גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבכיר שמסביר: זה הרגע שבו נדע שחמאס התפרק

ראש המל"ל לשעבר האלוף (מיל') יעקב עמידרור בראיון לגלובס בו הוא מנתח את תמונת המצב הנוכחית של המלחמה ברצועת עזה ● לדעתו מדובר במשימה היסטורית, וזאת הפעם הראשונה שמדינת ישראל מקבלת על עצמה כמטרה מוצהרת להשמיד אויב ● והוא גם מסביר כיצד יש להתמודד עם המנהרות ואיך לדעתו יתפתח העימות עם חיזבאללה בצפון

אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
אלוף (מיל') יעקב עמידרור / צילום: באדיבות מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

בימים האחרונים הציבור הישראלי מתבשר על עוד ועוד נופלים בלחימה בעזה ובו בזמן על התקדמות הלחימה המשמעותית ברצועה. כדי להבין לאן הדברים הולכים ואיך צריך להבין את האירועים האחרונים דיברנו עם ראש המל"ל לשעבר האלוף (מיל') יעקב עמידרור שניתח עבורנו את תמונת המצב הנוכחית.

"נשמעות בציבור טענות כאילו שבגלל לחצים אמריקאים, ואולי מסיבות נוספות צה"ל שם מגבלות על הלחימה שלו בדרום ולכן יש יותר נפגעים. אלא שכל ההרוגים של האירוע בסג'איה לא נהרגו בדרום. אין שום קשר בין הלחימה בדרום לבין ההרוגים באירוע הטרגי של השבוע", מבהיר עמידרור שמשמש כיום כחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.

לדבריו, "אני לא מכיר שום הוראה שמקטינה את השימוש באש בלחימה בדרום הרצועה או בכלל. בצפון הרצועה אנחנו כבר כמעט בשליטה מלאה על השטח ועברנו לשלב הטיהור כך שזה שלב אחר עם סכנות אחרות שלא מעידות בהכרח על הפחתה באש".

עמידרור מוסיף כי "אני לא אומר שכל דבר שעושים הוא בלי טעויות. אין ספק שבלחימה ההנחה היא שאנשים עושים טעויות, אבל ההאשמה כאילו צה"ל הפחית את כמות האש, והנה הוכחה, יש הרבה נפגעים - ההוכחה הזאת היא לא רלוונטית לטענה כי כל ההרוגים הם במקום בעל אופי לחימה שונה משלב כיבוש השטח. אין שום הוכחה שאני רואה לכך שהאבדות האחרונות נובעות ממדיניות של צמצום האש".

העובדה שיש עכשיו כמות גדולה של חללים במלחמה עלולה לדעתך לשחוק את התמיכה בהמשך הלחימה?
"אני אגיד לך שני דברים. קודם כל, אם מישהו היה בא למקבלי ההחלטות לפני המלחמה והיה אומר להם שבשלב שבו אנו נמצאים במלחמה, כיבוש צפון הרצועה ושלבים מתקדמים של כיבוש הדרום, ושואל אותם מה יהיו מספר האבדות - אני חושב שברור לגמרי שהמספרים היו גבוהים משמעותית ממה שהם בשטח עכשיו. כלומר, כל חלל צה"ל הוא עולם במלואו וכל סיפור הוא קורע לב אבל במקרו ניתן לומר שאנחנו מופתעים ממספר האבדות הנמוך יחסית לעומת מה שהיה מצופה עד כה.

"שנית, מדובר כאן משימה היסטורית. זאת הפעם הראשונה שמדינת ישראל מקבלת על עצמה כמטרה מוצהרת להשמיד אויב. אף פעם לא השתמשו בלשון הזו, ישראל אף פעם לא לקחה על עצמה משימה כזאת. והפעם, בגלל אירועי השבעה באוקטובר אנחנו משנים את כל האופן שבו אנחנו מתייחסים למשימה. אני לא חושב שמספר האבדות צריך להוריד אותנו מהמשימה ההיסטורית הזו. המשימה הזו תקבע האם נוכל לחיות כאן, האם ישראל תחיה תחת איום קבוע והאם נוכל להחזיר התיישבות לאזור נרחב בישראל. אנחנו צריכים להמשך עד הבסת החמאס ולדעתי רוב הציבור הישראלי מחזיק בעמדה שביטאתי כאן".

לאחרונה דווח שישראל החלה להפעיל משאבות מים כדי לנסות להזרים מי ים לתוך מנהרות החמאס. עד כמה צריך לתלות בזה תקווה ומה צריך לעשות עם המנהרות האלה?
"ההתמודדות עם המנהרות היא בין הדברים היותר קשים בלחימה בעזה. הקושי נובע מכך שאין בעולם כמעט ניסיון בנושא, וכמובן גם לנו אין ניסיון. מדובר ברשת מנהרות ענקית מבחינת ההיקף שלה ולכן כל דרך שניתן לנטרל ולו חלק ממנה אנחנו צריכים לנסות. מנסים עכשיו גם עם מים, זה ניסוי ונבדוק אם הוא עובד ועד כמה ומשם נמשיך. יש עוד דרכים להתמודד עם העניין וצריך לשלב בין השיטות השונות".

ראינו לאחרונה תמונות של עזתים יוצאים עם ידיים מורמות ובחלק מהתמונות גם ללא בגדים. מיד התעורר ויכוח על כמה מאותם אנשים הם אנשי חמאס ומה זה מעיד על תפקוד הארגון. מה דעתך בנושא?
"בראש ובראשונה צריך לומר כי מספר המחבלים שמסגירים את עצמם לידי כוחותינו היא חריגה באופן משמעותי מכל מה שהכרנו בעבר בלחימה מול הטרור. המספר הוא גבוה ומשמעותי וזה כנראה מעיד על משהו שקורה בתוך הארגון.

"מצד שני, אני מציע לא לשים בעניין הזה תקוות יתר. יהיו מקומות שהחמאס ישבר בפתאומיות ובאופן מוחלט, ויהיו מקומות שזה ייקח יותר זמן ויקרה בצורה איטית יותר. אנחנו צריכים להמשיך לנהל את הלחימה ביכולות הכי גבוהות שיש לנו, באינטנסיביות הכי גדולה שאנחנו יכולים לייצר, וביום שהחמאס יתפרק אז לא נצטרך להסביר איך ולמה זה קרה כי זה פשוט יקרה".

אם כך, מתי זה יקרה? כמה זמן להערכתך נשאר לנו למלחמה הזו?
"להערכתי אנחנו צריכים עוד סדר גודל של כחודשיים ללחימה בעצימות הגבוהה. זאת כדי לעשות כמה דברים קריטיים כמו להשתלט על החלקים שאנחנו רוצים בדרום הרצועה, זה לא יהיה על כל הרצועה אבל על חלקים שאנחנו צריכים כדי להשלים את המשימה.

"אחרי השלב הזה נצטרך סדר גודל של בין 6 חודשים לשנה על מנת לנקות את הרצועה. השלב הזה יהיה ברמת אינטנסיביות יותר נמוכה, אבל זו תהיה לחימה מסוכנת, בעיקר בגלל המטענים".

היית ראש המל"ל אז אתה מבין בתחום המדיני, כמה זמן ארה"ב נותנת לנו לדעתך לסיים את המלחמה בעצימות הזו?
עד עכשיו ארה"ב לא שמה עלינו שום מגבלה, מלבד הקריאה לא לפגוע באזרחים לא מעורבים, דבר שאנחנו עושים בו ממילא את המקסימום. הדבר השני שארה"ב ביקשה זה להגביר את כמות הציוד ההומניטרי. אבל באשר לעצם מטרת ישראל להשמיד את החמאס ארה"ב ממש מסכימה איתנו שזה מה שצריך לקרות. לכן העניין כעת הוא יותר דיון על הדרך מאשר על המהות ואני לא חושב שארה"ב תפריע לנו בלוח הזמנים שעליו דיברתי".

באשר לשחרור החטופים, עמידרור סבור כי "העיקרון שצריך להנחות אותנו הוא שבכל פעם שיש הזדמנות או אפשרות לשחרר חטופים, אנחנו צריכים לעשות את זה ולתת לכך עדיפות - גם אם זה יחייב את הפסקת הלחימה. צריך להבין שיש פה שתי משימות. משימה אחת היא היסטורית שנוגעת לביטחון הלאומי שלנו, והשנייה היא משימה מוסרית ואנושית. בכל פעם שיש לנו אפשרות לבצע את המשימה המוסרית צריך לממש את זה ואז להמשיך במשימה ההיסטורית".

לסיום, מה הולך לקרות בצפון? מה אנחנו צריכים לעשות כדי להרחיק את חיזבאללה מהגבול?
"אני לא יודע להגיד לאן אנחנו הולכים. יש פה שתי אפשרויות שונות לחלוטין. אפשרות אחת היא להכות בחיזבאללה מיד לאחר המלחמה בעזה ולפתוח בלחימה קשה בלבנון כדי לדחוק את חיזבאללה מהגבול. זאת מלחמה שהיא קשה, ואם אני אצטרך להשוות לעזה אז היא תהיה פי 10 יותר קשה מהמלחמה הנוכחית בדרום.

"האפשרות השנייה היא להפעיל אמצעים מדיניים כדי לנסות להגיע לפתרון שירחיק את חיזבאללה מהגבול. זה לגמרי מסובך ולא בטוח שאפשרי אבל אלה שני הנתיבים שאפשר ללכת בהם.

"את ההחלטה על איזה נתיב נצטרך לקבל רק ברגע שהדברים בעזה יתחילו להתבהר, כאשר נתקדם עם המלחמה ברצועה בצורה משמעותית. לכן צריך לחשוב על זה, להבין את היתרונות והחסרונות של כל אלטרנטיבה, אבל אין טעם לעסוק עכשיו בקבלת ההחלטה. עכשיו זה מוקדם מדי. ההחלטה תתקבל רק ברגע שנבין לאן הדברים בעזה מתקדמים ונוכל להסיק איך זה ייגמר".

עוד כתבות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד