ד''ר רון אייכל / צילום: איל יצהר
"למרות שהיא צודקת לגמרי, ויש על כך קונצנזוס בישראל, מלחמה עולה כסף, וצריך לממן אותה", אומר ד"ר רון אייכל, אנליסט ומומחה לשווקים פיננסיים זה 25 שנה. לדבריו "מדינת ישראל נכנסה למלחמה בסך הכול במצב פיסקאלי טוב, אפילו טוב מאוד: יחס חוב-תוצר נמוך (כ-60%), גירעון ממשלתי נמוך למדי (1.5% בחודש ספטמבר) וצמיחה יחסית סבירה (2.8% ברבעון השלישי). אם המשק היה במצב אחר היה לו הרבה יותר קשה לממן את המלחמה".
● המומחה שמעריך: בנק ישראל מכין הפתעה לשווקים
● לאחר זינוק חודשי בשווקים שהכפיל התשואה בגמל: האם אנו לקראת ראלי סוף השנה?
אייכל, כיום יועץ לגופים פיננסיים ומרצה, שימש בעבר ככלכלן הראשי במספר בתי השקעות, כולל מיטב וקולמקס. הוא מסכים עם הטוענים כי המלחמה בעזה אינה דומה למבצעים הקודמים של צה"ל. על פי ההערכות, עלותה תגיע ל-150-200 מיליארד שקל. לשם השוואה, אייכל מעריך שמבצעים קודמים עלו הרבה פחות: עופרת יצוקה עלה כ-3.3 מיליארד שקל, צוק איתן, שנמשך 51 ימים, עלה כ-7.8 מיליארד שקל ושומר החומות כ-4.5 מיליארד שקל.
אבל הפעם גם המצב המאקרו-כלכלי בעולם שונה: הריבית גבוהה, ברמה של 4%-5%, ולכן עלות גיוס החוב של הממשלה עלתה ותפגע במשק לשנים רבות. לדבריו: "המדינה חייבת לקחת הלוואות גדולות בריבית גבוהה. אם ייקחו 140 מיליארד שקל, צריך יהיה להחזיר את הכסף הזה במשך 20-30 שנה, תקופת האג"ח שהמדינה מנפיקה, כאשר לולא המלחמה הכסף היה משמש גם להוצאות אזרחיות ולשיפור רמת החיים".
ובכל זאת, הוא צופה שהמדינה תצליח לגייס את הסכומים שהיא צריכה: "נראה שמשרד האוצר יצליח לעבור את המשבר בצורה סבירה, הוא משתדל לגייס חצי מעלות המלחמה מעבר לים, כ-60 מיליארד שקל, האמריקאים צפויים להזרים עוד כ-60 מיליארד שקל, כך שהשוק המקומי יצטרך להתמודד עם גיוס חוב בסדרי גודל של 70 מיליארד שקל. לא סכום זניח, אבל אין בעיה לשוק המקומי לספוג את זה לאורך שנה", הוא אומר.
נהוג לומר שאחרי מלחמות יש "בום כלכלי" - זינוק בפעילות במשק, שמפצה על הנזקים שנגרמו לו בתקופת המלחמה. אייכל כופר בכך ומסביר: "אומרים שמלחמות יוצרות בום כלכלי, אבל זה לא נכון. אחרי סבב קצר הכלכלה משתקמת במהירות. אם הפגיעה תהיה רק למשך רבעון אחד, נראה ירידה בפעילות של 10%-20% ואחרי כן שיקום מהיר. אפילו שניים-שלושה רבעונים זה בסדר.
"אבל ככל שמלחמה נמשכת, יש 'אובדן תוצר פרמננטי', בשפה הכלכלית, כלומר אובדן תוצר שלא יחזור, ופשוט ילך לאיבוד. זה כמו אדם שנוסע לחו"ל פעם בשנה ולא טס שנה שלמה, הוא לא יטוס אחר כך פעמיים כדי לפצות על הטיסה שאבדה".
"הפיחות לא היה מפתיע, הייסוף המהיר כן"
אחת התופעות הבולטות בשוק המקומי היא מגמה מתמשכת של היחלשות השקל מול הדולר (כ-19% בשנתיים, לאחר שבשיא המלחמה הוא כבר נחלש כ-30%). בשנת 2022 הסיבה לפיחות השקל הייתה הירידות בוול סטריט, ובשנת 2023 זו כבר הייתה החקיקה המשפטית והמחאה נגדה, ואחר כך המלחמה. בשלהי אוקטובר עמד שער הדולר על 4.08 שקלים, אלא שמאז הוא שינה כיוון, גם כנראה בעקבות תוכנית מכירת דולרים גדולה שעליה הכריז בנק ישראל, וכעת שער הדולר עומד על 3.7 שקלים, התחזקות של כ־9% מהשפל.
לדברי אייכל "בנק ישראל הוא יותר שוער ולא חלוץ. הוא לא מנסה לשנות מגמה אלא לבלום את הפיחות. שער השקל-דולר מושפע מרמת הסיכון ותפיסת הסיכון של המדינה. הפיחות לא היה מפתיע, הייסוף המאוד מהיר כן. מבחינה כלכלית השקל עדיין מפוחת משמעותית. בלי אירועי השנה האחרונה השקל היה צריך להיסחר ברמות של 3.2-3.3 לדולר", אומר אייכל. "האינפלציה בעולם הרבה יותר גבוהה מבישראל, ולכן חוזקת השקל הייתה צריכה להישאר".
ובכל זאת, נכון לעכשיו מעריך אייכל, השקל עלול לשוב ולהיחלש בקרוב מול הדולר. "צפוי תיקון טכני, כי הייתה התחזקות מאוד משמעותית של השקל ויש הרבה שחקני מט"ח שמצפים לפיחות. צריך לזכור שגם בתקופות של רגיעה התנודות בשוק המט"ח משמעותיות מאוד. לכן אני ממליץ לאנשים שחשופים למט"ח לגדר את עצמם, ובטח לא לקחת פוזיציות בזמן מלחמה".
באשר לשוק הנדל"ן, שנעצר בחריקת בלמים בעקבות עליית הריבית במשק, העסקאות נפלו ב-50% לשפל של 20 שנה, נטילת משכנתאות חדשות צנחה ומחירי הדירות החדשות נמצאים בירידה של כ-7%. אייכל מעריך כי מדובר בעצירה אבל לא בשינוי מגמה: "שוק הנדל"ן יתעורר בשלב מתקדם יותר, כי יש ביקושים טבעיים, האוכלוסייה צומחת ויש צורך שוטף של עשרות אלפי דירות בשנה. השוק נעצר מאוד חזק וזה הגיוני. בעוד מספר חודשים תהיה ירידת ריבית של בנק ישראל ולכן אחרי המלחמה השוק יתעורר ויהיה ביקוש חזק".
"הזהב לא משלם ריבית ולכן אינו מעניין"
שוקי הקריפטו והזהב חווים עליות נאות לאחרונה (הביטקוין מעל 40 אלף דולר, הזהב מעל 2,000 דולר). אייכל: "קריפטו נע באופן די חזק עם נכסים מסוכנים. כשהנאסד"ק עולה הקריפטו עולה. זה מוצר ברמת סיכון גבוהה ולא מוצר תחליפי לבורסות. הזהב לא משלם ריבית ולכן אני לא חושב שהוא מעניין".
באשר לבניית תיק השקעות שיתאים לתקופה, טוען אייכל ש"השוק בת"א לא מתמחר כיום קטסטרופה, לכן הוא לא באופן מוחלט זול יותר. הייתי נותן העדפה לסקטור הבנקאות, שלדעתי נסחר בזול, עם רמות מכפילי הון אטרקטיביים יחסית. פחות כדאי להיחשף לאג"ח ולמניות של חברות בענף הבנייה, ובעיקר להיזהר מנדל"ן יזמי, ממשרדים וגם מתחום האשראי החוץ-בנקאי". בכל מקרה, החשיפה המנייתית צריכה להיות בעיקר לארה"ב, למגזרי טכנולוגיה, בנקים ותעשיות ביטחוניות.
לדבריו, "לחברות הטכנולוגיה יש את קצב הצמיחה הכי גבוה. גם הישראליות מתנהגות בדומה למגמה העולמית, הן מייצרות הכנסות גם מחוץ לישראל, ויש להן מידת חיבור נמוכה למשק הישראלי. באשר לחברות ביטחוניות, אי-ודאות עושה להן טוב, ומגדילה את ההזמנות שלהן.
"מנגד, הסנטימנט אצל חברות הנדל"ן והאשראי החוץ-בנקאי הוא מאוד בעייתי. יש ירידה חדה בביקושים, לצד ריביות גבוהות. החברות צריכות לקיים פעילות עם אשראי חיצוני שהתייקר מאוד, וכפי שראינו אצל חנן מור - גם הבנקים כבר לא ממהרים לתת אשראי. באשראי החוץ-בנקאי, מעבר לכל הבעיות של התייקרות ההלוואות, מדובר בלווים פחות חזקים, כך שגם הסיכון לאי-חזרה של הקרן עצמה גבוה יותר.
"משקיע סולידי צריך להחזיק 80% מהתיק בקרנות כספיות שקליות (קרנות נאמנות נזילות שמניבות תשואה דומה לזו של פיקדונות בבנקים - מעל 4% לשנה), 15% במניות בארה"ב ו-5% במניות בישראל. למי שרוצה יותר סיכון, 50% מהתיק צריך להיות מניות (מתוך זה 40% ארה"ב ו-10% ישראל) ו-50% באג"ח דולריות בארה"ב (בעיקר קונצרניות). הריבית הדולרית על האג"ח טובה, 4%-5%, ובאופן כללי כדאי להגדיל חשיפה לחו"ל על חשבון השוק המקומי. מדובר בנכסים עם קורלציה הפוכה - ירידות בת"א עשויות לבוא עם פיחות של השקל, ולכן זה נכס מגדר עם ריבית יפה שלא ראינו עשור וחצי. מי שרוצה להגדיל בישראל בכל זאת, יכול להחליף חצי מהרכיב האג"חי בקרנות כספיות שקליות".