בחודש וחצי: לקוחות הבנקים דחו תשלום הלוואות בסכום של 5 מיליארד שקל

המפקח על הבנקים הציג בכנס של מכון ספרא באוניברסיטת תל אביב נתונים חדשים על דחיות התשלומים של הציבור בשל המלחמה • במשכנתאות נדחו 1.25 מיליארד שקל ועסקים זעירים דחו הלוואות ביותר ממיליארד שקל • חחיאשוילי נשאל על מיסוי הבנקים: "צריך לשמור על יכולת המערכת לתמוך במשק"

המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל
המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

בתחילת מלחת חרבות ברזל הבנקים הציעו לדחות החזרי הלוואות, והישראלים נענו. מנתונים שפרסם היום המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, עולה כי מפרסום מתווה בנק ישראל להקלה על הנפגעים ועל הציבור בכלל, ועד ה-24 בנובמבר, נדחו הלוואות בסכום של 4.9 מיליארד שקל. נזכיר כי עד סוף אוקטובר הסכום עמד על 2.7 מיליארד שקל, כלומר בשלושה וחצי שבועות בנובמבר נדחו תשלומים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל נוספים.

מהנתונים שהציג חחיאשוילי בכנס של מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, עולה כי בתחום המשכנתאות נדחו החזרים בסכום של 1.25 מיליארד שקל, שהתפרסו על פני 72 אלף משכנתאות. היקף המשכנתאות שנדחו מהווה 1.9% מסך המשכנתאות במשק.

תמונה מעניינת עולה כאשר משווים את הסכום שנדחה במשכנתאות באוקטובר לעומת נובמבר. באוקטובר סכום זה עומד על 457 מיליון שקל, בעוד מתחילת נובמבר ועד ה-25 לחודש נדחו החזרים בהיקף של כמעט 800 מיליון שקל. כך, המשכנתאות שהיו תחילה מגזר האשראי השלישי בהיקפו, מבחינת ההחזרים הנדחים אחרי עסקים זעירים ועסקים גדולים, הפכו למגזר בו נדחו הסכומים הגדולים ביותר.

עסקים הזעירים: דחו יותר ממיליארד שקל בהחזרי הלוואות

באשר לעסקים הזעירים, אלו דחו החזרי הלוואות בסכום של יותר ממיליארד שקל, כאשר בנובמבר הצטרפו לסכום הנדחה כחצי מיליארד שקל כשמספר ההלוואות בגינן נעשתה דחייה עומד על 61 אלף. כאן, היקף ההלוואות שבגינן נעשתה דחייה מהווה 8.3% מהאשראי הניתן במערכת לעסקים זעירים.

בעסקים הגדולים נדחו הלוואות בסכום של 1.1 מיליארד שקל (ההלוואות מהוות 4.2% מסך האשראי לעסקים גדולים), 315 מיליון מהם בהחזרים שהתבקשו במהלך שלושת השבועות הראשונים של חודש נובמבר. כאן אפשר לראות כי מרבית ההחזרים של העסקים הגדולים נעשה בשבועות הראשונים למלחמה.

מספר ההלוואות הגדול ביותר התקבל בסקטור ההלוואות הצרכניות ועומד על כמעט 100 אלף הלוואות בגינן התבקשה דחייה. אולם כיוון שמדובר בהלוואות קטנות יחסית, סכום ההחזרים הנדחה עומד על 363 מיליון שקל "בלבד" והוא מהווה 5.2% מסך ההלוואות הצרכנית במערכת הבנקאית.

למערכת הבנקאית יהיה תפקיד בתהליך השיקום של המשק

"ישראל במצב של חוסר ודאות יחסית גבוה. לכן, אנחנו צריכים כל הזמן להסתכל על הנתונים, לשמור על הגמישות ולהגיב מהר", אמר חחיאשוילי. "אנחנו כפיקוח פעלנו מהר וגם הבנקים עבדו יפה ובמהירות יחסית. הזריזות של המערכת אפשרה לעשות את הצעדים הדרושים ואנחנו נוודא שהבנקים ממשיכים לתת את השירותים והסיוע הנדרש לציבור".

כאשר הוא נשאל כיצד הוא רואה מצב שבו הבנקים יצטרכו לסייע בשיקום המשק לאחר המלחמה, בהינתן הדוחות החזקים שלהם ברבעונים האחרונים, התייחס המפקח על הבנקים גם לסוגיית מיסוי היתר שביקש להטיל בין היתר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, על הבנקים בגין הרווחים הגבוהים.

"השאלה של המיסוי עמדה על הפרק לפני המלחמה. למערכת הבנקאית יש תפקיד מאוד חשוב בתהליך השיקום של המשק. בשביל זה אנחנו צריכים לשמור על מערכת שיהיה לה את היכולת לתמוך במשק ולכן יש להימנע מצעדים שלא עוזרים בכך. המערכת צריכה להיות בעולמות של מתן אשראי למשק וגם בעולמות של הסיוע", הוא השיב.

את הדברים הוא אמר בין היתר גם בתגובה לדבריו של מנחה הכנס, פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, שאמר כי הוא מעריך שבעקבות המלחמה יועברו חוקים שמטרתם להביא את המערכת הבנקאית לסייע במימון הוצאות הממשלה בחלק יותר גדול מאשר רק המיסים שהמערכת משלמת היום. "לדעתי על הבנקים, והמפקחים להיערך לסוגיה זאת, להקטין את הנזק מחוקים פופוליסטים, אם יהיו, ואולי אף ליזום בעצמם פעולות שייצרו את האיזון הנכון בין צרכי המשק וטובת המערכת הבנקאית", ציין עמירם.

פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: יעל צור
 פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: יעל צור

עוד ציין בדבריו חחיאשוילי כי בימים הראשונים של המלחמה שמו בפיקוח על הבנקים דגש על סיכוני הסייבר כי היה חשש מפני תקיפות סייבר. "הייתה עלייה באירוע הסייבר אבל לא בסדרי גודל שהמערכת לא יכולה להתמודד איתם", הוא אמר.

"דחיפה לפירעון מידי של החוב אינה בהכרח הדרך האופטימלית למקסם את ההחזר"

בפתח הכנס, שנערך תחת הכותרת "המערכת הבנקאית בעת מלחמה וביום שאחרי", אמר פרופ' עמירם כי אי הוודאות על אורך ועוצמת המהלך הצבאי הולכות להמשיך לייצר אי ודאות במשק, אך כבר עכשיו ברור שיהיו עסקים ופרטיים שכבר נפגעו וימשיכו להיפגע קשות.

"כבר ברור שיצטרכו מקורות על מנת לממן את הוצאות המלחמה והשיקום שיבוא אחריה. אני רוצה להדגיש שבמצב הזה במיוחד, יותר מימים רגילים, שדחיפה לפירעון מידי של החוב אינה בהכרח הדרך האופטימלית עבור הבנק למקסם את ההחזר. יותר מתמיד, אומנות הבנקאות של ההבנה של קציני אשראי וועדות האשראי לאורך כל שדרת הבנק, חשובה על מנת להבין עם קשיי הלקוח מעידים על עסק חסר סיכוי או עסק חי שנקלע לקשיים שיוכל להתגבר עליהם, ויש לארגן מחדש את החוב. גם הציבור והתקשורת צריכים להבין שזה לא אומר שעושים הנחות לטייקונים", הוסיף עמירם, המכהן גם כראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר נדין טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, אמרה כי הורדת ריבית מוקדמת מדי עלולה לייצר בעיה גדולה מאוד של אינפלציה וגם להביא לעליית ריבית בסוף שמבר שכזה. "אם אני צריכה לחשוב על כלים נוספים לאלו שהופעלו כדי לחזק את מערכת האשראי, יש אחד שלא כל כך התשמשנו בו. זה רלוונטי כמובן לחברות הגדולות יותר וזה קנייה של אג"חים של הסקטור העסקי על ידי הבנק המרכזי וזו דרך להעביר את הסיכון לממשלה, כלומר לסקטור הציבורי. הסקטור הציבורי הוא היחיד שיכול לפצות על הסיכון כדי להמשיך לתת למשק את זרם האשראי שיאפשר למשק להתאושש אחר כך".

לדברי אייל בן חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, בהסתכלות רוחבית, השבועות הראשונים של המלחמה היו קשים לכולם, בטח ובטח שללקוחות הפרטיים ולעסקים הקטנים. "הפינוי הנרחב מיישובי קו העימות בדרום ובצפון, יחד עם היקפי גיוסי המילואים הגדולים - השפיעו על כל המשק. היום חודשיים אחרי פרוץ המלחמה, המצב די התייצב. המשק ברובו בתנועה, ומי שנאלץ לעצור, אנחנו יודעים לתת לו מענה באמצעים מגוונים. המסר העיקרי שלנו, שבא לידי ביטוי בשטח - הוא שאנחנו פה כדי ללוות את הלקוחות שלנו בכדי לצלוח את התקופה".

בהקשר של המשכנתאות ציין בן חיים כי "ידוע שהמשכנתה היא ההוצאה החשובה ביותר לישראלים וחשוב להם לעמוד בה. לכן, אנחנו לא רואים כרגע קושי רוחבי משמעותי בהחזרי משכנתאות. זה לא דומה לתקופת הקורונה שבה ראינו משק שלם נעצר".