חשיפת מנהרה בעזה / צילום: Reuters
התוכנית להצפת רשת המנהרות של חמאס יצאה לדרך, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל. על פי העיתון האמריקאי, ישראל בנתה מערכת של משאבות במטרה להציף במי ים את התשתית התת־קרקעית הגדולה שבנה ארגון הטרור מתחת לרצועת עזה, צעד טקטי נוסף במלחמה נגד האיום שעימו מתמודד צה"ל במשך 20 שנה.
● פרויקט מיוחד | איך ייראה צה"ל ביום שאחרי המלחמה?
עם זאת, הפעולה הזו, במידה ואכן החלה כפי שדווח, מעוררת דאגות רבות לגורל החטופים הישראלים, שככל הנראה נמצאים מתחת לפני הקרקע. איך התוכנית צפויה להתבצע, האם ישראל היא המדינה הראשונה שמבצעת מהלך צבאי כזה ומה הסכנות הכרוכות בו? גלובס עושה סדר.
איך מתבצעת הזרמת המים למנהרות וכמה זמן תיקח?
לאורך השנים פורסמו הערכות שונות לגבי אורך המנהרות של חמאס ברצועת עזה. על פי וול סטריט ג'ורנל, היא כוללת אלפי פירי מנהרות ואורכה מגיע למאות קילומטרים. לשם השוואה, כלל רשת הרכבות התחתיות של לונדון נפרשת על פני 400 ק"מ.
בעיתון האמריקאי נטען כי ישראל בנתה מערכת של משאבות גדולות במטרה להציף את מנהרות חמאס ולגרום למחבלי הארגון לצאת אל פני השטח. לפי הדיווח, כבר באמצע חודש שעבר צה"ל סיים להקים חמש משאבות מים גדולות כקילומטר וחצי צפונית למחנה הפליטים שאטי. בפרסום אחר צוין כי ישראל הקימה שני צינורות נוספים, כך שבסך הכול היא מפעילה שבעה קווים להולכת מים.
כל אחת מהמשאבות יכולה לשאוב אלפי קוב מים מהים התיכון ולהוליך אותם לתוך המנהרות. ההערכות גורסות שייקח מספר שבועות עד שישראל תוכל להשמיד התשתית הקיימת בצפון הרצועה, מכיוון שתידרש לשאוב כמיליון קוב מים לשם כך.
בכמה מוערך פרויקט בסדר גודל כזה?
מחיר צינור מים ראשי בישראל מגיע לסכום של עד 350 שקל למטר. מחנה הפליטים שאטי, שכאמור בסמוך אליו הוקמו המשאבות, נמצא קרוב לים התיכון. לפיכך, הערכה היא שעלות הקמת כל צינור נעה בין 120 ל־280 אלף שקל.
בהנחה שקיימים מאות ואף אלפי פירי מנהרות בעזה, סביר להניח שצה"ל לא יישם את התוכנית בכל רחבי הרצועה משיקולים כלכליים וביצועיים, וכן בשל החשש שישנם חטופים במנהרות.
האם התוכנית מסכנת את החטופים הישראלים?
ככל הידוע, התוכנית להצפת מנהרות חמאס לא צפויה לסכן את החטופים שבעזה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר ברביעי, יום לאחר הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, כי "נעשו בדיקות לכך שאין אף חטופים במנהרות הללו".
למה ישראל לא עשתה זאת כבר בראשית המלחמה?
על מנת להוציא את התוכנית לפועל, צה"ל היה צריך להשתלט על שטחים בנויים בהם ממוקמות המנהרות ולאסוף כמה שיותר מודיעין במטרה להבין היכן חמאס מחזיק את החטופים, לפני שפרס את מערכת הצינורות הארוכה והמאסיבית. ייתכן שזו אחת הסיבות שבגינה הצבא החל את התמרון הקרקעי על קו החוף בעזה. כיום, על פי הערכות שונות, ישראל שולטת על כ־40% מחופי הים ברצועה.
מהן הסכנות באמצעי הלחימה הללו?
אחד החששות שהעלו גורמים אמריקאים בפני עמיתיהם בישראל נוגעת להשלכות של התוכנית. על פי דיווחים שונים, בבית הלבן חוששים שהצפת המנהרות במי ים תפגע באספקת מי השתייה בעזה, תזהם את הקרקע ותוביל לאסון הומניטרי משמעותי. עם זאת, ההערכה היא שאם ארה"ב הייתה מטילה וטו על התוכנית, היא לא הייתה יוצאת לפועל.
יש לציין שמאז החלה המלחמה, הבית הלבן העביר לידי ישראל פצצות חודרות בונקרים כחלק ממשלוח של עשרות אלפי נשק, כך על פי פקידים אמריקאים שצוטטו בתקשורת הזרה. לפי דיווחים, מדובר ב־100 פצצות מסוג BLU-109 במשקל 900 ק"ג, המסוגלות לחדור בונקרים תת־קרקעיים.
אילו אמצעים נוספים יש נגד המנהרות?
היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) כוללת בתוכה את פלגת סמו"ר (סליקים ומנהרות), שמתמקצעת בלוחמה תת־קרקעית הנחשבת לסבוכה במיוחד. הפלוגה משתמשת באמצעים טכנולוגיים ורובוטיים עבור סריקת המרחב במטרה לוודא כי המנהרה לא ממולכדת ולא מסתתרים בה מחבלים. אחד מהרובוטים שבהם היא משתמשת מרושת במצלמות ובעל יכולות ראיית לילה ואיסוף נתונים.
האם ישראל היא המדינה הראשונה שעושה זאת?
כבר ב־2015 מצרים הוציאה לפועל תוכנית דומה נגד מנהרות חמאס שחדרו לשטחה. הצבא המצרי חפר 18 בריכות ותעלה באורך 14 ק"מ מהים התיכון כדי למלא אותן במים ולפגוע במנהרות.
אולם, במשך שנים רבות מצרים העלימה עין ממנהרות ההברחה שעברו מעזה לחצי האי סיני, בהן עברו אמל"ח וסחורות באופן שוטף. כשאיש האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, עלה לשלטון ב־2012, הוא נמנע מלטפל בנושא. אולם, שנה לאחר מכן הודח מורסי מהשלטון, ואת מקומו תפס עבד אל־פתאח א־סיסי שהחל להיאבק במנהרות שהגיעו לשטח מצרים.
"הפעולה שישראל מבצעת כעת, לפי פרסומים זרים, שונה ממה שמצרים ביצעו ב־2015. מדובר בכוח עצום של מים, שיכול להגיע ל־200 אלף ליטר לשעה", אומרת ד"ר דפנה ריצ'מונד־ברק, מרצה בכירה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ומחברת הספר "Underground warfare" על לוחמה תת־קרקעית. "מדובר בהזרמה של מים ישירות מהים לתוך המנהרות עצמן. אני חושבת שזה לא עבד מספיק טוב במקרה המצרי - הרי מנהרות המשיכו להתקיים בגבול.
"לגבי ישראל, זה יכול להיות חלק מארגז כלים, אך אין פתרון קסם. זה לא יכחיד את כל התשתית התת־קרקעית הענקית של חמאס, וזו גם לא המטרה ככל הנראה. אבל האם לתוכנית יש פוטנציאל להרוס חלק ניכר מהתשתית? כן. אין הרבה שיטות להשמדת מנהרות, אבל צריך לדאוג להרוס אותן באופן שלא יוכלו להשתמש בהן עתידית ברצועת עזה".
אילו ארגוני טרור נוספים משתמשים במנהרות לחימה?
ארגון חמאס הוא אינו היחיד שמשתמש בסוג לוחמה כזו. לדברי ד"ר ריצ'מונד־ברק, ארגוני טרור כמו אל־קאעדה השתמשו במנהרות באפגניסטן ובמדינות אפריקה, וכך גם חיזבאללה בלבנון ודאע"ש בסוריה ובעיראק. "דאע"ש למשל, השתמשו במנהרות בין סוריה לטורקיה במטרה שיעברו דרכן חיילים", אומרת ריצ'מונד־ברק. "בסופו של דבר, גם מנהיג דאע"ש חוסל במפלס התת־קרקעי של ביתו.
"לוחמה תת־קרקעית היא בלתי נראית, מפתיעה, וגורמת לאבדות רבות בשטח. התת־קרקע מקשה על הלחימה, בפרט בשטח בנוי. במרחב שיש בו מתחמים תת־קרקעיים, צריך לעבוד לאט ולהתאמן על זה. זו לחימה אלימה מאוד. מדינה שמתמודדת עם איום כזה, מבינה שמדובר במשימה קשה מאוד, והאויב משתמש מולו, לרוב, בנשק הכי חזק, פוגע ועוצמתי שיש, כפי שקרה בווייטנאם, אפגניסטן וסוריה".