חיילי צה''ל בדרום עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
בני הזוג נועם חן וגל גור תכננו להתחתן ב־9 בנובמבר באולם "מערבה" בגעש, אך נאלצו לבטל את האירוע עשרה ימים לפני כן משום שגויסו למילואים בצו חירום - גל נמצא בחזית הלחימה עד היום.
● המלחמה טרפה את הקלפים לשוכרים ולמשכירים. מתי ניתן להפר את החוזה?
● במשרד המשפטים מנסים לענות על השאלה: מתי ניתן להפר חוזה במלחמה?
בני הזוג סירבו לדחות את האירוע למועד רחוק, והתחתנו בהרכב מצומצם במהלך "אפטר" אליו יצאו. הם ביקשו את המקדמה ששילמו בגובה 90 אלף שקל, והציעו לשלם 10 אלף שקל פיצוי, אך גן האירועים סירב בתחילה, ולאחר פניית גלובס הודיע כי החזיר להם סכום של כ-75 אלף שקל. את היתרה של כ-15 אלף שקל הותיר הגן בידיו כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהביטול.
בני הזוג טוענים, באמצעות עו"ד עומר קאופמן, כי עומדת להם "הגנת הסיכול" בחוק החוזים, לפיה מדובר באירוע שלא ניתן היה לצפות אותו בעת החתימה על ההסכם, ואין מקום לתשלום פיצוי.
עו"ד רמי שפאן, המייצג את גן האירועים, טוען מנגד כי יש מקום לתשלום פיצוי על הנזקים שנגרמו לגן עקב הביטול.
זוהי עוד דוגמה לדילמות שהביאה המלחמה המתמשכת בנוגע לקיום חוזים והתקשרויות בשוק הפרטי, כאשר אחד הנפגעים העיקריים הוא ענף האירועים.
המחלוקת על הגנת הסיכול
בנוגע להשבת המקדמה השיב עו"ד שפאן לגלובס כי "'מערבה' הציעה לזוג לדחות את מועד האירוע, כפי שזוגות אחרים בחרו לעשות בנסיבות ובהתאם להוראות ההסכם. לאחר שהזוג סירב, נמסר לחתן כי לכשישוב משירות המילואים, תתקיים פגישה לסיום הפרשה ברוח טובה. הזוג הזדרז ושלח מכתב מעורך דין.
"הובהר כי למרות האמור בהסכם (המקנה למערבה זכות לדמי ביטול של 60%), 'מערבה' תשיב לזוג, לפנים משורת הדין ונוכח הנסיבות החריגות, את מלוא סכום המקדמה, בניכוי נזקיה והוצאותיה המוערכים באזור סכום הפיצוי שכבר הוצע ל'מערבה' על־ידי אבי החתן (10 אלף שקל) והמצויים כעת בבדיקה".
עוד הוא הוסיף כי "'מערבה' העבירה עוד טרם פנייתך את יתרת סכום המקדמה לחשבון הבנק של בני הזוג. יצוין כי בחודשיים האחרונים קיבלה 'מערבה' עשרות בקשות לדחיית מועדי אירוע, ונענתה באופן טבעי לכל הבקשות. 'מערבה' פעלה ופועלת כל העת בהתנדבות מלאה ובמגוון פעילויות לחיזוק המערך הלוחם ואוכלוסיית המפונים, וכך תמשיך לנהוג".
הסוגיה המרכזית בכל הנוגע להיעדר יכולת לקיים חוזים היא "הגנת הסיכול" הקבועה בחוק החוזים, ועליה מסתמך עורך דינם של בני הזוג. במצב בו החוזה לא מתייחס לסיטואציה שהתרחשה, חוק החוזים קובע כי במקרה של "כוח עליון", המונע את האפשרות לקיים את ההתחייבויות, ולא ניתן היה לצפות אותו או למנוע אותו - מפר ההסכם פטור מלשלם פיצויים, ולא ניתן לחייבו לקיים את ההסכם. האירוע בעצם מפקיע את המחויבות החוזית ללא פיצוי לצד הנפגע.
למרות זאת, "הגנת הסיכול" נחשבה בעבר כמעט ל"אות מתה" בכל הנוגע להסלמות ביטחוניות. בתי המשפט דחו אותה באינתיפאדה ובמקרים של סגר בשטחים. הם הניחו כי במדינת ישראל מלחמה היא דבר צפוי. גישה זו רוככה עם השנים, ובתי המשפט הלכו לכיוון פרקטי יותר ובחנו את ההשלכות המעשיות של כל מקרה.
לדברי עו"ד קאופמן המייצג את בני הזוג, "מה שקרה ב־7 באוקטובר זה בדיוק המקרה בגינו צריך לשנות את ההלכה הישנה, שממילא לא התייחסה למלחמה אלא ל'תרגיל'. אם צה"ל לא היה ערוך, ולא ידע לצפות את זה, אם ראש הממשלה, משרדי המודיעין ושר הביטחון לא צפו את זה - אז בטח ובטח שזוג צעיר בתחילת דרכו לא יכול לצפות דבר כזה".
מנגד, עו"ד שפאן, המייצג את גן האירועים, טוען כי "נפסק לא אחת על־ידי בית המשפט העליון בשורת פסקי דין כי במציאות החיים בישראל, מלחמה היא למרבה הצער עניין צפוי ואינה מהווה 'סיכול' כהגדרתו בחוק החוזים".
הסוגיה עלתה גם במשבר הקורונה: חלק מבתי המשפט עשו בה שימוש וקבעו כי הקורונה הייתה "כוח עליון" לא צפוי; וחלק דחו את הטענה. כאשר היה מדובר בין שוכר למשכיר או בין עסקים, בתי המשפט נטו לחלק את הנזק באחוזים משתנים. בתקופת המגפה, משרד המשפטים הקים צוות בין־משרדי שקבע כי משבר הקורונה מהווה אירוע בלתי צפוי. ועדיין, הצוות קבע כי המצב הנכון הוא שהצדדים יגיעו להסכמות.
מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בראשות עו"ד כרמית יוליס, החלה לעבוד על חוק רחב שיספק מענה ארוך־טווח לסוגיות החוזיות שעולות מהמצב. יש עולם שלם של סיטואציות בשוק הפרטי הדורשות מענה - שכירות בין שני אנשים פרטיים, כרטיסים למופעים שלא התקיימו, קבלנים המאחרים במסירת דירה, וגני אירועים כאמור - וזה רק קצה המזלג. בקורונה לא הצליחו לחוקק חוק שיענה על כל אלה.
כיום אין עדיין קביעה של בתי המשפט אם המלחמה הנוכחית שהחלה בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר נחשבת כ"כוח עליון" שלא היה צפוי ולא מצדיק תשלום פיצוי. לקביעה גורפת תהיה השלכה דרמטית על השוק.
שיקול נוסף הוא מיהם הצדדים שנפגעים, שכן עסקים מקבלים פיצוי במסגרת מתווה הפיצויים - בניגוד לאנשים פרטיים שנפגעים מביטולי החוזים.