גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל רוצה להציף את מנהרות חמאס במים מהים. כל הפרטים

על פי הפרסום של וול סטריט ג'ורנל, הצעד עשוי לגרום למחבלים לצאת אל פני הקרקע אבל גם עלול לזהם את מאגר מי השתייה של רצועת עזה ולפגוע בתשתיות ביוב ואחרות

קטע ממערכת המנהרות של החמאס / צילום: Reuters
קטע ממערכת המנהרות של החמאס / צילום: Reuters

ישראל בנתה מערכת של משאבות גדולות בהן תוכל לעשות שימוש להצפת מערכת המנהרות הגדולה של חמאס מתחת לרצועת עזה במי ים, טקטיקה שעשויה להשמיד את המנהרות ולגרום למחבלי חמאס לצאת מהן אבל עלולה גם לסכן את אספקת המים של עזה, כך אמרו פקידים אמריקאים.

ראיון | הבכיר שמאמין: צה"ל חייב להמשיך עד הסוף, וזו הסיבה
הקצין שחקר את מלחמת יום הכיפורים מגלה: זה מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר

על פי הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, כוחות צה"ל סיימו להרכיב משאבות מים גדולות כקילומטר וחצי צפוני למחנה הפליטים שאטי מתישהו באמצע חודש שעבר. כל אחת מלפחות חמש משאבות כאלה שהותקנו יכולה למשוך מים מהים התיכון ולהזיז אלפי קוב מים כל שעה לתוך המנהרות, וכך להציף אותן תוך כמה שבועות.

ישראל הודיעה לארה"ב לראשונה על אפשרות זו מוקדם יותר בחודש שעבר, ובכך עוררה דיון לגבי ישימות התוכנית וההשפעה הסביבתית שלה אל מול הערך הצבאי בהוצאת המנהרות משימוש, אמרו הפקידים.

פקידים אמריקאים אמרו שהם לא ידעו אם ממשלת ישראל שוקלת לחיוב את התוכנית. ישראל לא קיבלה החלטה רשמית להתקדם ומצד שני לא פסלה את התוכנית, אמרו הפקידים.

הסנטימנט בארה"ב לגבי התוכנית מעורב. חלק מהפקידים האמריקאים הביעו באופן פרטי חששות לגבי התוכנית, בעוד שפקידים אחרים אמרו שארה"ב תומכת בהריסת המנהרות ואמרו שאין בהכרח כל התנגדות אמריקאית לתוכנית. בישראל זיהו בינתיים כ‏־800 פירי מנהרות, אם כי מכירים בכך שהרשת הרבה יותר גדולה מזה.

על פי הפרסום של וול סטריט ג'ורנל, תהליך הצפת המנהרות במשך כמה שבועות יאפשר למחבלי חמאס, ובאופן פוטנציאלי לחטופים, לצאת מהן, כך אמר אדם המכיר את התוכנית. לא ברור אם ישראל אפילו תשקול להפעיל את המשאבות לפני שכל השבויים ישוחררו מעזה. המחבלים שתקפו את ישראל ב־7 באוקטובר לקחו יותר מ־200 שבויים בחזרה איתם לרצועת עזה.

"אנחנו לא בטוחים כמה שאיבה תצליח בגלל שאף אחד לא מכיר את פרטי המנהרות והקרקע שסביבן", אמר אותו אדם. "בלתי אפשרי לדעת אם זה יהיה יעיל בגלל שאנחנו לא יודעים איך מי ים יחלחלו במנהרות שאף אחד לא היה בהם לפני כן".

שיווי המשקל הביטחוני של ישראל

על פי הפרסום של וול סטריט ג'ורנל, הדיונים לגבי התוכנית להציף את המנהרות מציגים את שיווי המשקל שכוחות הביטחון הישראליים חייבים למצוא בין השגת מטרות המלחמה והלחץ הבינלאומי הרב מולו הם ניצבים בדרישה להגן על בלתי מעורבים. המערכה של צה"ל השטיחה שכונות שלמות והלחימה גרמה לעקירה מבתיהם של יותר ממיליון עזתים, באזור שמבחינה גיאוגרפית היה צפוף גם לפני תחילת המלחמה.

קצין של צה"ל סירב להגיב לגבי תוכנית ההצפה, אבל אמר: "צה"ל פועל לפירוק יכולות הטרור של חמאס במגוון דרכים, על ידי שימוש בכלים צבאיים וטכנולוגיים מגוונים".

חמאס השתמש במערכת המנהרות הנרחבת כדי להתחבא, לנוע בלי להתגלות בין בתים בעזה ולהחזיק חטופים. כמה מהמנהרות המתוחכמות יותר נבנו עם בטון מזוין, ויש בהן קווי חשמל ותקשורת, והן גבוהות דיין כך שאדם בגובה ממוצע יכול ללכת בהן זקוף.

סוגיית מי השתייה לעזתיים

כיום לרוב העזתים אין גישה למים נקיים. אחד ממקורות מי השתייה בעזה הם מתקני התפלה שיצאו משימוש לאחרונה. לפני 7 באוקטובר, שלושה צינורות ישראליים היו מובילים מים לתוך עזה. מתוכם, אחד נסגר והשניים הנותרים מובילים מים בהספק נמוך מאוד.

בשיאה, סיפקה המערכת הזו 83 ליטר מים לאדם ליום. כיום מקבלים פלסטינים לא יותר מ־3 ליטר מים ביום, על פי נתוני האו"ם. באו"ם אומרים ש־‏15 ליטר הם הכמות המינימלית הנחוצה לאדם ליום.

בגלל שלא ברור עד כמה המנהרות חדירות או כמה מי ים יחלחלו לקרקע ובאיזה אופן, קשה להעריך מה תהיה ההשפעה של שאיבת מי ים למנהרות, אמר ג'ון אלטרמן, סגן נשיא בכיר מרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, מכון מחקר מוושינגטון.

"קשה לומר מה יעשו מי ים לתשתיות הביוב והמים הקיימות. קשה לומר מה זה יעשה למאגרים התת קרקעיים. וקשה לקבוע את ההשפעה על היציבות של בניינים קרובים", אמר אלטרמן.

פקידים אמריקאיים לשעבר המכירים את הנושא אישרו שפקידים מארה"ב וישראל דנו בהצפת המנהרות במי ים אבל אמרו שהם לא יודעים מה הסטטוס הנוכחי של התוכנית.

הפקידים לשעבר הכירו בכך שמבצע כזה ישים את ממשל ביידן בעמדה לא פשוטה ואולי יביא לגינוי כלל עולמי, אבל אמרו שזו אחת האפשרות היעילות הבודדות להוצאה קבוע משימוש של מערכת מנהרות חמאס שמוערך שאורכה מגיע ל־500 ק"מ.

אחד הפקידים לשעבר אמר שמערכות הביוב והמים ברצועת עזה נפגעו קשה והן מזוהמות מאוד, ויצטרכו בנייה מחדש בסיוע בינלאומי לאחר המלחמה.

ווים זוויננבורג, שחקר את השפעת מלחמה על הסביבה במזרח התיכון, אמר שאם מניחים שבערך שליש ממערכת המנהרות כבר נפגעה, ישראל תצטרך לשאוב כמיליון קוב מים כדי להרוס את השאר.

האקוויפר של עזה, ממנו מושכת האוכלוסייה מים לשתייה ושימושים אחרים, כבר נעשה מלוח יותר בגלל העלייה בגובה מי הים, ונחוצה יותר אנרגיה כדי להפעיל את מתקני ההתפלה בהם תלויה האוכלוסייה, כך אמר צוויננבורג, העובד עבור PAX, ארגון שלום מהולנד.

הצפה עלולה להשפיע לרעה על הקרקע המזוהמת בלאו הכי של עזה, וחומרים מסוכנים המאוחסנים במנהרות עלולים לחלחל לאדמה, כתב החוקר בדואר אלקטרוני.

ב־2015 הציפה מצרים את מנהרות ההברחה של רפיח במי ים, ואחר כך חקלאים באיזור אמרו שהיבול שלהם נפגע.

לרוב, צבאות שמקבלים משימה לטהר מנהרות, כולל צה"ל, משתמשים בכלבים ורובוטים כדי לחפש איומים או חטופים, לפני שהם שולחים פנימה חיילי קרקע, אמר מיק מלרוי, סגן שר ביטחון של ארה"ב לשעבר ולפני כן קצין בחיל הנחתים וב־CIA.

"כלבים הכי יעילים", אמר, אבל אחריהם צריכים לבוא חיילים כדי לטהר את המנהרות. "רובוטים זזים לאט ונשברים. ושימוש בבני אדם מסכן אותם".

שימוש במים תקופה ממושכת יכריח את מחבלי חמאס לצאת, אמר מלרוי.

אבל "אם תמליח את המים, זה יכול להחמיר את המשבר ההומניטרי", הוסיף.

דב ליבר השתתף בהכנת הכתבה.

עוד כתבות

בת ים / צילום: Shutterstock

עיריית בת ים הכריזה על סגירת תוכנית פינוי בינוי בשער יוספטל

זהו מקרה חריג בו לראשונה עירייה מחליטה לסגור תוכנית פינוי בינוי ● לטענת העירייה, סגירת התוכנית נובעת מהחלטת הוועדה המחוזית להוסיף עוד מאות יח"ד לפרויקט ללא תיאום - ובניגוד להסכמים קודמים

רוכשי דירה שביטלו חוזה מ-2020 יקבלו החזר לפי ערכה היום / איור: Shutterstock

מועד התשלום או מועד הביטול? לפי איזה ערך יחושב החזר על עסקה שבוטלה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי רוכשי דירה שביטלו חוזה שנחתם ב־2020, זכאים לקבל החזר לפי ערכה כיום ● אלה הסיבות

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

רחוב ביאליק בת''א, חלק מהתוכנית / צילום: Shutterstock

בניגוד לרצון העירייה: תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א תופקד אצל הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה

ועדת המישנה להתחדשות עירונית החליטה על המשך קידום תוכנית רובעים 5 ו-6 בת"א במסגרת הוועדה המחוזית ● הדבר נעשה בניגוד לרצונה המקורי של העירייה שהתוכנית תופקד בידי הוועדה המקומית ● כעת, ע"פ גורמים בתחום, התוכנית שמטרתה לקבוע הוראות לבנייה חדשה ולשמור על אופי המרקם הקיים, נכנסת לתקופה קריטית במיוחד

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

המדינה דוחה את בקשת נמל אילת להארכת תקופת ההפעלה

מנכ"לי משרדי התחבורה והאוצר שלחו מכתב תגובה להנהלת נמל אילת, ובו דחו את בקשתה להארכת תקופת ההסמכה להפעלה פרטית - בשל אי-עמידה ביעדי הפעילות ● המכתב מנגיעה בעקבות הפנייה אתמול של הנהלת נמל אילת, בה נטען כי המדינה מתעלמת מנסיבות חריגות של הנמל כגון משבר השיט בים האדום ותקיפות החות'ים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה פותחת את השנה בעליות; ת"א 125 עולה ב-1.6%, מדד הבנקים ב-2.5%

מדד ת"א 35 עולה בכ־1.5% ● בכירים בנייקי שרוכשים מניות מקפיצים את מניית ריטיילורס ● ניו-מד אנרג'י נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר ● נקסט ויז'ן דיווחה על הזמנה חדשה בגובה של כ-22 מיליון דולר ● היום לא יתקיים מסחר בשווקים בחו"ל, בשל ציון השנה האזרחית החדשה

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה סוגרת שנה: ת"א 35 זינק בכ-50%. ומי שיאן התשואה?

מדד ת"א 35 ירד בכ-1% ● מנורה ירדה בכ-4%, לאחר שנודע אתמול כי המשטרה פשטה על משרדי חברת הביטוח במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי 2026 תהיה "שנת מפנה" אם תימשך הרגיעה הביטחונית ● וגם: המניות ב-S&P 500 שעברו שנה קשה, אך האנליסטים צופים להן תשואות דו־ספרתיות ב-2026

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

מחשוב קוואנטי כבר לא רק קוריוז מדעי;  אלי לילי צפויה להכריז על ניסוי בגלולה נגד השמנה; טראמפ הגיע להסכמים עם חברות התרופות / צילום: AP

הכסף שהתחיל לזרום והניסויים שכולם מחכים להם: לאן ילך שוק הביומד ב־2026?

תעשיית הביומד העולמית התחילה השנה להתאושש ממשבר מתמשך, וגם בישראל משקיעים שחיכו להפסקת האש התחילו להזרים כסף ● מוקדם לפתוח שמפניות, אומרים בכירי התחום, אבל מציירים תמונה אופטימית אפשרית ל־2026 ● אילו חברות ייהנו מההתעניינות המחודשת והאם מחשוב קוואנטי יהיה הגיים צ'יינג'ר הבא?