עסקים סגורים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי
כל עובד שישי בישראל נעדר מעבודתו מסיבות הקשורות במלחמת חרבות ברזל - נתון זה עולה מסקירה שמפרסם היום (ב') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, בנושא השפעות המלחמה על שוק התעסוקה.
● ערב המלחמה שכר הישראלים עלה. מה קרה אחרי שפרצה?
● שוקלים חל"ת לעובדים בגלל המצב? המומחית שמסבירה מדוע זו טעות
● מודעות הדרושים צנחו ב-40%: איפה שוק העבודה נפגע הכי הרבה?
● הבעיה הרווחת, הפתרון המועדף ומצב העובדים: העסקים במלחמה
● העלות למשק של ההיעדרות מהעבודה בשל המלחמה: 2.3 מיליארד שקל בשבוע
הסקירה לא מתייחסת ישירות למתווה הפיצויים של האוצר למשק, שתוקפו יפוג בסוף החודש, אולם היא עשויה לשמש כמצע לדיונים בתוך המשרד באשר לשאלות האם ובאיזה היקף לחדש את תוכנית המענקים לעסקים בינואר 2024.
מבין 764 אלף איש שהפסידו ימי עבודה בחודש אוקטובר 2023 בגלל המצב הביטחוני, הקבוצה הגדולה ביותר היא דווקא לא של מי שהוצאו לחל"ת על-ידי המעסיקים, וגם לא של עובדים שהתגייסו למילואים. כ-345 אלף עובדים נעדרו מסיבות "אחרות", הנוגעות בעיקר לחיים עצמם: טיפול בילדים כתוצאה מהשבתת מערכת החינוך, חשש להגיע למקום העבודה בשל מצב המלחמה וכדומה.
לפי הדוח, 139 אלף איש נעדרו מהעבודה אחרי שקיבלו צו 8 מצה"ל. עוד 280 אלף עובדים נעדרו מ"סיבות כלכליות", קרי, צמצום הפעילות של העסקים. נתון זה כולל עובדים שהוצאו לחל"ת וכן כאלה שרשמית נשארו במצבת כוח-האדם, אבל בפועל לא עבדו.
המגזר הערבי נפגע במיוחד
השפעות הלחימה על מצב התעסוקה מורגשות ביתר שאת במגזר הערבי, אף שרובו אינו מגויס למילואים. בדוח מתואר "שיעור גבוה של נעדרים ממקום העבודה מסיבות שקשורות למלחמה בקרב האוכלוסייה הערבית, גם בשל סיבות שקשורות לצד הביקוש לעובדים, אך בעיקר בשל סיבות הקשורות להיצע העבודה". לפי הממצאים, שיעור הגברים הערבים שנעדרו ממקום עבודתם עמד על 28%, בעיקר ביוזמת העובדים ופחות ביוזמת המעסיקים.
בפילוח לפי ענפים, הפגיעה ניכרת ביותר בענפי הבינוי, אירוח ואוכל ואומנות ופנאי. בכל אחד מהם נרשם שיעור היעדרות של יותר משליש מהעובדים. בענף ההייטק נרשמה היעדרות נמוכה יותר, של 10% מהעובדים, בעיקר בגלל האפשרות לעבודה מהבית. עם זאת, דוח הכלכלן הראשי מציין כי "בענף ההייטק בולט במיוחד שיעור המועסקים שנעדרו בגלל גיוס למילואים (7%)".
עוד מדגיש דוח האוצר את הפגיעה בקרב עצמאים. שיעור ההיעדרות מהעבודה בקרב העצמאים היה כפול (33%) בהשוואה לעובדים שכירים. היחס הגבוה מוסבר בצמצום חד יותר של הפעילות העסקית בקרב העצמאים.