שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
בתום מרתון של דיונים ועיכובים, אישרה ביום שלישי ועדת הכספים של הכנסת, בראשות משה גפני, את השינויים בתקציב 2023 לקריאה שנייה ושלישית במליאה ביום חמישי. מה שאמור היה להיות הליך חקיקה מזורז רגע לפני סוף השנה, הפך למסובך וממושך, בגלל קרב המאסף של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על הכספים הקואליציוניים לבייס המצביעים שלו ביהודה ושומרון.
● ועדת הכספים אישרה את תוספת התקציב ל-2023 לקריאה שנייה ושלישית
● מכה לסמוטריץ': תקציב 2023 יאושר בלי הכספים הקואליציוניים ליו"ש
הצורך בקביעת תקציב חירום לאור הוצאות המלחמה הוא ברור. ואולם, המריבות בוועדה לא היו על תקציבים לתושבים שפונו, לשיקום העוטף או לחיזוק הביטחון. החלק שהעסיק את חברי הכנסת בוועדה יותר מכל לאורך הדיונים, הוא דווקא תקציב משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק, שהיא מספר שלוש ברשימת הציונות הדתית של סמוטריץ'.
סמוטריץ' ניסה להרוויח זמן ולעכב את ההצבעות בוועדה, כדי שיספיק להכניס פנימה עוד מאות מיליוני שקלים בכספים קואליציוניים למשרד של סטרוק. הוא הצליח למשוך כמה ימים, בתקווה שעד אז יקבל את חוות הדעת הנדרשות להעברת הכספים הקואליציוניים מאגף התקציבים והייעוץ המשפטי באוצר. כשזה לא קרה, הטיח שר האוצר האשמות חסרות תקדים בפקידיו המקצועיים. "אנטישמים", כינה אותם לפי הדיווחים.
בשורה התחתונה, הצליח סמוטריץ' להעביר בינתיים 200 מיליון שקל "בלבד" מתוך סך של כ-550 מיליון שקל שלחץ לאשר ליהודה ושומרון. הוא הספיק לקבל את האישורים להגדלה זו, שהגיעה בתחילת השבוע לוועדה. זו יותר ממכפילה את תקציב הכספים הקואליציוניים של משרד ההתיישבות לכ-365 מיליון שקל, עד סוף השנה הנוכחית.
סיכוי לא רע להצליח
על יתר הסכום, שגם הוא עומד על כ-365 מיליון שקל ליו"ש, נאלץ סמוטריץ' לוותר, לפחות לעת עתה. מתוך סכום זה, כ-110 מיליון שקל ביקש שר האוצר להעביר למשרד של סטרוק, ועוד כ-255 מיליון שקל היו אמורים ללכת אל מעבר לקו הירוק דרך משרד הפנים.
אבל לסמוטריץ' יש עדיין עוד תרגיל אחד לנסות, ויש לו סיכוי לא רע להצליח. גורמי מקצוע בתוך האוצר מעריכים שהוא ינסה להספיק עד סוף השנה להעביר חלק מהכספים, בהליך עוקף אישור תקציב המדינה.
לפי הערכות אלה, סמוטריץ' יבקש בשבועיים הקרובים מוועדת הכספים לערוך הסטות תקציבים אל הסעיפים של יהודה ושומרון. על פניו, הוא עדיין יעמוד בפני אותה חומה. גם להליך שכזה הוא צריך חוות דעת מקצועיות מאגף התקציבים והייעוץ המשפטי, שכאמור מתנגדים.
ואולם, אגף התקציבים וגם היועץ המשפטי אינם שחקני וטו. הם יכולים להגיש חוות דעת שליליות שפוסלות את המהלך, אבל סמוטריץ' יכול להתגבר על זה בדרכים שונות. למשל, באמצעות הצעת מחליטים בממשלה.
סמוטריץ' כבר ניסה לעשות זאת במחטף לילי, כשביקש לאשר הצבעה טלפונית של השרים השונים. אולם הובהר לו שאישור בממשלה דורש תהליך מורכב יותר, כולל חוות דעת רלוונטיות של משרדי הביטחון, הפנים, ביטחון הפנים ועוד. הוא החל בתהליך, אבל עדיין לא קיבל התייחסויות מכל המשרדים.
העמדה של משרד הפנים
אחת הסיבות שבאוצר מעריכים שסמוטריץ' יצליח לקבל לפחות חלק ממבוקשו היא עמדת משרד הפנים. במשרד הפנים כתבו שיש הצדקה לפחות לחלק מהסכום.
סמוטריץ' הגיע לאחד הדיונים הקודמים בוועדת הכספים והתרעם על חברי הכנסת מהאופוזיציה על התנגדותם לאשר את הכספים הקואליציוניים ליהודה ושומרון. הוא טען שאלה כספים המיועדים לביטחון היישובים והזהיר שעיכוב הכספים עלול להביא לסיכון בחיי אדם. אלא שבדיון ביום שלישי, התברר שהמציאות שונה לגמרי.
לבקשת חברי כנסת, נציגי האוצר פירטו את הכספים הקואליציוניים שאושרו במסגרת משרד ההתיישבות: למנהלת "זהות יהודית" הוקצו 98 מיליון שקל, לפעילות גרעיני משימה אושרו כ-70 מיליון שקל, כ-94 מיליון שקל נוספים יועדו לחטיבה להתיישבות, 71 מיליון שקל יילכו לתמיכה בשטחי C ומעקב אחר בנייה לא חוקית ביו"ש, ועוד שלל סעיפים שהקשר בינם ובין המלחמה וצורכי הביטחון רופף ביותר.
כספים לצורכי ביטחון?
על רקע הפירוט תקפו באופוזיציה: "שר האוצר אמר שהכסף לצורכי ביטחון, הוא שקרן". גפני הגן על סמוטריץ': "אני לא מוכן לשיח כזה, הכסף לביטחון הינו בסעיף אחר".
ואכן, סעיפים הקשורים לביטחון מופיעים בכספים שמבקש סמוטריץ' להעביר ליו"ש דרך משרד הפנים. אלא שגם אז, עולה השאלה מדוע להעביר את התקציב דרך כספים קואליציוניים ולא דרך התוספת הנדיבה שאושרה למשרדים הרלוונטיים, כמו משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים? ולמה לא לתת כספים קואליציוניים גם לאזורים נפיצים אחרים, כמו ליישובי הדרום והצפון?
בתחילת המלחמה, היו באוצר תקוות שהאירוע משנה-המציאות הזה יאלץ גם שינוי בסדרי העדיפויות התקציביים של ההנהגה. בדרג המקצועי דמיינו פתיחה מוחלטת של התקציב, תוך סינון כל הכספים המיותרים וחיזוק ההוצאות התומכות בצמיחה. ואולם, כרגע לא מסתמן שזה יקרה, גם לא בתקציב 2024, ולא רק בגלל קוצר לוחות הזמנים, אלא גם בגלל שהפוליטיקאים ממשיכים להעדיף להעביר כספים בשיטה הקואליציונית, שבה יש הרבה פחות פיקוח ובקרה על הכסף, שזורם לא פעם לעמותות מקורבות לעסקנים פוליטיים.