מורדים חות'ים פושטים על הספינה גלקסי לידר, בחודש שעבר / צילום: Associated Press, Houthi Media Center
העולם לא התייחס לאיום החות'י ברצינות עד אשר ארבע חברות ספנות ענקיות, מארסק הדנית, הפג־לויד הגרמנית, CMA CGM הצרפתית ו-MSC שהמטה שלה יושב בשוויץ, הודיעו על הפסקת השיט בים האדום. מארסק והפג־לויד היו הראשונות בשישי, MSC ו־CMA CGM נקטו בצעד דומה בשבת, וכלל העולם חושש מגל התייקרויות - לאחר שגם בסוף השבוע יירטה ארה"ב מתקפת מל"טים חות'ית. אם כך, נשאלות השאלות מה הסיכוי למבצע צבאי נגד החות'ים? מהן ההשלכות על הסחר העולמי? והאם עדיין נותר סיכוי לאפיק מדיני? גלובס עושה סדר.
● האירוע מ-1968 והדמיון המצמרר למלחמה בישראל
● נמל אסטרטגי ותושבים עניים: המחוז באיראן שבו הוצא להורג "מרגל של מוסד"
מה המשמעות של הימנעות משיט דרך הים האדום?
תעלת סואץ היא נתיב השיט, ב-ה' הידיעה בין המזרח הרחוק לבין אירופה. משמעות ההימנעות ממנה מצד ארבע החברות שחולשות על יותר ממחצית מהשוק ועיקוף אפריקה, היא תוספת לדרך של כ־13 אלף ק"מ, ומבחינת משך שרשראות האספקה - 14-10 ימים. כלומר, הן התייקרות בשל משך השייט והן עיכובים משמעותיים בשרשראות האספקה.
אם ארה"ב יירטה 14 מל"טים בשבת, אז למה היא לא מסכלת את כולם?
המורדים החות'ים פיתחו מערך איום משמעותי בסיוע איראן, שכולל מל"טים מסוגים שונים, טילים בליסטיים וטילי שיוט, ואפילו כלי שיט בלתי מאויישים. זהו אינו ארגון טרור, אלא צבא טרור. עבור כזה, יש צורך באיחוד כוחות בינלאומי.
מה הסיכוי של מבצע צבאי נגדם ומה יהיו מטרותיו?
ארה"ב פועלת מול שותפותיה באזור, וכן מדינות במערב ליצירת קואליציה לאבטחת השיט בים האדום. בבאב אל־מנדב, שער הכניסה לים האדום הבעל רוחב של כ־20 ק"מ בלבד, עוברים כ־14% מכלל הסחר הימי העולמי וכ-6.2 מיליון חביות נפט ביום. היכולת של החות'ים להמתין צפונית למיצר ולטווח את כל מי שעוברים בו היא מציאות שבלתי מתקבלת על הדעת בקהילה הבינלאומית. לכן, המטרה הראשונה של מבצע שכזה תהיה חידוש המעבר החופשי של ספינות במים הבינלאומיים בים האדום.
מטרה פוטנציאלית שקיים ספק לגביה בשל חשש המערב מאיראן היא ריסוק המורדים החות'ים, עד כדי מצב שהסונים בתימן ישובו לשלוט על הבירה צנעא.
האם ישנו אפיק מדיני שעשוי להרגיע את המצב?
אם לאמריקאים הייתה יכולת להשפיע על החות'ים, למשל דרך איראן, אז היא לא הייתה מגיעה למצב שבו ארבע ענקיות ספנות, שחולשות יחד על יותר ממחצית מכלל הסחר העולמי, יפסיקו את המעבר בים האדום. לכן, סביר להניח שהלחץ הדיפלומטי יגיע מסין על איראן וממנה על החות'ים.
בהנחה שהעלויות הנוספות שנובעות מהמצב יתגלגלו לצרכן, בישראל ובמיוחד באירופה, תרד הכדאיות הכלכלית של רכישת מוצרים מתוצרת סין: החל ממכוניות ועד מוצרים זולים יותר. אי לכך, אין זה תרחיש מופרך שבבייג'ין יחליטו להיכנס לאירוע, כדי למנוע זאת. מעבר לכך, השכנה ממזרח לתימן, עומאן, פועלת כדי לתווך בין החות'ים לבין גורמים בינלאומיים. אולם, בהתחשב בעמדה החות'ית המתמשכת לפיה ספינות ישראליות או כאלו בדרכן לישראל יותקפו כל עוד יש לחימה ברצועת עזה, הסיכוי לתפנית משמעותית במצב אינו גדול.
מי המדינות שנפגעות מהסיטואציה בים האדום חוץ מישראל?
בראש ובראשונה, מצרים, שרכיב תעלת הסואץ מהווה כ־2% מהתמ"ג שלה. במסגרת זאת, בשנה הפיסקאלית 2022-2023 הכניסה מצרים מהתעלה סכום שיא של כ־9.4 מיליארד דולר, לאחר 8 מיליארד דולר בשנה הקודמת. לכן, ברור כי נשיא מצרים עבדל פתאח א־סיסי ואנשיו חוששים מאוד מהימשכות המצב החמור, שעלול לטלטל את הכלכלה המצרית שמצבה במילא בכי רע. מעבר לכך, כמובן שמדינות אירופה ובכלל במערב חוששים מאוד מהתארכות שרשראות האספקה.
מדינה שההובלות אליה וממנה עלולות להיפגע משמעותית היא ירדן, שרק לפני כשבוע הודיע שר המסחר והתעשייה שלה, יוסף אל־שמאלי, כי עמאן החליטה לוותר על היצוא מנמל חיפה לטובת קו דרך נמל עקבה. השימוש בנמל הירדני, לטענתו, מאפשר יצוא לארה"ב ולמדינות נוספות - "תוך מחירי תעבורה ואחסון זולים יותר". אולם, מעקבה יוצאים לים האדום, ובמצב הנוכחי - לא מן הנמנע כי השייט היחיד שיתאפשר הוא צפונה דרך תעלת סואץ לים התיכון ולא דרומה - ומשם לים הפתוח.
במקרה של ערב הסעודית, ההשפעה היא מעורבת. מחד גיסא, ההובלות לנמל ג'דה ובכלל לחוף המערבי של המדינה נפגע משמעותי. מנגד, על יצוא הנפט שלה זה לא משפיע בשלב זה משום שהוא מתבצע בעיקרו למזרח הרחוק: אל סין, יפן, הודו וקוריאה הדרומית. לכן, הוא יוצא דרך נמלי מזרח המדינה דרך מיצר הורמוז ולא באב אל־מנדב.