גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הריבית גבוהה ואין רוכשים, אז למה מחירי הדירות לא יורדים?

קשה לזכור מתי היה שוק הנדל"ן בישראל במצב כל כך ייחודי, שבו מצד אחד יזמים נתונים בקשיים קיומיים, אך מחזיקים מלאי דירות חסרי תקדים ● כיצד הגענו למצב כזה? תלוי את מי שואלים

בנייה בחיפה / צילום: Shutterstock
בנייה בחיפה / צילום: Shutterstock

גם זקני ענף הנדל"ן מתקשים לזכור מצב כמו זה שבו נתון השוק כיום, בסוף 2023. אנומליה חסרת תקדים, לפחות מאז שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) החלה לספור את היצע הדירות שבידי יזמי הנדל"ן, באמצע שנות ה־90. מצד אחד היצע הדירות נמצא ברמות שיא שלא זכורות כדוגמתן ומצד שני - אין קונים, ובהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מדווחים על ריבוי במספר החברות שנקלעות לקשיים של ממש.

העובדים מסין דורשים שכר כפול והחובות נערמים: המציאות החדשה בענף הנדל"ן
בדרך לגל עלייה: האם יהודי העולם ירכשו דירות בישראל ומה יקרה למחירים?
מגלגלות בלוף נדל"ני: החברות שכבר רצות מעל התהום

נראה שהדבר היחיד שמוסכם על כולם הוא שהעלאות הריבית המהירות של בנק ישראל, שהחלו באפריל 2022 והטיסו את הריבית מ־0.1% ל־4.75% בתוך שנה, חתכו את שוק הנדל"ן ממצב של שיאי מכירות וטיסת מחירים, לנפילה בשיווקים וירידות מחירים. ואולם אף שהבנייה נמשכה כמעט כמו בימי הגאות, בעיקר עקב מחויבויות ישנות של היזמים, בכל הקשור למשרדי המכירות - שממה. ומכאן יוצא מלאי דירות לא מכורות שגדל והולך בכל חודש באופן אוטומטי, תוך הסבת עלויות בנייה חדשות על יזמים, שלא מסוגלים לעצור פרויקטים ושאין להם מושג כיצד ימשיכו בשיווקם.

בשבוע שעבר הוצגו בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת נתונים שהראו את מצב שוק הדירות על רקע הירידה במספר העסקאות, וההערכות לגבי עתיד הענף: מנהלת תחום בינוי בלמ"ס רינת כהן־מורנו חשפה כי ברבעון השלישי של השנה נרשמה עלייה מפתיע של כ־20% בהתחלות הבנייה לעומת הרבעון השני.

יעקב אשר, יו''ר ועדת הפנים / צילום: יוסי זמיר

מדובר בכ־16 אלף דירות שבבנייתן החלה ברבעון הזה (הנתונים הרשמיים והמדויקים טרם פורסמו), ובמספר הגדול ביותר של התחלות בנייה, מאז הרבעון השני של שנה שעברה. כלומר היצע הדירות אמור לגדול בתקופה הקרובה בעוד יחידות דיור, במיוחד על רקע המלחמה, שהאטה עוד יותר את קצב הרכישות.

החוב תופח והיזמים חייבים לבנות

הבעיה שיזמים איבדו שליטה בחלק מהמקרים. חלקם מחויבים לבנייה החדשה כי רכשו קרקעות במכרזי רמ"י והם צריכים לבנות במהירות האפשרית; אחרים רכשו קרקעות שמשתתפות בתוכניות הדיור המסובסדות, ואף הם מחויבים לבנות במהירות האפשרית; יש כאלה שחתמו עם דיירים על הסכמים שקשורים לתמ"א 38 ולהתחדשות עירונית, שבהם הם מחויבים לבנייה בהקדם האפשרי, ללא קשר למצב השוק; ויש כאלה שערכו סבב אינטנסיבי של מכירות מוקדמות, "פריסייל", שהביאו אותם למצב, שבו הם מחויבים לרוכשים לקדם את הבנייה, גם אם מצב המכירות של יתרת הדירות אינו מזהיר. והנתונים אכן מורים על כך שהוא רחוק מאוד מלהיות טוב.

מספר העסקאות שיבוצעו במהלך השנה הנוכחית יקטן ביותר מ־40% לעומת המספר ב־2022, וביותר ממחצית לעומת זו שבוצעה בשנת שיא המכירות 2021. המלחמה גורמת לזה שהרבעון האחרון של השנה צפוי להיזכר כגרוע ביותר מבחינת מספר עסקאות, מאז האינתיפאדה השנייה לפחות.

עודפי היצע כה גדולים שנוצרו בשוק, נושאים מחיר גבוה בצורת חוב תופח של החברות הקבלניות לבנקים: סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, העריך את החוב הזה ב־500 מיליארד שקל.

בסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהתבססה על נתוני בנק ישראל, מדובר על נתונים צנועים יותר, אם כי לא מעודכנים לסוף 2023.

לפי הסקירה, יתרת החוב של ענף הבינוי גדלה מכ־96 מיליארד שקל בסוף 2018 לכ־178 מיליארד שקל בסוף 2022 - זינוק של כ־86%, בהשוואה לגידול של כ־33% ביתרת החוב של כלל המגזר העסקי. הפער יכול להיווצר, בין היתר מהכללה של פייגלין גם של חברות שעובדות בתחום התשתיות.

משקל החוב בתוצר של ענף הבנייה עלה מ־133% ב־2018 לכ־181% ב־2022. לצורך השוואה, בכלל ענפי המשק, משקל החוב בתוצר ירד מ־107% ב־2018 לכ־104% ב־2022. העלייה במשקל החוב בענף הבנייה מעידה על רמת המינוף בתחום.

מדד מחירי הדירות ירד ב־1.8%

כל הנתונים הללו היו אמורים לגרום לכך שהיזמים החנוקים באשראי בנקאי בהיקף גדול ובריבית גבוהה, המחזיקים ברשותם בדירות רבות שהציבור אינו יכול לעמוד במחירים שלהן, יורידו את מחיר הדירות. זה קורה, אך לא בקצב הנכון, והראיה, שלמרות שמדד מחירי הדירות של הלמ"ס ירד ב־1.8% מספר העסקאות נותר נמוך.

בהתאחדות הקבלנים טוענים כי אין כיום מחיר ריאלי שבו הדירות יכולות להימכר, שכן הקרקעות נרכשו בתקופת הגאות במחירים ובליווי בנקאי תואמים; באוצר טוענים מנגד כי התנהלות פזרנית ולא אחראית של החברות בתקופת הריביות האפסיות, היא שהביאה אותן למצב הזה, וכי המלחמה רק מעצימה מציאות עגומה שהייתה כאן עוד לפניה.

אין ויכוח על כך שמאחר ועובדי הקבלן הפלסטינים נשארו בסגר מתמשך מאז סוכות, ואינם מגיעים לאתרי הבנייה, המחסור בעובדי בניין, שהיה קיים עוד קודם לכן, הביא את הענף כולו למצב שבו קשה מאוד לתפקד בו, וחייבים למצוא מקורות חלופיים לכוח אדם - ומהר. (עוד על בעיית העובדים בענף בעמוד 8).

ד"ר איל ארגוב ממחלקת המחקר של בנק ישראל הזהיר בדיון בוועדת הפנים, כי אכן יש כיום מגמה של ירידת מחירים, עקב המלאי הגדול שבידי קבלנים, אך לא לעולם חוסן. המחסור בידיים עובדות והירידה בפעילות אתרי הבנייה במהלך ה"רבעון המלחמתי" הנוכחי של 2023 בשיעור של 50% לעומת קודמיו, יורגשו בשנים הקרובות ויתרמו עלייה של 1% במחירי הדירות.

וכך ענף הנדל"ן מסיים את 2023 ויתחיל את 2024 במצב של מחסור אקוטי בכוח אדם, בעיות תזרים ברמות משתנות אצל רוב החברות היזמיות שפועלות בו, אך בעודפים גדולים של מלאי דירות - שכרגע סובלים מביקוש אפסי.

משרד השיכון: איפה נקודת שיווי המשקל?

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן מודה, שגם לו קשה לעכל את נתוני מלאי הדירות הלא מכורות. "אנחנו רוצים לעזור לאזרחי ישראל ולספק להם קורת גג בדיור בר השגה ובדרך כלל זה עובר דרך עזרה ליזמים. אבל כשאנחנו מדברים על מלאי של 60 אלף דירות, אנחנו שואלים את עצמנו איפה נקודת שיווי משקל, שבין העזרה ליזמים לבין הסיוע לאזרחים", הוא אומר.

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האם לא מדובר בנתון חד משמעי שמעיד על מחירים גבוהים מדי?
"יש לא מעט דברים שעוד לפני המלחמה יצרו מצוקה אצל היזמים. למשל הם זכו במכרזים של דיור להשכרה במחירי שוק; הם שילמו על מכרזי קרקעות מחירי שיא. עכשיו יש עצירה ויש יזמים, שעקב עלויות המימון שהתייקרו, מוצאים את עצמם במצב קשה עד בלתי אפשרי".

באוצר אומרים על זה שזה באחריותם.
"אנחנו לא רוצים לראות יזמים קורסים ורוצים לראות את השוק הזה ממשיך לעבוד, אבל גם לא רוצים לייצר מצב שבו אנו מגדילים ביקושים ופורסים רשת ביטחון ליזמים שתמנע את המשך הבלימה של המחירים שראינו בחודשים האחרונים.

"אנחנו רוצים לראות את היזמים מוכרים את הדירות בזול יותר, אבל הקבלנים טוענים שאין להם רוכשים, כי המשכנתאות יקרות, ובמלחמה אנשים לא רוצים לקנות דירות".

בשבוע שעבר פרסמנו בגלובס כי אתה יוזם תוכנית להעמיד את המלאי הזה למכירה בהנחה. תוכל לפרט?
"יש 140 אלף זכאי דירה בהנחה שמחזיקים בתעודת זכאות. אנחנו רוצים לצאת בקול קורא ליזמים שיעמידו לנו דירות שיש להם בשוק החופשי. נקבע אחוז הנחה מינימלי של סביב 10%, ונגריל את הדירות האלה למי שיירשם אליהן ונוסיף להם מענק של 150 אלף שקל מענק תקציבי של המדינה, כפי שכיום רוכש דירה בדימונה ובבית שאן מקבל מהמדינה מענק של 50 אלף שקל, בנוסף להנחה שנותן הקבלן. המטרה היא לא רק לעשות איזשהו 'מבצע חבר' לזכאים ולמכור דירות, אלא גם לסייע ליזמים להיחלץ מהמצב הזה".

הקבלנים רוצים גם הורדות מס.
"הם הציעו להוריד את מס הרכישה למשקיעים ולתושבי חוץ. זה יתדלק מכירות, אבל מה זה יעשה לביקוש ולמחירים? אנחנו מציעים דירות בהנחה מבלי לתדלק את השוק, היזם מתחייב לתת את ההנחה ואנחנו כממשלה נותנים עזרה לרוכש לרכוש את הדירות בצורת מענק".

בישיבת ועדת הפנים דובר על טיפול בריביות ומשכנתאות. מה עמדתכם?
"ריבית בנק ישראל אינה בתחום אחריותנו. בנוגע לתשלומים, עמדתנו היא דחיית תשלומים ליזמים שזכו במכרזי רמ"י. זה היה גם לפני המלחמה, ונמשך גם עכשיו, אבל לא מעבר לימים הקרובים, משום שהחשב הכללי האוצר אמר שהוא לא יכול לקחת על עצמו לדחות תשלומים בשווי כולל של 4 מיליארד שקל.

"במכרזים שיוצאו ב־2024 נעשה דחיית תשלומים נוספת לכמה חודשים, כי מה שאנחנו מבינים זה שהיזמים לא צריכים דחיית תשלומים לשנתיים. ברגע שהיזם מקבל ליווי מהבנק - הוא לא צריך דחייה של כל התשלומים. הוא צריך דווקא את הדחייה של התשלום הראשון".

באוצר לא מרוצים מהצעת משרד השיכון

ליוזמה של מורגנשטרן לא מסתמנת הרבה תמיכה, במיוחד לא באוצר. מורגנשטרן דיבר על פיילוט של 2,000־3,000 דירות חדשות, במיוחד בפריפריה הצפונית והדרומית, שיוצעו בהנחה, אך המשמעות התקציבית היא 300־450 מיליון שקל, ובאוצר לא אוהבים זאת, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בכמות זעומה של דירות, הן יחסית למלאי הקיים והן יחסית למספר העסקאות שזוגות צעירים מבצעים בשנה.

מעבר לזה סבורים באוצר שקשה מאוד לפקח על מימושה התקין של התוכנית, ועל שווי הדירות, ומצביעים על כישלון של יוזמה דומה שנעשתה בתחילת 2018.

באוצר דוחים מכל וכל את הרעיון להוריד מס רכישה למשקיעים, ובדומה למורגנשטרן הם חוששים שצעד כזה יתדלק מחדש את השוק. יש המזכירים בעניין זה את הורדת המס הקודמת של שר האוצר לשעבר, ישראל כ"ץ לפני שלוש שנים, שגררה הגדלת ביקוש ניכרת מצד המשקיעים, ותרמה את שלה לעליות המחירים הגדולות.

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית