דיון סוער בוועדת הכספים; סמוטריץ': "לאשר מהר שהכסף יעבור"

נאומו של שר האוצר לווה בצעקות לאחר שסירב לענות על שאלות של חברי הוועדה • בתוך כך, במשרד האוצר העריכו כי עלות המלחמה תסתכם בכ-191 מיליארד שקל, הרבה מעל הערכות בנק ישראל • אגף התקציבים פרסם את ההשפעה של עלות המלחמה על הגירעון הצפוי כאחוז מהתוצר

שר האוצר סמוטריץ' בדיון ועדת הכספים, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר האוצר סמוטריץ' בדיון ועדת הכספים, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

במשרד האוצר העריכו היום בכנסת כי עלות המלחמה תסתכם בכ-191 מיליארד שקל. זאת, לעומת הערכות לעלות כוללת של 163 מיליארד שקל שהציג בנק ישראל רק לפני כשבוע, מה שבעיקר מלמד על גודל אי הוודאות בעת הנוכחית.

המומחה שמעריך: בנק ישראל מכין הפתעה לשווקים 
בחודש וחצי: לקוחות הבנקים דחו תשלום הלוואות בסכום של 5 מיליארד שקל 

באגף התקציבים, שהציגו את העדכון בכנסת, הדגישו כי התוספת הנדרשת לתקציב היא כ-26 מיליארד שקל. הגירעון הצפוי כאחוז מהתוצר יעמוד על 3.7% בשנת 2023 בלבד, זאת לעומת 1.1% בתקציב המקורי.

דיוני ועדת הכספים בכנסת עסקו בהרחבת מגבלת ההוצאה ומגבלת הגירעון, שלפיהן גובשה הצעת חוק התקציב הנוסף לשנת 2023, לשם מימון הוצאות צבאיות ואזרחיות סביב מלחמת חרבות ברזל. במשרד האוצר הסבירו כי ההכנסות ממסים היו בתוואי של ירידה כבר לפני המלחמה, "וגם אם לא הייתה מתרחשת מלחמה היינו מורידים את תחזית ההכנסות של שנת 2023, בעקבות הירידה בהכנסות מגזר ההיי טק שנגרם מגורמי פנים וגורמי חוץ, וההאטה בשוק הבנייה".

עם זאת, בעקבות הפגיעה של המלחמה בצריכה הפרטית ובהשקעות מחו"ל, בהוצאות התיירות ועוד, מעריך הכלכלן הראשי של האוצר כי הירידה בהכנסות לשנה הקרובה תעמוד על 12 מיליארד שקל, לעומת 10 מיליארד "בלבד" בתחזית קודמת.

במסגרת הדיון ציינו באוצר כי ההתאוששות של המשק באירועים קודמים הייתה מאוד מהירה ושיעורי הצמיחה עדיין היו גבוהים. יחד עם זאת, הם ציינו, "לא מדובר באותו סדר גודל של אירועים, וההסתמכות על אירועי עבר קיימת, אך מוגבלת".

נתוני הלמ"ס מראים כי 750 אלף ישראלים נעדרים כעת מכוח העבודה בעקבות המלחמה (18% מהעובדים), כולל יציאה לחל"ת ושירות מילואים. נתוני שירות התעסוקה מצביעים על בלימה מסוימת בימים האחרונים ברישום היוצאים לחל"ת, השיפוע התמתן.
בתרחיש המרכזי של הכלכלן הראשי, המתאר שגרת לחימה מצומצמת עד סוף 2024, הצמיחה תרד ל-2% ב-2023 והיא תמשיך לרדת ל-1.6% בשנה שלאחר מכן.

סמוטריץ' לא ענה לשאלות

בהמשך הדיון בוועדת הכספים, הצטרף שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכדי לסקור את פעילות משרדו. יו"ר הוועדה גפני ציין כי לאחר הסקירה לא תהיה אפשרות לחברי הכנסת בוועדה לשאול את השר שאלות. עובדה זו התקבלה בזעם על ידי המשתתפים בוועדה, וחברי הכנסת מחו על כך שסמוטריץ' מגיע רק בכדי להעביר מסרים. 

נאומו של סמוטריץ' התקיים תוך כדי צעקות מצד חברי הכנסת ונציגי ארגוני העסקים, שחלקם אף הוצאו מהדיון. השר ביקש מחברי הכנסת לתמוך בתקציב, ואמר כי "היה לי חשוב לומר, כדי שנביא את התיקון לתקציב הזה מהר, אפשר לומר אוהבים או לא, אבל הזמן הוא פקטור מאוד מרכזי, אנחנו מביאים את התוספת למלחמה כי יש צרכים. קיבלתי החלטה על מדיניות כלכלה מרחיבה, שמחזקת את קו הביצורים הכלכלי. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להעביר את הכספים. ככל שתאשרו מהר יותר, נוכל לממש חלקים גדולים יותר לבריאות, לרווחה, כל מה שצריך".