שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
ביום חמישי האחרון פרסם שר המשפטים יריב לוין תזכיר חוק לקיצור תקופת ההתמחות של עורכי הדין, משנה וחצי לשנה, למי שהחל בהתמחות מספטמבר 2023. הקיצור מוצע במסגרת הוראת שעה בחוק לשכת עורכי הדין, שתחול עד לסוף 2025, ולפי דברי ההסבר, הוא נועד להתמודד עם מתמחים שנאלצים להיעדר בשל השלכות המלחמה.
● שלושה פסקי דין השבוע | מתחזה מכר קרקע באמצעות צו ירושה מזויף - מי יישא בנזק?
● הוועדה המליצה להקפיא את שכר חברי הכנסת. מי מתנגד?
לצד קיצור תקופת ההתמחות, לוין מציע להגדיר נסיבות שבגינן יכולים מתמחים להיעדר בתקופת התמחותם מבלי שההיעדרות תיחשב במניין ימי ההיעדרות, העומד על 45 יום לכל ההתמחות, מסיבות של פינוי מבתיהם, הוצאה לחופשה ללא תשלום, וקרובי משפחה של נרצחים, חטופים ואלה שנפצעו במלחמה.
בלשכת עורכי הדין הופתעו מתזכיר החוק, לאחר שהשר לא התייעץ עימם כגוף שאחראי על הפיקוח על ההתמחות. לוין קידם את השינוי בעצמו, תוך התייעצות מסוימת עם גורמי מקצוע במשרד המשפטים וללא עבודת הכנה מצידם.
לדברי יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר, קיצור ההתמחות לשנה לא נותן מענה לבעיות הקיימות, ויוצר בעיות חדשות. "זה חוסר הבנה, בלי להכיר את השטח ובלי שיש צורך מהשוק. כל הרעיון לא נכון. קיצור התקופה לשנה לא פותר שום בעיה".
בכר מסביר כי הקבוצה הגדולה ביותר שמפסידה ימי התמחות היא משרתי המילואים, אך כללי לשכת עורכי הדין קובעים ממילא כי היעדרות לטובת מילואים לא נספרת בימי ההיעדרות. לכן, קיצור תקופת ההתמחות לא נדרש כדי לסייע למשרתי המילואים. להפך - משרת מילואים שיסיים את המילואים ולא הספיק לעבוד כמתמחה וללמוד את המקצוע, יחזור לאחר סיום המילואים לתקופה קצרה והכשרתו תיפגע.
בעיה מרכזית: סטודנטים שמסיימים ללמוד בקרוב
המחלוקת על אורך ההתמחות הראוי נמשכת שנים רבות. רק לפני כשנתיים הוארכה התקופה משנה לשנה וחצי, בידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, כאשר בעבר הרחוק עמדה על שנתיים.
גורמים בשוק עורכי הדין מהמגזר הפרטי והציבורי אמרו לגלובס כי משך ההתמחות לשנה וחצי נדרש וחשוב כדי להכשיר את המתמחים למקצוע. כעת מבצע לוין מהלך בחסות המלחמה, שאם יעבור, יחזיר את ההתמחות למצב הקודם.
בעיה נוספת, שעולה ומדאיגה מתמחים רבים, היא ששני מחזורי התמחות (אלה שהחלו במרץ 2023 ואלה שהחלו בספטמבר 2023) יסיימו יחד בספטמבר 2024 - ויקשה עליהם למצוא עבודה במשרדי הממשלה ובמשרדי עורכי הדין.
לדברי בכר, את הבעיה המרכזית - המתמחים שצפויים להתחיל במועד הקרוב של מרץ 2024, מחזור ההתמחות המרכזי - הצעת החוק לא פותרת. הבעיה היא שבעקבות דחיית שנת הלימודים במרבית מוסדות הלימוד לסוף דצמבר, תידחה תקופת המבחנים, ובמרץ הסטודנטים שאמורים להתחיל התמחות רק יתחילו את תקופת המבחנים.
לפי כללי הלשכה, מותר לסטודנט להתחיל התמחות רק אם לא חסרים לו יותר משני ציונים בקורסים. בלשכת עורכי הדין מתכוונים לאפשר הקלות בנוגע לקבלת ציונים, אבל בעיה אחרת תהיה התייצבותם של המתמחים להתמחות במרץ.
לדחיית ההתמחות יש השלכה ישירה על משרדי עורכי הדין ומשרדי ממשלה - שיהיו במחסור של כוח־אדם באותה תקופה. לדברי בכר, מנסים להגיע לפתרון מול מוסדות הלימוד, אך שיתוף־הפעולה עם השר לוין הכרחי.
עו"ד עדי הופמן, שותפה ואחראית על תחום המתמחים במשרד ש. הורוביץ, אומרת כי "ברור שבימים אלה יש צורך לבצע התאמות והקלות בדרישות ההתמחות. אנחנו גם מניחים שכתוצאה מדחיית תחילת שנת הלימודים, לא תהיה ברירה אלא לדחות את תחילת ההתמחות של הסטודנטים שאמורים להתחיל במרץ 2024, ומאמינים שנצליח להתמודד. עם זאת, לא ברור כיצד קיצור תקופת ההתמחות למתמחים שנמצאים בעיצומה, יסייע להכשרתם".
"מענה מצוין למקרה של דחיית הבחינות"
מלשכת שר המשפטים לוין נמסר בתגובה: "מלכתחילה לא הייתה הצדקה להארכת ההתמחות לשנה וחצי. ההארכה הזו משמשת בעיקר לניצול של המתמחים לעוד חצי שנה. על רקע זה ברור שבשעת מלחמה ראוי להקל ולהחזיר את משך ההתמחות למצב הקודם.
"דחיית הבחינות מוכיחה את הצורך בקיצור ההתמחות. הקיצור ייתן מענה מצוין למקרה של דחיית הבחינות, כך שגם אם היא תביא לעיכוב בהתחלת ההתמחות בחודשיים, עדיין אין פגיעה במתמחים, שכן גם במקרה כזה יסיימו ארבעה חודשים קודם מאשר ללא הקיצור. לצד זאת, מתמחים רבים שהוצאו לחל"ת נותרו ללא מענה. זאת נוסף על הפסקת התמחות מחמת מילואים או בשל סגירת משרדים בגלל גיוס עורכי הדין".