רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
תזכיר חוק השב"כ שפורסם השבוע מבקש להרחיב את סמכויות הארגון במישורים רבים ובאופן חסר תקדים. כך, בין היתר, מבקש התיקון לאפשר חדירה למחשבים ולטלפונים, לקבל מידע ממאגרים שונים - בהם כאלה שכוללים מידע רגיש על אזרחים - ולהעביר אותו הלאה לצרכים שונים. ההשלכות של התיקון המוצע הן רחבות היקף במישור חיי הפרט, וגם, כך מתברר, במישור הכלכלי. עורכי דין שמלווים חברות מסחריות מתריעים מפני אובדן ה"תאימות" עם הדין האירופי - תנאי לקיום קשרי מסחר עם האיחוד.
● על סף משבר הומניטרי: המדינה שהולידה איום חדש על ישראל
● 13 חברות נדל"ן תובעות מרמ"י החזרת תשלומי פיתוח במכרזים
הפרטיות של היום
בשנת 2016 חלה מהפיכה של ממש בכל הנוגע לפרטיות, עם חקיקתה של הרגולציה הכללית להגנה על מידע באירופה, המכונה בקיצור GDPR (General Data Protection Regulation). אסופת ההוראות שאימץ האיחוד האירופי קבעה סטנדרט אחיד ומחמיר ביחס לשמירה על פרטיות. על מנת לקיים קשרי מסחר עם שחקנים באיחוד האירופי, נדרשת הוכחה שהצד השני עומד באמות המידה הללו.
ספק ביחס לאי־עמידה בסטנדרט יוביל לכל הפחות לביורוקרטיה אינטנסיבית, הכרוכה בעלויות כלכליות כבדות, אך עלול גם להביא לקץ החוזה. על הרקע הזה פורסם לפני כמה חודשים כי חברת מובילאיי שקלה להוציא את עובדיה מישראל. המיקוד אז היה הרפורמה במערכת המשפט.
יצוין כי עוד ב־2011 נהנתה ישראל מהמעמד שמכונה "תאימות", קרי התאמה, לדין האירופי, והיא נתפסת כמי שעומדת באמות המידה המחמירות גם כיום. רק באוגוסט האחרון נכנסו לתוקפן תקנות הגנת הפרטיות, הנוגעות למידע שהתקבל בישראל החל ממאי 2023. בפרסום הרשמי של הרשות להגנת הפרטיות ביחס לתקנות צוין כי "הן דרך חשובה בתהליך חידוש מעמד התאימות שניתן לישראל על ידי האיחוד האירופי ב־2011". המעמד כאמור עוד שמור לישראל - אך היא מצויה כל העת בבחינה על ידי הנציבות האירופית.
"יכול לפגוע בכלכלה"
כעת, במסגרת השינוי שמבקש שב"כ לעשות ביחס לסמכויותיו, עורכי דין בתחום חוששים כי החברות הישראליות ימצאו עצמן בבעיה, בדומה לזו שחוות חברות אמריקאיות עד היום. אלה נתקלות בביורוקרטיה מכבידה, נמנעות מהן התקשרויות, ולפעמים הן צריכות לאחסן את המידע שלהן באירופה. ד"ר אבישי קליין, ראש מחלקת הפרטיות והסייבר במשרד ברנע ג'פה לנדה, מזכיר כי פייסבוק למשל נקנסה ב־1.2 מיליארד דולר על הפרת מנגונני הפרטיות של האיחוד.
עורכי הדין מוטרדים בעיקר משני שינויים שכלולים בתזכיר החוק: האחד הוא האפשרות להשיג ממאגרי מידע של חברות פרטיות מידע באופן חופשי. "נכון שצריך את אישור רה"מ ועמדה של היועמ"ש - אבל לא חייבים לכבד אותה", אומר קליין. "יותר מזה, גם ביחס למידע רגיש (כמו מידע רפואי, גנטי או אידיאולוגי - נ"ס), שהוא כביכול מוחרג, יש לשב"כ אפשרות לעשות בו שימוש ולקבל על כך אישור בדיעבד". השני הוא היכולת לעשות שימוש בחומר מחשב, לרבות שינוי שלו. התזכיר, מסביר קליין, מאפשר לשב"כ להשתמש בתוכנות כמו פגסוס מהדלת הראשית.
"כל המאמצים שעשתה ישראל בתחום ההגנה על הפרטיות עלולים להימחק במחי יד", אומרת עו"ד מרים פרידמן, שותפה בתחום הפרטיות וקניין רוחני, ארנון, תדמור־לוי. "אני מייצגת הרבה חברות הייטק בינלאומיות ואחרות. המידע זה הדבר הכי חשוב שיש להן, זה הנפט החדש בעולמנו", היא מבהירה. "כשיש חקיקה כל כך בוטה, שמקנה סמכויות כאלה, זה יכול לפגוע בכלכלה הישראלית".
לדברי פרידמן, פעמים רבות מופנות אליה שאלות הנוגעות לפרטיות, והתאימות האירופית היא תשובה ניצחת. "כל כך הרבה פעמים שואלים אותנו אם חברה זרה תשתמש בנתונים של חברה ישראלית, ואנחנו תמיד אומרים - אל תדאגו". החשש הנוכחי שעליו מצביעה פרידמן הוא מהפסקת החוזים של חברות בינלאומיות עם חברות ישראליות. לדבריה, גל העזיבה שהביאה עמה הרפורמה במערכת המשפט עלול להתגבר. "החוק הזה הוא עוד פוש של חברות ישראליות מחוץ לישראל".
עו"ד גפנית לגזיאל־שבבו, שותפה וראש תחום הגנת הפרטיות במשרד עו"ד פירון ושות', מביעה גם היא דאגה. "בין היתר, התיקון מעלה חשש לפגיעה במעמד התאימות המוקנה לישראל, אותו היא נלחמת לשמר בחודשים האחרונים, אשר ככל שיישלל עלול להסב פגיעה לפעילות העסקית של חברות בישראל למול עסקים באיחוד האירופי, ויאלץ אותן לעמוד בדרישות מחמירות יותר מהדין הישראלי מחד ולהקשות על איסוף מידע מנושאי מידע, אשר יחששו למסור אותו לאור התיקון האמור, מאידך".
מי יסרב לחוק?
האספקט של החברות הוא כמובן רק אחד מבין שורה ארוכה של חששות ביחס לתיקון. אחד מהם נוגע לתזמון. התזכיר מצוי בעבודה במשרדי הממשלה כבר כמה שנים, אך העיתוי שנבחר להביאו לכנסת, בזמן מלחמה, מעורר את השאלה אם יהיו מי שיתנגדו לו. מעבר לכך, ישנם גם אתגרים נוספים הנוגעים לתוכן של החוק בהיבטים הרוחביים שלו, אלה שחלים לא רק כלפי איום קונקרטי, אלא ביחס לציבור כולו.
לדברי לגזיאל־שבבו, "אמנם ביטחון המדינה הינו אינטרס בחשיבות עליונה, אך דומה כי מדובר בחשש לפגיעה רחבה ומשמעותית בפרטיות, מערכות איזונים ובלמים שאינם מספקים ומעלים תהיות בנוגע לאופן הפיקוח והבקרה, והלימתם לפגיעה המבוקשת. כך לדוגמא, התיקון מאפשר לשב"כ, במקרים מסוימים, להקנות באישור ועדת השרים לענייני השירות, סמכות למשך שנה או עד לעיגון סמכות שבחוק". בצד אלה, מועלות גם טענות שלפיהן ממילא פעל השב"כ עד היום כפי שמבקש עתה החוק להתיר לו - מכוח פרשנות שניתנה לו במשרד המשפטים, ולא בחקיקה מסודרת.
גורמים בשב"כ מסרו לגלובס כי "בהתחשב בשינויים המשמעותיים שחלו בתמונת האיומים עימם מתמודדת מדינת ישראל בשנים האחרונות, נדרש להתאים את ההוראות הקבועות בחוק שב"כ. ההתאמות שבוצעו בחוק יסייעו לשירות לממש את ייעודו ולמלא את תפקידו בצורה המקצועית והטובה ביותר".