נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Bernd von Jutrczenka
נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן חזר לכותרות בהתבטאויות אנטי־ישראליות חריפות, כולל טענות שישראל "מבצעת פשעי מלחמה בגלוי", מונעת מוצרים בסיסיים, ופוגעת בכוונה בנשים, ילדים ועיתונאים - ואף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא "הקצב של עזה". אדרבה, השבוע הוא קרא, שוב, להביא את ישראל לבית הדין בהאג בשל "פשעי מלחמה".
● ניתוח| החות'ים רוצים לפגוע בישראל, אך בדרך הם עלולים לרסק למצרים את הכלכלה
● שאלות ותשובות | הסיכוי למלחמה אזורית עלה? ארה"ב מאיימת ישירות על איראן בעקבות המתקפות בים
בניגוד להסלמות קודמות, נדמה שלא נשמרה מדיניות של 'עסקים כרגיל' מבחינת שותפות המסחר. הנתונים הרשמיים של משרד המסחר הטורקי מבהירים כי היצוא הטורקי לישראל נפגע מאז החלה המלחמה עם חמאס. היקף היצוא הטורקי לישראל צנח באוקטובר ב־29% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - 348 מיליון דולר, לעומת 489 מיליון דולר. מבחינת הנפח של ישראל מתוך כלל היצוא הטורקי, הוא ירד באוקטובר מ־2.2% ב־2022 ל־1.5% ב־2023 - מה שהציב את ישראל במקום ה־15 בטבלה.
אולם, לא נראה שזה מטריד את אנקרה משום שהיקף היצוא הכולל ממשיך לשבור שיאים גם בהיעדר ישראל. מנתונים מוקדמים אודות חודש נובמבר, עולה כי היצוא הטורקי הגיע לשיא של 23 מיליארד דולר - עלייה של כ־5.2% ביחס לשנה שעברה.
הסנטימנט החיובי של האליטה הכלכלית
הרטוריקה האנטי־ישראלית בטורקיה מביאה לחשש מפגיעה חריפה יותר בהיקף הסחר, ואף לקריאות הדדיות, רשמיות יותר או פחות, לחרם על מוצרים. בישראל אמנם מתרכזים בחרמות על מוצרי מזון ככלל ועל עגבניות בפרט, אלא שאלו אינם חלק הארי של היבוא מטורקיה.
כך, למשל, בעוד שמוצרי מזון שונים הם כנראה היבוא בעל התהודה הרבה ביותר מטורקיה, בפועל מדובר ב־8% בלבד מסך היבוא. עגבניות, באופן ספציפי - הן 0.36% מהיבוא. גם מוצרי צריכה נפוצים אחרים מטורקיה, כמו מוצרי היגיינה, הם חלק קטן בלבד מהיבוא.
אז מהם מוצרי היבוא המשמעותיים? בעיקר חומרי גלם. לטורקיה יש תעשיית חציבה משמעותית, שמפיקה עפרת ברזל מהאדמה - וזו נמכרת לתעשיית הבנייה הישראלית. נוסף על כך, ישראל מייבאת מטורקיה נחושת, אבנים יקרות ומכונות לתעשייה, וחומרי גלם לבנייה כמו אבנים, מלט וקרמיקה. מחצבים, מתכות ומכונות יחד הם מעל 50% מכלל היבוא.
ארדואן תמיד ראה ביצוא ובתעשייה המקומית הענפה כמנועי הצמיחה העיקריים של המדינה - ולכן לא פגע בהם. ההיסטוריה מלמדת כי למרות אירועים שליליים כמו משט המרמרה ב־2010 או גירוש השגריר הישראלי על רקע צעדות השיבה ב־2018, הסחר ממשיך לצמוח בקצב פחות או יותר אחיד. ניתן לראות יותר השפעה של אירועים כלכליים גלובליים כמו משבר הסאב־פריים, משבר הקורונה וההתאוששות ממנו, מאשר השפעה של אירועים מדיניים.
למרות הצניחה ביבוא מטורקיה, סוגיה נוספת שחשוב לזכור היא ההבדל בין האליטה הכלכלית בטורקיה לבין דעת הקהל של הציבור הרחב. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר המאגד את היבואנים בישראל, מספר כי "המגזר העסקי בטורקיה תומך מאוד בסחר עם ישראל, ויש בו גם יחס חיובי לישראל כמדינה. זה לא רק אינטרס כלכלי, אלא גם סנטימנט אמיתי. במשלחת שלנו לטורקיה זכינו לקבלת פנים יוצאת מן הכלל". עם זאת, הוא מציין כי "גם הם צריכים להתחשב בדעת הקהל המקומית אצלם".
הפרלמנט באנקרה החרים את קוקה קולה
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר בשיחה עם גלובס כי הממשל באנקרה לא יוזם פגיעה קונקרטית בקשרי המסחר עם ישראל, אלא "הטורקים יוזמים בעצמם את תופעת החרם נגדם. אני לא ראיתי איזו החלטה גורפת שהם לא ימכרו מוצרי חקלאות, והם יותר עוסקים בצרכנות פנימית".
הזעם ברחובות בטורקיה בצל המתרחש ברצועת עזה והשפעותיו על ההתנהגות הצרכנית במדינה עולה על כל דמיון. הוא מופנה לא רק למותגים ישראלים, אלא בעיקר לכאלה שנתפסים בתור "פרו־ישראלים" כמו סטארבקס ומקדונלדס, כאשר באחד מסניפי רשת המזון המהיר פוזרו עכברים.
מותגים נוספים שנתפסים בתור פרו־ישראלים הם קוקה קולה ונסטלה. לאחרונה, התקבלה החלטה בפרלמנט באנקרה כי לא מכניסים לבית הנבחרים מוצרים של החברות הללו. מנגד, אחד הטרנדים שאומצו הוא שפיכת בקבוקי קוקה קולה ברחוב, אלא שבעקבות הטרנד - דווקא נרשמה עלייה במכירות המשקה בטורקיה. מגמה זו אף הובילה לכך שמניית קוקה קולה טורקיה עלתה בתוך שבוע ב־13.9% בבורסה של איסטנבול.
"חור גדול בכיס של טורקיש איירליינס"
מהלך שדווקא כן מזעזע את הטורקים, לדברי ד"ר כהן ינרוג'ק, היא החלטת טורקיש איירליינס להשהות את הטיסות לישראל. "לא ברור כמה זמן הם ימשיכו עם המדיניות הזו שמשמעותה חור גדול בכיס", אומר המומחה. "תל אביב היא יעד רווחי מאוד לא רק בגלל התיירים הישראלים, אלא בזכות הקונקשנים. אין לי שום ספק כי לצד התיירות, הם מרגישים את הפגיעה בתעופה".
כפי שציין ד"ר כהן ינרוג'ק, הענף שבאופן מסורתי בעל חשיפה רבה יותר למשברים דיפלומטיים בין ישראל לבין טורקיה הוא התיירות. ב־2008, למשל, נכנסו לטורקיה כ־558 אלף ישראלים, וב־2010 - שנת משט המרמרה - המספר צנח לכ־109 אלף.
הפעם הבאה שמספר התיירים הישראלים שהגיעו לטורקיה חצה את רף החצי מיליון הייתה רק בשנת 2019, עם כ־569 אלף. משבר הקורונה השפיע על התיירות בכל רחבי העולם, אולם החיבור בין ההתאוששות הגלובלית לבין הגדלת הביקושים לתיירות בטורקיה, אם זה לטיולים באיסטנבול או לקלאבים בערי הנופש המפורסמות, הביא לכ־843 אלף ישראלים שהגיעו לטורקיה ב־2022.
לפי נתוני משרד התיירות הטורקי מספר התיירים באוקטובר השנה צנח בהשוואה לאוקטובר 2022 - מכ־81.2 אלף לכ־34.7 אלף.
החלטת טורקיש איירליינס ופגאסוס להשעות את טיסותיהן לישראל והתבטאויותיו של ארדואן מהווים בסבירות ודאית למדי קטליזטור לכך שכבר בנתוני סוף שנת 2023 תודגם המכה האנושה החוזרת שספג ענף התיירות הישראלית בטורקיה.
תת־ענף שכבר ספג מכה אנושה הוא תיירות המרפא. עיתון "דוניה" דיווח בכתבת שער כי הענף תיירות המרפא בטורקיה, שהגיע להיקף הכנסות של כ־4 מיליארד דולר ב־2022, התרסק ב־35% בעקבות מלחמת חרבות הברזל והפסקת הגעת הישראלים.
ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם כי "השוני מאירועים קודמים טמון בהתנהגות של הצד הישראלי. ארדואן חושב שאם הוא יתנהג בצורה מסויימת, אז הכלכלה לא תיפגע. ניסיון העבר לימד אותו זאת, אבל אנחנו רואים כי ה־7 באוקטובר שינה את מדינת ישראל בכל המובנים. בהמשך, אנחנו נראה אם זה שינה או לא מבחינה צרכנית ישראלית. זה לא תלוי בארדואן, אלא בישראל".