הרב אברהם זרביב בחופי רצועת עזה / צילום: משה פרידמן
"שמחת תורה" שינתה את החיים של כולנו. העולם מבחינתנו עצר מלכת, וכולם הבינו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. אחוזי ההתגייסות למילואים הרקיעו שחקים. בין האנשים שביקשו להתגייס למילואים היו שופטים מכהנים.
● דעה | האם בעקבות המלחמה יוחזרו נשקים לגברים אלימים?
● הוועדה המליצה להקפיא את שכר חברי הכנסת. מי מתנגד?
● בית המשפט קבע: הדיונים במשפט נתניהו יתקיימו יומיים בשבוע בשל המלחמה
בימים כתיקונם, ועדת האתיקה לשופטים מסרבת לאפשר לשופטים לשרת במילואים. הנימוקים, איך לומר בעדינות, תמוהים למדי בעיניי. תיכף נגיע אליהם.
סמוך לפרוץ המלחמה, פנו שופטים להנהלת בתי המשפט וביקשו להצטרף ללחימה. הם סורבו לאור העמדה המסורתית הנ"ל ונאסר עליהם להיות חברים בכיתת כוננות. בהמשך, פורסמה החלטה של ועדת האתיקה לשופטים הדנה בבקשה של שופט מכהן להחזיק בביתו שבגוש עציון נשק ארוך. השופט ציין כי יתכן והתושבים יתבקשו לעבות את השמירה על היישוב במקום חברי כיתת הכוננות שנקראו לשירות מילואים פעיל. השופט ציין כי בשלב זה אינו מבקש להצטרף לכיתת הכוננות אלא לשמש אזרח מסייע.
"הצורך לשמור על הפרדת הרשויות"
בשל מופרכות הדברים, אני חייב לצטט את ההודעה שפרסמה ועדת האתיקה המתמצתת את ההחלטה. לקרוא ולא להאמין כמה הדברים משונים ותמוהים. "הוועדה סבורה כי פעילות התנדבותית היא פעילות ראויה, אך מתעורר קושי בהתנדבות בגופים של הרשות המבצעת, למשל פעילות בעלת מאפיינים משטרתיים, וכן בגופים שמרבים להופיע בבית המשפט משום שפעילותם כרוכה באירועים שיש בהם פוטנציאל גבוה להליך משפטי. הדברים עלו במספר החלטות בעבר".
וכאן הוועדה מתחילה לפרט. "כך למשל, נמצא כי התנדבות ל'סיירת הורים', שפעלה כיחידה של המשמר האזרחי, ולמתנדבים בה סמכויות שיטור ואכיפה, מעוררת קושי בשל הזיקה למשטרה ולרשות המקומית והצורך לשמור על הפרדת רשויות (החלטה א/65/15); התנדבות למשמר האזרחי מעוררת קושי בשל הקשר למשטרה, המופיעה כצד בדיונים לפני השופט (החלטה 38/17); התנדבות כנהג אמבולנס במד"א וביחידת סע"ר הפועלת למתן סיוע במצבי חירום מעוררת קושי בשל פוטנציאל גבוה לחיכוך עם אירועים שעלולים להתפתח להליך משפטי (החלטות א/114/16 ו-א/80/17); התנדבות ביחידת מתנדבים של מג"ב מעוררת קושי משום שהשופט יידרש לפעול בהתאם לפקודות מג"ב (החלטה א/2/21); והתנדבות בכיתת כוננות, בעת שגרה, מעוררת קושי בשל הצורך לשמור על הפרדת הרשויות ובשל הפוטנציאל הגבוה לחיכוך עם אירועים שעלולים להתפתח להליכים משפטיים שיתנהלו בבתי המשפט (החלטה א/30/22)".
הצלת החיים תוביל בהמשך להליך משפטי?
הדברים תמוהים ומביכים, קודם כל ברמה הטכנית. בעבר עסקנו לא מעט בסוגיית ניגודי העניינים של שופטים. פה ההנהלה לוקחת את החשש לאקסטרים בנימוקים משונים. אסור לשופט להתנדב כנהג אמבולנס כי יש חשש שהצלת החיים תוביל בהמשך להליך משפטי. ואז מה? מה בדיוק החשש? מה הקשר בין הפרדת רשויות בכלל? ברור שהשופט עצמו לא יוכל לדון בתיק בו הוא מעורב, אך מעבר לכך, מה הבעייתיות? כמו שהשופט יכול לקנות בית למרות שיש "פוטנציאל גבוה לחיכוך עם אירועים שעלולים להתפתח להליך משפטי" כך, הוא יכול להתנדב במד"א או בכיתת כוננות.
בסופו של דבר, ועדת האתיקה של השופטים אישרה לשופט להחזיק נשק ארוך בביתו שבגוש עציון. "הוועדה מצאה כי הפניה הנוכחית נבדלת מן הפניות הקודמות בשני היבטים. ראשית, השופט אינו מבקש לקחת חלק קבוע בכיתת הכוננות, אלא לשמש כ'אזרח מסייע', להחזיק בנשק בביתו ולהשתתף בשמירה על היישוב במידת הצורך. אמנם השמירה מחייבת לפעול בהתאם להנחיות גורם חיצוני, ויש בה פוטנציאל מסוים למעורבות באירועים שעשויים להיות חלק מהליך משפטי, אך נוכח הפעילות המוגבלת הסיכון מופחת ביחס לפניות קודמות.
"שנית, ועיקר מצב החירום, והאירועים הקשים בעוטף עזה מחייבים, לפחות בתקופת החירום, שמירה מוגברת ומתנדבים שיחליפו חברי כיתת כוננות שגויסו לשירות מילואים פעיל. הוועדה סבורה כי בתקופה רגישה זו האיזון משתנה, והצורך בסיוע, בעיקר בשמירה על הבית, הכרוכה בפיקוח נפש, גוברים על החששות בשגרה. בנסיבות אלו מצאה הוועדה כי אין מניעה, לעת הזו, כי השופט יחזיק בביתו נשק ארוך ויסייע בשמירה ביישוב. בתום תקופת החירום יש לבחון את הצרכים והתנאים להמשך הפעילות".
צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שהטקסט המנותק הזה אכן נכתב. נכון רק לעת הזו אין מניעה שהשופט יחזיק נשק ארוך ויסייע בשמירה על היישוב שלו.
כמה מן השופטים, כדוגמת השופט יניב הלר, פנו וביקשו לשרת בפועל, אך סורבו. יש שופטים שלחצו ולבסוף קיבלו אישור. כך לדוגמה השופט עמיצור איתם מבית הדין לעבודה בירושלים שמשרת בחטיבת אלכסנדרוני בגבול הצפון (לצד אחיו). גם השופט עמית בר קיבל אישור לשרת בפיקוד העורף, וכך גם השופט עמי זנאטי שקיבל אישור להצטרף ללחימה בפועל בעזה. שופטים נוספים החליטו בשקט להתעלם מן ההנחיות, והם משמשים כחברים לכל דבר ועניין בכיתת הכוננות ביישובים שלהם.
השופטים הללו ראויים לכל שבח. הם מבינים שאנו נמצאים במלחמה, והם מוכנים לסכן את חייהם ולהתנדב כדי להגן על העם שלהם ועל המדינה שלהם. מה למעשה אומרת להם הנהלת בתי המשפט? 'אל תתנדבו. אתם בניגוד עניינים. תישארו מנותקים בהיכלי השן. אתם צריכים להישאר ניטרליים'.
המלחמה הזו היא לא סכסוך שכנים. המחשבה שיש בעיה של הפרדת רשויות ששופט בבית דין לעבודה בירושלים או בבית משפט למשפחה בנצרת או בבית משפט שלום בחדרה יילחמו בעזה היא טירוף. השופטים של מדינת ישראל אינם שופטי בית הדין בהאג. המלחמה שלנו היא גם המלחמה שלהם.
עד לא מזמן הפגינו נגדו, כעת הוא נלחם בעזה
ומעניין לעניין באותו עניין. הרב אברהם זרביב (52), דיין בבית הדין בתל אביב משרת במילואים בעזה בגדס"ר גבעתי מאז פרוץ המלחמה. טרם מינויו לדיין, כיהן הרב זרביב כראש מכינה קדם צבאית.
בתמונות שהגיעו אליי מתוך עזה, רואים את הרב זרביב יחד עם חתנו שנפצע בהגנה על קיבוצי העוטף, פונה לבית החולים וחזר שוב להילחם. כשראיתי את התמונות הללו, נזכרתי שרק לפני כמה חודשים צרו מפגינים ומפגינות על בניין בית הדין הרבני בו מכהן הרב זרביב. זאת במסגרת המחאה נגד הרפורמה והחקיקה המשפטית. חלקם אף ניסו לפרוץ פנימה לתוך הבניין.
הדברים קרו רק לפני כמה חודשים, אך נראה כאילו נלקחו מפלנטה אחרת. אני בטוח שהצרים על מבנה בית הדין לא העלו על דעתם שאחד הדיינים הוא בכלל ראש מכינה קדם צבאית לשעבר ולוחם ביחידה מובחרת. יש משהו סוריאליסטי בכך שבסופה של שנה מלאה בשנאת חינם, שופט ודיין נלחמים שכם אל שכם. בסיומה של המלחמה הזו, דברים חייבים להיראות ולהיעשות אחרת.