אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
בימים האחרונים הציבור הישראלי מתבשר על עוד ועוד נופלים בלחימה בעזה ובו בזמן על התקדמות הלחימה המשמעותית ברצועה. כדי להבין לאן הדברים הולכים ואיך צריך להבין את האירועים האחרונים דיברנו עם ראש המל"ל לשעבר האלוף (מיל') יעקב עמידרור שניתח עבורנו את תמונת המצב הנוכחית.
"נשמעות בציבור טענות כאילו שבגלל לחצים אמריקאים, ואולי מסיבות נוספות צה"ל שם מגבלות על הלחימה שלו בדרום ולכן יש יותר נפגעים. אלא שכל ההרוגים של האירוע בסג'איה לא נהרגו בדרום. אין שום קשר בין הלחימה בדרום לבין ההרוגים באירוע הטרגי של השבוע", מבהיר עמידרור שמשמש כיום כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
לדבריו, "אני לא מכיר שום הוראה שמקטינה את השימוש באש בלחימה בדרום הרצועה או בכלל. בצפון הרצועה אנחנו כבר כמעט בשליטה מלאה על השטח ועברנו לשלב הטיהור כך שזה שלב אחר עם סכנות אחרות שלא מעידות בהכרח על הפחתה באש".
עמידרור מוסיף כי "אני לא אומר שכל דבר שעושים הוא בלי טעויות. אין ספק שבלחימה ההנחה היא שאנשים עושים טעויות, אבל ההאשמה כאילו צה"ל הפחית את כמות האש, והנה הוכחה, יש הרבה נפגעים - ההוכחה הזאת היא לא רלוונטית לטענה כי כל ההרוגים הם במקום בעל אופי לחימה שונה משלב כיבוש השטח. אין שום הוכחה שאני רואה לכך שהאבדות האחרונות נובעות ממדיניות של צמצום האש".
העובדה שיש עכשיו כמות גדולה של חללים במלחמה עלולה לדעתך לשחוק את התמיכה בהמשך הלחימה?
"אני אגיד לך שני דברים. קודם כל, אם מישהו היה בא למקבלי ההחלטות לפני המלחמה והיה אומר להם שבשלב שבו אנו נמצאים במלחמה, כיבוש צפון הרצועה ושלבים מתקדמים של כיבוש הדרום, ושואל אותם מה יהיו מספר האבדות - אני חושב שברור לגמרי שהמספרים היו גבוהים משמעותית ממה שהם בשטח עכשיו. כלומר, כל חלל צה"ל הוא עולם במלואו וכל סיפור הוא קורע לב אבל במקרו ניתן לומר שאנחנו מופתעים ממספר האבדות הנמוך יחסית לעומת מה שהיה מצופה עד כה.
"שנית, מדובר כאן משימה היסטורית. זאת הפעם הראשונה שמדינת ישראל מקבלת על עצמה כמטרה מוצהרת להשמיד אויב. אף פעם לא השתמשו בלשון הזו, ישראל אף פעם לא לקחה על עצמה משימה כזאת. והפעם, בגלל אירועי השבעה באוקטובר אנחנו משנים את כל האופן שבו אנחנו מתייחסים למשימה. אני לא חושב שמספר האבדות צריך להוריד אותנו מהמשימה ההיסטורית הזו. המשימה הזו תקבע האם נוכל לחיות כאן, האם ישראל תחיה תחת איום קבוע והאם נוכל להחזיר התיישבות לאזור נרחב בישראל. אנחנו צריכים להמשך עד הבסת החמאס ולדעתי רוב הציבור הישראלי מחזיק בעמדה שביטאתי כאן".
לאחרונה דווח שישראל החלה להפעיל משאבות מים כדי לנסות להזרים מי ים לתוך מנהרות החמאס. עד כמה צריך לתלות בזה תקווה ומה צריך לעשות עם המנהרות האלה?
"ההתמודדות עם המנהרות היא בין הדברים היותר קשים בלחימה בעזה. הקושי נובע מכך שאין בעולם כמעט ניסיון בנושא, וכמובן גם לנו אין ניסיון. מדובר ברשת מנהרות ענקית מבחינת ההיקף שלה ולכן כל דרך שניתן לנטרל ולו חלק ממנה אנחנו צריכים לנסות. מנסים עכשיו גם עם מים, זה ניסוי ונבדוק אם הוא עובד ועד כמה ומשם נמשיך. יש עוד דרכים להתמודד עם העניין וצריך לשלב בין השיטות השונות".
ראינו לאחרונה תמונות של עזתים יוצאים עם ידיים מורמות ובחלק מהתמונות גם ללא בגדים. מיד התעורר ויכוח על כמה מאותם אנשים הם אנשי חמאס ומה זה מעיד על תפקוד הארגון. מה דעתך בנושא?
"בראש ובראשונה צריך לומר כי מספר המחבלים שמסגירים את עצמם לידי כוחותינו היא חריגה באופן משמעותי מכל מה שהכרנו בעבר בלחימה מול הטרור. המספר הוא גבוה ומשמעותי וזה כנראה מעיד על משהו שקורה בתוך הארגון.
"מצד שני, אני מציע לא לשים בעניין הזה תקוות יתר. יהיו מקומות שהחמאס ישבר בפתאומיות ובאופן מוחלט, ויהיו מקומות שזה ייקח יותר זמן ויקרה בצורה איטית יותר. אנחנו צריכים להמשיך לנהל את הלחימה ביכולות הכי גבוהות שיש לנו, באינטנסיביות הכי גדולה שאנחנו יכולים לייצר, וביום שהחמאס יתפרק אז לא נצטרך להסביר איך ולמה זה קרה כי זה פשוט יקרה".
אם כך, מתי זה יקרה? כמה זמן להערכתך נשאר לנו למלחמה הזו?
"להערכתי אנחנו צריכים עוד סדר גודל של כחודשיים ללחימה בעצימות הגבוהה. זאת כדי לעשות כמה דברים קריטיים כמו להשתלט על החלקים שאנחנו רוצים בדרום הרצועה, זה לא יהיה על כל הרצועה אבל על חלקים שאנחנו צריכים כדי להשלים את המשימה.
"אחרי השלב הזה נצטרך סדר גודל של בין 6 חודשים לשנה על מנת לנקות את הרצועה. השלב הזה יהיה ברמת אינטנסיביות יותר נמוכה, אבל זו תהיה לחימה מסוכנת, בעיקר בגלל המטענים".
היית ראש המל"ל אז אתה מבין בתחום המדיני, כמה זמן ארה"ב נותנת לנו לדעתך לסיים את המלחמה בעצימות הזו?
עד עכשיו ארה"ב לא שמה עלינו שום מגבלה, מלבד הקריאה לא לפגוע באזרחים לא מעורבים, דבר שאנחנו עושים בו ממילא את המקסימום. הדבר השני שארה"ב ביקשה זה להגביר את כמות הציוד ההומניטרי. אבל באשר לעצם מטרת ישראל להשמיד את החמאס ארה"ב ממש מסכימה איתנו שזה מה שצריך לקרות. לכן העניין כעת הוא יותר דיון על הדרך מאשר על המהות ואני לא חושב שארה"ב תפריע לנו בלוח הזמנים שעליו דיברתי".
באשר לשחרור החטופים, עמידרור סבור כי "העיקרון שצריך להנחות אותנו הוא שבכל פעם שיש הזדמנות או אפשרות לשחרר חטופים, אנחנו צריכים לעשות את זה ולתת לכך עדיפות - גם אם זה יחייב את הפסקת הלחימה. צריך להבין שיש פה שתי משימות. משימה אחת היא היסטורית שנוגעת לביטחון הלאומי שלנו, והשנייה היא משימה מוסרית ואנושית. בכל פעם שיש לנו אפשרות לבצע את המשימה המוסרית צריך לממש את זה ואז להמשיך במשימה ההיסטורית".
לסיום, מה הולך לקרות בצפון? מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
"אני לא יודע להגיד לאן אנחנו הולכים. יש פה שתי אפשרויות שונות לחלוטין. אפשרות אחת היא להכות בחיזבאללה מיד לאחר המלחמה בעזה ולפתוח בלחימה קשה בלבנון כדי לדחוק את חיזבאללה מהגבול. זאת מלחמה שהיא קשה, ואם אני אצטרך להשוות לעזה אז היא תהיה פי 10 יותר קשה מהמלחמה הנוכחית בדרום.
"האפשרות השנייה היא להפעיל אמצעים מדיניים כדי לנסות להגיע לפתרון שירחיק את חיזבאללה מהגבול. זה לגמרי מסובך ולא בטוח שאפשרי אבל אלה שני הנתיבים שאפשר ללכת בהם.
"את ההחלטה על איזה נתיב נצטרך לקבל רק ברגע שהדברים בעזה יתחילו להתבהר, כאשר נתקדם עם המלחמה ברצועה בצורה משמעותית. לכן צריך לחשוב על זה, להבין את היתרונות והחסרונות של כל אלטרנטיבה, אבל אין טעם לעסוק עכשיו בקבלת ההחלטה. עכשיו זה מוקדם מדי. ההחלטה תתקבל רק ברגע שנבין לאן הדברים בעזה מתקדמים ונוכל להסיק איך זה ייגמר".