כך רשות המסים יכולה למלא את קופת המדינה במלחמה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מנהל רשות המסים החדש, שי אהרונוביץ', נכנס לתפקידו בספטמבר האחרון, רגע לפני שפרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר אז היה ברור שהוא יצטרך להמציא יש מאין מקורות למילוי קופת המדינה, כשגביית המסים הייתה במגמת ירידה והקופה מרוקנת. המלחמה הפכה את הצורך הזה לבוער עוד יותר.
● 135 אלף בקשות הוגשו לפיצוי עסקים. כמה כבר קיבלו?
● קניתם דירה? ההחלטה של רשות המסים שכדאי להכיר
ברשות המסים לא מסגירים היום מאיפה יביאו את המיליארדים החסרים למדינה. בראיון שהעניק הכלכלן הראשי, שמואל אברמזון, לגלובס, הוא הציע לקצץ בחלק מהטבות המס היקרות המוענקות לציבור, בהן הטבות פנסיוניות על הפקדה וצבירה, נקודות זיכוי להורים בגין ילדים, הטבות על קרנות השתלמות ועוד.
אולם, לפי מומחי מס, ישנם מקורות הכנסה אחרים ומהלכים שונים שיכולים להעשיר את קופת המדינה. בין המהלכים הללו מציינים המומחים את חידושו של נוהל גילוי מרצון, שיאפשר לאזרחים לדווח על כספים שהסתירו מהמדינה עד כה, ללא חשש מנקיטת הליכים פליליים נגדם; עידוד "עליית כסף" לארץ; וגם הצעה לא פופולרית בציבור - ביטול הפטור ממע"מ על קניות אונליין מחו"ל עד 75 דולר.
חידוש נוהל הגילוי מרצון
באירועים מקצועיים לאחרונה חשף מנהל רשות המסים כי בכוונתו לקדם מול משרד המשפטים את המהלך הזה. בהליכי הגילוי מרצון הקודמים גבתה המדינה כ־153 מיליון שקל בנוהל שהסתיים ב־2019, ויותר מ־3.5 מיליארד שקל בנוהל שחל בשנים 2014־2016. לכן, ברשות המסים רואים בכך דרך מהירה ויעילה להכנסת כספים למדינה, אם כי הצפי הוא לעשרות עד כ־100 מיליון שקל הפעם, לאור מיצוי המבצעים הקודמים.
לדברי רו"ח יגאל רופא, מנהל מחלקת המסים פאהן קנה ושות' Grant Thornton, "נוהל הגילוי מרצון שבו נקטה המדינה בעבר הצליח להביא ציבור רחב של אזרחי מדינת ישראל לדווח על הכנסות וכספים שלא הוצהרו בעבר. מעבר לכך, הליך הגילוי מרצון הרחיב את קשת מעגל משלמי המסים אף לשנות המס הבאות, כך שבמסגרת הליך זה המדינה זוכה להגדלת הגבייה בהווה ואף להגדלה צפויה בעתיד".
"שחרור רווחים כלואים 3"
הליך נוסף שעשוי להכניס עשרות עד מאות מיליונים לקופת המדינה הוא מבצע "שחרור רווחים כלואים". ב־15 בנובמבר אשתקד הסתיים מבצע "שחרור הרווחים הכלואים 2", שבמסגרתו אפשרה המדינה לחברות לשחרר רווחים שהצטברו אצלן, כדיבידנד, בתשלום מס מופחת. במסגרת המבצע, חילקו חברות דיבידנדים בהיקף כולל של כ־35 מיליארד שקל, ושילמו מס בסך 2.9 מיליארד שקל. סכום הגבייה מהמהלך גבוה בהרבה מתחזית הגבייה המוקדמת, שעמדה על כמיליארד שקל.
"אין ספק כי הפחתה נקודתית של שיעור המס האמור על ידי המדינה לשיעור של 25% לדוגמה (במקום 33%), לתקופה מוגבלת וקצרה, יתמרץ ציבור רחב של בעלי שליטה לביצוע חלוקות כאמור ובסכומים לא מבוטלים", מסביר רו"ח רופא. לדבריו, על אותו היגיון גם הענקת הקלות ביחס למשיכת דיבידנדים מחו"ל לישראל, יכולה לשרת את מטרת מילוי קופת המדינה. "חברות ישראליות רבות נמנעות ממשיכת רווחים הכלואים בחברות זרות בבעלות ישראלית בשל הצורך להתחייב במס מלא או חלקי (לאור מנגנוני זיכוי) בשל המשיכה האמורה".
הליך מזורז לפשרות
הצעה נוספת שמעלה רו"ח רופא מתייחסת לכספים שנמצאים כיום במחלוקת בין אזרחים לרשות המסים, וניתן לקדם את גבייתם באמצעות קידום פשרות מהירות תוך מתן הקלות לאזרחים שיגיעו לפשרה. "יש לשקול מנגנון אשר יקבע כי אזרחים שיבקשו לסיים באופן מזורז את ההליך השומתי יקבלו הנחה בשיעור קבוע מסכום השומה או הצו שהוצא, וזאת חלף המשך הליכי השומה או הערעור".
כך לדוגמה, מסביר רו"ח רופא, ניתן לקבוע ששומה שיצאה תזכה בהליך כאמור ל־20% הנחה, ואילו שומה שהוצאה במסגרת צו תזכה להפחתה של 40% מסכום הצו. "החלטה כזו כאמור תעודד ציבור רחב לסיים את ההליכים השומתיים, לחסוך הוצאות משפטיות והליכים בירוקרטיים, ומאידך כמובן המדינה תזכה להגדיל קופתה ותחסוך במאות אלפי שעות בירוקרטיה של פקידיה".
מיסוי ההכנסות משכירות
על פי חוק, השכרת דירת מגורים בישראל ממוסה לפי מספר מסלולי מיסוי, הכוללים פטור על הכנסה משכירות עד סך של כ־5,500 שקל בחודש. בשנים האחרונות התבטא מנהל רשות המסים הקודם ערן יעקב פעם אחר פעם נגד המשך מתן הפטור. מעבר לפוטנציאל ההכנסות שגלום בביטול הפטור - המוערכות במיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה - הסביר יעקב כי מדובר בפטור ש"מעודד הון שחור". ואולם, ניסיונות לבטל את הפטור בחקיקה נחסמו פעם אחר פעם על ידי הפוליטיקאים.
לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "כל הכנסה מהון - אין הצדקה לפטור אותה. כמו שלא פוטרים הכנסות על ריבית מניירות ערך וכל הכנסה הונית אחרת". גינדי מסביר כי "החשש הוא שאם יבוטל הפטור אז המס הנוסף יושת על ציבור שוכרי הדירות ומחירי השכירות יעלו, אבל בסוף, בשוק משוכלל ובמצב היום זה לא שיקול".
ביטול הפטור ממע"מ
פטור נוסף שגינדי מציע לבטל, ואשר פוטנציאל ההכנסות שלו לקופת המדינה מוערך במאות מיליונים, הוא הפטור על קניות אונליין עד 75 דולר. "זה זועק לשמיים. יש פה הרבה מאוד כסף וצריך אומץ פוליטי כדי לעשות את זה, אבל זו בדיוק השעה. אין שום הגיון בכך שיצרנים ישראלים ותוצרת ישראלית מופלים לרעה ביחס לתוצרת סינית. למה אנחנו פוגעים בעצמנו ובתוצרת המקומית?"
ההצעה לביטול הפטור על יבוא מוצרים בשווי של עד 75 דולר עולה מדי כמה שנים בממשלה, ונופלת פעם אחר פעם. בין היתר היא עלתה במסגרת הדיונים לגיבוש תקציב 2021־2022 וחוק ההסדרים, כאשר שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן, שקל לאמץ את המלצתו של מנהל רשות המסים הקודם ערן יעקב בעניין.
מיסוי תחום הקריפטו
תחום נוסף שבו מתגלגל כסף גדול, והתחושה היא שישראל אינה ממצה את פוטנציאל המס בו, הוא תחום הקריפטו. לדברי גינדי, "אנחנו לא ממצים את פוטנציאל הגבייה בנושא הזה, גם מבחינת הבקרה וגם מבחינת מיסוי יש דרך ארוכה לעשות בנושא הזה, והגיעה השעה לעשות את זה".
בחוקי ההסדרים האחרונים עלו הצעות להגביר את הפיקוח על שוק הקריפטו על ידי דרישות לדיווח על החזקת סכומים מסוימים, אך היוזמות הללו ירדו מהשולחן בשל התנגדות רבה בשוק הקריפטו ובקרב הלשכות המקצועיות.
עידוד "עליית כסף" לארץ
עו"ד מוטי בללתי, מומחה מסים ושותף בגולדפרב גרוס זליגמן ושות', סבור שדרך נוספת להכניס לישראל לא מעט כסף היא להסתכל דווקא מחוץ לגבולותיה. בללתי מציע תוכנית לעידוד "עליית כסף" לארץ, על ידי שינויי חקיקה שיאומצו בהוראת שעה לתקופה קצובה. "דרך אחת היא קיצור לוחות הזמנים לקבלת סטטוס תושב חוזר ומתן ודאות לאלו ששבים לישראל. בין היתר לקבוע כי תושב חוזר רגיל ייחשב כמי שחזר להיות תושב ישראל לאחר תקופה של ארבע שנים במקום לאחר תקופה של שש שנים, מתן ודאות למי שחזר והפך להיות תושב לאחר שנתיים מחוץ לארץ, וניתן גם לאמץ הטבות קונקרטיות לעידוד חזרה של אוכלוסייה כגון רופאים, מדענים, מהנדסים וכדומה".
המלצה נוספת של עו"ד בללתי על אותו משקל, היא הוספת מסלול פטור חלופי לתושבים חוזרים ועולים חדשים, שמקנה פטור ממס לתקופה של 10 שנים להשקעות בתוך ישראל. "כיום הטבות המס מתמרצות עולים חדשים ותושבים חוזרים להשקיע מחוץ לישראל, כיוון שהפטור ממס מוענק על הכנסות מחוץ לישראל. מוצע להציע בהוראת שעה מסלול חלופי שיאפשר לעולים חדשים ותושבים חוזרים דווקא להסיט את ההשקעות העתידיות שלהם לישראל".
הצעה שלישית של בללתי היא לאמץ Step Up לנכסים זרים שמתקבלים בירושה או במתנה מתושב חוץ. "כיום, ככל שתושב ישראל מקבל נכס זר במתנה או בירושה מתושב חוץ עולה שאלה במכירת הנכס אם כל השווי של הנכס מתחייב במס בישראל או רק עליית השווי שלו מהמועד שבו התושב קיבל אותו. בשל הספק שנוצר, לעיתים תושבי חוץ נמנעים לחלוטין (או דוחים) העברה בירושה או במתנה של נכסים לתושבי ישראל", מסביר בללתי.