האם סעיף 99 באו"ם, שהופעל לאחרונה "נגד ישראל", הוא חריג?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יאיר לפיד

מפלגה: יש עתיד

פלטפורמה: איקס

תאריך: 9.12.23

ציטוט: "מזכ"ל האו"ם לא הפעיל את סעיף 99 במשך עשורים"

ציון: נכון

ראש האופוזיציה יאיר לפיד, בתגובה לדיון של מועצת הביטחון בנושא ישראל, פרסם פוסט ברשת איקס (לשעבר טוויטר): "מזכ"ל האו"ם לא הפעיל את סעיף 99 במשך עשורים. לא כשחצי מיליון נהרגו בסוריה, מעל 4 מיליון נהרגו בקונגו, 450 אלף נשחטו בדארפור או עשרות אלפים נהרגו ומיליונים נמלטו מאוקראינה. רק כשישראל מגנה על עצמה אחרי שילדינו נרצחו על-ידי טרוריסטים אלימים ואנשינו נלקחו כבני ערובה, פתאום מזכ"ל האו"ם מחליט להפעיל את סעיף 99 כדי לעזור לחמאס. איך אנחנו יודעים שזו אנטישמיות? כי אין שום הסבר הגיוני אחר".

לפיד התייחס לכך שמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הפעיל את סעיף 99 למגילת האו"ם כדי לכנס את מועצת הביטחון של האו"ם בנושא המלחמה בעזה. בדיון עלתה הצעה שהגישה חברת המועצה איחוד האמירויות, שקראה להפסקת אש מידית, שזכתה לתמיכת 13 מתוך 15 החברות אך נפלה בגלל וטו של החברה הקבועה ארצות הברית (חברה קבועה נוספת, בריטניה, נמנעה בהצבעה).

סעיף 99 למגילת האו"ם מופיע בפרק 15, העוסק בסמכויות מזכירות האו"ם, ואומר כך: "המזכיר הכללי רשאי להביא לתשומת לבה של מועצת הביטחון כל נושא שלדעתו עלול לאיים על קיומו של השלום והביטחון הבינלאומי".

ד"ר חן קרצ'ר מהמחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל הסביר למשרוקית כיצד נולד הסעיף: "כשהאו"ם הוקם ב-1945 הייתה מחלוקת אם המזכיר הכללי (Secretary-General) הוא מזכיר או גנרל. כלומר, האם הוא אדמיניסטרטור שנותן שירותים למדינות החברות באו"ם, או שהוא ישות נפרדת עם סמכויות משלה ויכולת להשפיע על הפוליטיקה העולמית. כדי שהמזכ"ל לא יהיה רק אדמיניסטרטור, נוצר סעיף 99. מועצת הביטחון היא הגוף של האו"ם אשר ניתנה לו סמכות בלעדית לעסוק בשלום ובביטחון העולמיים, ורק 15 המדינות החברות בה יכולות לדרוש לכנס אותה. לכן לתת את יכולת הכינוס הזו גם בידי המזכ"ל זה כוח אדיר".

לפי כתבה ב-AP על הפעלת הסעיף על-ידי גוטרש, הפעם הקודמת בה המזכ"ל השתמש בסעיף 99 הייתה ב-1971, אז המלחמה בין פקיסטן המערבית לפקיסטן המזרחית הביאה ליצירת בנגלדש. מאמר באתר Lawfare, העוסק בעייני ביטחון, מגדיר את הצעד של הפעלת הסעיף כ"נדיר", אך מציין שהרבה פעמים השימוש בסעיף נעשה "באופן מרומז". "צריך להבחין בין הפעלת הסעיף לבין התייחסות אליו", אומר קרצ'ר. "יש יותר מקרים בהם המזכ"ל לא מכנס את מועצת הביטחון אבל מאיים להפעיל את סעיף 99 כמעין 'תחזיקו אותי'".

הדבר מביא לכך שניתן למצוא ספירות שונות לגבי מספר הפעמים בהן הופעל סעיף 99 (המאמר ב-Lawfare, לדוגמה, מציין את הפעם האחרונה ב-1989, עקב הידרדרותה של לבנון למלחמת אזרחים). לפי הגרסה הדיגיטלית של הספר The Procedure of the UN Security Council, ניתן לספור את הפעמים בהן נעשה שימוש בסעיף "בין פעמיים ליותר ממאה", שכן לא תמיד ננקב השם המפורש של הסעיף. במכתב של גוטרש למועצת הביטחון הוא פתח במילים "אני כותב מתוקף סעיף 99 למגילת האומות המאוחדות", אבל זה לא תמיד המצב.

לדוגמה, ב-1960 המזכ"ל דאז דאג המרשלד העלה את נושא המשבר בקונגו עם מועצת הביטחון, מבלי לנקוב בשם המפורש "סעיף 99", אך כן השתמש בנוסח של הסעיף לגבי השלום והביטחון הבינלאומיים בתוך דרישתו להעלות את הנושא לדיון. כך גם חוויאר פרז דה קוויאר ב-1989. זאת לעומת 1971, אז המזכ"ל או ת'אנט נקב במפורש בשם הסעיף. לפי האתר, יורשיו בוטרוס בוטרוס ראלי, קופי אנאן ובאן קי-מון מעולם לא הפעילו באופן פורמלי את הסעיף, ובמקום זאת העדיפו תקשורת פורמלית ולא פורמלית עם חברות מועצת הביטחון, הפניית תשומת לבן לנושאים קריטיים ובקשה שינקטו "בגישה הראויה".

"ברגע שהמזכ"ל מכנס את מועצת הביטחון לכינוס חירום הוא למעשה אומר שהיא כשלה בתפקידה ומבייש אותה", אומר קרצ'ר. "זה גם יכול להיחשב לקריאת תיגר על המועצה וזה מפלג אותה. יש מספיק סיבות שבגללן באופן מסורתי לא נעשה שימוש בסעיף הזה". למעשה, הוא מספר, יש פעמים בהן הועברה ביקורת על כך שהמזכ"ל לא השתמש בסעיף: "היום, בדיעבד, אנחנו יודעים שב-1994 הגיע למזכ"ל האו"ם בוטרוס בוטרוס ראלי מידע על רצח העם ברואנדה, ולמרות זאת הוא לא כינס את מועצת הביטחון.

גוטרש לא השתמש קודם לכן בסעיף 99. המקרה הקרוב ביותר לכך, לפני הפעלתו כעת, הייתה בנוגע לרצח העם במיאנמר. אז הוא כתב למועצת הביטחון באופן שלא הזכיר במפורש את סעיף 99 או השתמש בנוסח שלו, אלא את אחריותו "לפעול כדי למנוע פריצה או הסלמה של סכסוך". עם זאת, נראה שניתן להתייחס לכך שהפעלה "באופן מרומז". לכן, ניתן להגיד שאכן סעיף 99 לא הופעל במשך עשורים.

"בספרות מקובל לראות בגוטרש כמזכ"ל לא יצירתי, לא פעיל, אנמי ושעונה יותר על התיאור של מזכיר מאשר של גנרל", אומר קרצ'ר. "יש אסונות הומניטריים הרבה יותר גדולים בסודאן, אתיופיה, תימן וסוריה, יש אסון הומניטרי בתוך ישראל עם המוני נרצחים, פצועים ועקורים, אבל הוא לא התייחס לאף אחד מהם. במקום זאת הוא הפעיל את כובד משקלו לטובת דיון חד-צדדי למשבר בעזה בלי להתייחס לכך שיש שם ארגון טרור שמעוניין להשמיד את ישראל. הוא לא הציע גם שום רעיון פוזיטיבי לאבטחת הסיוע ההומניטרי שיגיע לתושבי עזה ולא לידי החמאס ולא הציע דרכים לפתור את המצב מעבר להפסקת אש שאחריה אין לו שום חזון לגבי העתיד".

לסיכום: הפעם הקודמת בה מזכ"ל האו"ם כינס את מועצת הביטחון מתוקף סעיף 99 הייתה ב-1971 (אם מתייחסים לנקיבה בסעיף המפורש) או ב-1989 (אם מתייחסים להפניה לתוכן הסעיף), אך בכל מקרה אכן עברו מספר עשורים מאז. השימוש בסעיף הוא נדיר, ולרוב המזכ"ל מתייחס אליו באופן לא פורמלי. לכן דבריו של לפיד נכונים.