חיילי צה''ל מגדוד קרקל באימון חורף / צילום: דובר צה''ל
המתקפה של חמאס תפסה את צה"ל לא מוכן. כעת מנסים במסדרונות הקריה להבין את צורכי כוח האדם החדשים־ישנים שהעירה המלחמה, ולהיערך לחודשים ולשנים הבאות. סוגיות רבות בגזרת כוח האדם נמצאות על השולחן כבר שנים, וזקוקות לטיפול דחוף.
● הזנחה ומנהלת בינוי שמוביל אותו מפקד כבר 16 שנה: כך קרסה תפיסת החומות של ישראל
משך הגיוס עבר טלטלות רבות בשנים האחרונות. כבר בפברואר 2006 אישרה הממשלה את המלצות ועדת בן בסט לקיצור מדורג של שירות החובה לגברים ל־28-24 חודשים החל מ־2007. אלא שביולי של אותה שנה פרצה מלחמת לבנון השנייה, שטרפה את הקלפים ועצרה את התוכניות ללא מעט שנים. רק ביולי 2015 התבצע השינוי ומשך השירות קוצר מ־36 ל־32 חודשים.
סוגיה משמעותית נוספת שדרשה התייחסות עוד לפני ה־7 באוקטובר וכעת מדוברת ביתר שאת היא שילוב נשים בתפקידי לוחמה. באותה שבת שחורה היו לוחמות השריון מפלוגת פרא נקודת אור צבאית, לאחר שהתמודדו בהצלחה מרשימה מול כ־50 מחבלים. בשנה הבאה צפויות לצאת לדרך התנסויות לשירות נשים בתפקידי לוחמה בסיירת מטכ"ל, במקצוע חי"ר ניוד, הכוללת התמחות מקצועית של ניוד כוחות ואמצעים, וכן בשריון מתמרן.
"לא להארכה גורפת"
מקורות צבאיים מעריכים כי כל מי שנמצא בשירות מילואים פעיל יתבקש לעשות בממוצע חודש מילואים בשנה. כמו כן יעצרו האימונים לכל אורך שנת 2024, בצל הכוונת הכוחות ללחימה ולגבולות. ח"כ לשעבר עפר שלח, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מכיר את כל הסוגיות בנוגע לביטחון ישראל שצפויות לעמוד בלב הדיונים בתקופה הקרובה. שלח היה בין השאר חבר בוועדת החוץ והביטחון, חבר בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים, ויו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח. בשיחה עם גלובס הוא מסביר כי ב־7 באוקטובר קרסו כל יסודות תפיסת הביטחון. "לא הייתה הרתעה ולא הייתה התרעה. יש לזה השפעה כי הדרישה הראשונה של אזרחי ישראל מהצבא תהיה למנוע את 'ה־7 באוקטובר'. מנגד, אין כרגע אמונה בכך שההרתעה תרתיע או שההתרעה תתריע", הוא אומר.
לדבריו, האמונה הציבורית בצבא נמצאת בשפל, והמענה לכך יהיה בכוח אדם: "יותר בעזה ויותר על הגבול בלבנון. גם אם חיזבאללה יסיג כוחות צפונה מהליטני, הציבור ירצה לראות שם יותר אנשים". לשם כך יש להגדיל את היקף הכוחות. עם זאת שלח, שבכנסת ה־19 הוביל את חקיקת "חוק הגיוס", קובע נחרצות כי "אסור שתהיה הארכה גורפת של משך שירות או הגדלה גורפת של ימי מילואים".
"פנטזנו שזה עידן אחר"
ביולי 2020 חל שינוי נוסף במשך הגיוס לגברים ל־30 חודשים, אך כעבור שנה הוחלט להחזירו ל־32 חודשים - תוך דחיית הקיצור, לכאורה, עד 2024. החוק מ־2020 היה צפוי במקור גם להאריך את שירות החובה לנשים מ־24 חודשים ל־28 חודשים, אך בסופו של דבר לא התממש ושירות הנשים נותר על שנתיים. באוגוסט חשפו צה"ל, משרד הביטחון ומשרד האוצר את הסיכום ביניהם בנוגע לתוכנית הרב־שנתית של צה"ל עד לשנת 2027. לפי התוכנית, שנבנתה במודל חדש של משכי שירות משתנים, בתחילה כלל המשרתים הגברים יתגייסו לשירות של 32 חודשים. במהלך השירות ייקבע משכו הסופי של שירות החיילים בהתאמה לתפקיד ולמערך שבו הם משובצים. משכי השירות לגברים ינועו בין 24 ל־32 חודשים, והחל מהחודש ה־25 לשירות תינתן תוספת בדמי הקיום. נשים ימשיכו לשרת 24 חודשים והשירות הסדיר שלהן יתארך, אם בכלל, כתלות במקצוע. כעת מדברים בצבא על חזרת משך השירות להיות 36 חודשים לגברים, וכן על הארכת תקופת הקבע הראשונית.
"גילינו שאם לרגע פנטזנו שאנחנו בעידן אחר, אנחנו לא. אני לא רואה איך יקוצר השירות, הסנטימנט הציבורי לא שם וישנה ההבנה שצריך כוחות בשטח", אומרת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, שעוסקת ביחסי צבא־חברה. "הצורך בביטחון או בתחושת ביטחון דורש מבחינת הצבא כוח אדם. אני מקווה שזה לא יהיה רוחבי, שתהיה מחשבה. העובדה שצריך הרבה אוחזי נשק, לא אומרת שצריך לגייס לכל מערך, ויש לשמר את הדיפרנציאליות. מקווה שלא יהיה מרוץ למלא כדי להגיד 'עשינו משהו'".
עמדתו של שלח דומה. הוא חושב כי יש לשמור על אותה דיפרנציאליות, גם אם יהיה צורך בהארכת שירות. "אסור להאריך באופן גורף. במערכת מסתובבים רעיונות של 'בואו נאריך לכולם'", הוא מספר. "זה רע למשק ורע לצבא. חייבת להיות דיפרנציאליות בין המערך הלוחם, הטכנולוגים ויתר צה"ל שאינו לוחם". מעבר לכך, לגבי המילואים הוא מזהיר כי הכלכלה, ההייטק והענפים היצרניים בישראל מבוססים על אנשים בגיל המילואים. לכן, כל שינוי בנושא מוכרח להיות בשום שכל.
שלח, שהיה לוחם וקצין בחטיבת הצנחנים ואף נפצע בלבנון, מזהיר כי "תגובות היסטריות ל־7 באוקטובר, שאומרות יותר כסף, יותר אמצעים ויותר אנשים - מולידות צבא לא טוב, מעבר לכלכלה". על כן הוא קורא ללמוד מכישלונות ומטעויות העבר. "בעשור האבוד, אחרי מלחמת יום כיפור, מעבר לכך שההוצאה לביטחון הייתה למעלה מ־30% מהתמ"ג, בנינו צבא שכל כולו היה תגובה לפאניקה שהייתה ביום כיפור ולהזדמנות שהאמריקאים נתנו הכל בחינם. נבנה צבא גדול שלא היה רלבנטי למשימות. במקרה נוסף, אחרי מלחמת לבנון השנייה, ביטלו את קיצור השירות שהמליצה עליו ועדת בן בסט והגדילו את תקציב הביטחון נגד עמדת ועדת ברודט. זה היה צבא מנופח שמ־2015 גדי איזנקוט נאבק לייעל אותו".
מוטיבציה גם לקרבי
גיוסי נובמבר־דצמבר ליחידות הקרביות, שהשנה התבצעו לאחר פרוץ המלחמה, היו מורכבים מ־60.38% גברים ו־39.62% נשים. בשבוע שעבר התקיים גיוס מחזור לוחמות לצה"ל, שממנו עולה כי בכלל מקצועות הלוחמות ההתנדבות גואה והגיוס עלה על 100% (ביחס ליעדי הצבא). השיאנים היו באיסוף קרבי ובתותחנים, אצלם הגיוס ביחס ליעדים עמד על 133% ו־132% בהתאמה. מבין כלל המתגייסות למערכים הלוחמים, כ־12% הן מלש"ביות שביקשו להתגייס לתפקידי לחימה מאז תחילת המלחמה. נוסף על כך, שתי מועמדות לשירות הביטחון הפכו בימים האחרונים לראשונות שעוברות את המיונים ליחידה 669, וצפויות להתגייס בהמשך החודש.
"למדנו עד כמה הגנת הגבולות היא קריטית, וגם שם נראה שינויים", אומרת ד"ר שפרן גיטלמן. לדבריה, בג"ץ היה לאחרונה על סף של הנחתת הוראה על צה"ל לפתוח את כל השורות לנשים באופן גורף. על כן, היא ממליצה לצבא לקבוע קריטריון מקצועי לגברים ולנשים. "טענות הצבא, כמו להגיד 'פיילוט', או 'בעיות עם רבנים, צריך להתחשב בדתיים', לא רלבנטיות. יש פקודת שירות משותף ויש רגולציה לצד דתיים. אני מקווה ומאוד מאמינה שהצבא יעבור לקריטריון מקצועי שעיוור לשאלות מגדריות".
בנוגע למוטיבציה של כלל המגדרים, היא מוסיפה כי "כשהתחושה היא חירומית, כשמרגישים איום, אז המוטיבציה גדולה, גם לשירות קרבי. אני מניחה שלא נראה קריסה במוטיבציה, אלא הפוך". בנוסף צה"ל יידרש לבחון את ההתמודדות עם השדרה של הפיקוד, בכיר ולא בכיר. "לפני 7 באוקטובר דיברנו על משבר בדרגות סרן ורס"ן. אנשים יגידו שזה ארגון חולה ופצוע. גם כך יש תחושות של כישלון ואכזבה שעשויים לראות שם". ד"ר שפרן גיטלמן מציינת כי תגובת האומה כולה תנבע מהתוצאות. "אם המלחמה תסתיים בהישג משמעותי, הופתענו אך לא הוכרענו. אם זה יסתיים בתחושות קשות, לאו דווקא צבאיות, יהיו מלחמות גנרלים והצבא לא יצליח להתנקות מהאירוע".
ד"ר שפרן גיטלמן מסכמת כי "כשהתותחים יורים, המוזות שותקות. צריכים לראות מה המוזות יגידו כדי להגיד משהו אחראי. נקודת ההנחה האינסטינקטיבית היא שיהיו שינויים, כולל שילוב נשים. אם חשבנו שנשים לוחמות זו שאלה של שוויון, או משוואה, ברור שבשביל הביטחון צריכים נשים לוחמות. זה לא רק בגלל סיפורי הגבורה, וזה לא שונה ממלחמת יום כיפור, שגם שם היה שינוי בהיבטי כוח אדם".