל להכין להם אוכל שהם אוהבים".

כדאי לחזור לעבודה או ללימודים?
"לא מיד, כמובן, אבל כן בהדרגה, ברגע שהם מרגישים שהם מסוגלים. הכי חשוב לחזור לפעולות שמסבות הנאה, כל דבר יצרני שנותן לאדם תחושת ערך ומחבר אותו לסביבה החברתית. גם זה מורכב יותר בהתחשב בכך שהם לא צפויים לחזור לביתם".

בחוברת ההדרכה האמריקאית, ממליצים לחטופים לבקש "ראיון חזרה לעבודה" (כפי שמומלץ לעשות אחרי חופשת לידה, להבדיל אלף אלפי הבדלות) במטרה לבצע תיאום ציפיות. "האם אתם מבקשים לעבוד פחות שעות מבעבר? האם אתם כבר לא מסוגלים לבצע נסיעות רחוק מהבית? האם יש דברים בעבודה שעלולים להיות טריגר עבורכם?", נכתב.

עוד מוסיפים שם: "יכול להיות שגם הקשר עם הקולגות יהיה מאתגר בהתחלה. אולי הם לא יידעו מה נכון להגיד, אז הם ישתקו או אולי יגידו את הדבר הלא נכון". גם במקרה הזה, הם מזכירים: "תדעו שכל מה שאתם מרגישים הוא נורמלי".

שיקום האמון הבסיסי

סולומון מציינת פרט שעשוי להפתיע. "פדויי השבי שראיינתי בעבודת המחקר שלי, 301 שבויים ממלחמת יום הכיפורים, כמעט שלא היו בקשר מיום שחרורם ועד שהתחלתי לראיין אותם למחקר, 18 שנה. חלקם נפגשו בזכות המחקר הזה בפעם הראשונה אחרי כל הזמן הזה. שאלנו אותם מדוע, והם אמרו 'זה לא בדיוק מזכיר לי סיטואציה נעימה', אבל דווקא אחרי שסיימנו את המחקר הם התחילו להיפגש, ואפילו יצרו קבוצה שהיא גם עמותה מאוד חזקה. אבל כאן הסיפור הוא שונה, כי אנחנו לא יודעים אם הם בכלל מוחזקים יחד, מקיימים איזשהו קשר אחד עם השני. המון נעלמים".

על סמך ניסיון העבר, רוב החטופים ככל הנראה יבקשו טיפול פסיכולוגי ארוך טווח. "אנשים שאיבדו את חירותם והיו במצב של סיכון הישרדותי ארוך, עלולים לחוות פגיעה באמון הבסיסי שרוב בני האדם חשים וזקוקים לו", מסביר ד"ר יאיר בר חיים, ראש המרכז הלאומי לטראומה וחוסן באוניברסיטת תל אביב, את המטרה של טיפול כזה.

"אנחנו צריכים לשקם את התפיסה שהעולם הוא ברובו מיטיב. זהו טיפול בטראומה שיש בה מורכבות גבוהה, כי בדרך כלל טראומה מפגיעה מכוונת על ידי בני אדם אחרים היא הקשה ביותר, וכשהיא ממושכת, היא אפילו יותר קשה.

"כשאנשים מאבדים את האמון בעולם באופן קיצוני, לא תמיד אפשר להחזיר את כולו. אני מניח שכולם מרגישים מעט מההרגשה שלעולם לא יחושו אותה רמת ביטחון בעולם כמו לפני 7.10. אז כמובן אצל מי שהיו בשבי, ההרגשה הזו חזקה הרבה יותר.

"החזרת האמון נעשית על ידי שיחות אמפתיות, ועל ידי חיבור הדרגתי של האנשים למעגל התמיכה שלהם, כך שבהדרגה הם איכשהו מיישבים את האירוע האכזרי והיוצא דופן הזה בתוך איזושהי קופסה שעטופה בחיים רגילים".

התמודדות נוספת היא ויסות של הרגשות השליליים. "אנחנו מלמדים את המתמודדים עם הטראומה איך למתן את רמת העוררות שלהם, איך להתמודד עם הצפות של אימה, צער, אבל. חלקם הגדול יחזרו לתפקוד מלא, אבל זה כמובן לא יהיה מיד".

לפי עמותת Hostage US, בדרך כלל תידרש אפילו שנה או יותר עד שהחטופים ששבו הביתה ירגישו שהחיים שלהם דומים באופן כלשהו לחיים שהכירו לפני האירועים. "החזרה לחיים היא רכבת הרים. תתכוננו לכך שהכל יכול לקרות ברמה הרגשית, ותהיו מוכנים לרכוב על הגל עד שיעבור, כי זה משתפר".

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים