משה כחלון, לשעבר יו''ר יונט קרדיט / צילום: יוסי כהן, רפי קוץ
החקירה הפלילית בעניינם של בכירי חברת האשראי החוץ-בנקאי הציבורית יונט קרדיט עוברת שלב: רשות ניירות ערך הודיעה היום (א') על סיום החקירה והעברת ממצאיה לפרקליטות, על-מנת שזו תקבל החלטה אם להעמיד את החשודים לדין.
החקירה עוסקת בחשד כי בעלי השליטה ובכירים בה גנבו והעבירו כספים במרמה מהחברה הציבורית לפרטית, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. לפי הרשות, השר לשעבר משה כחלון, ששימש כיו"ר הדירקטוריון של החברה הציבורית, חשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים.
● בלעדי | המיזוג החדש במשרד עורכי הדין הגדול
● שלושה פסקי דין בשבוע | בית המשפט ביטל הרשעה על סגירת מרפסת. זו הסיבה
לפי החשד, בעלי השליטה בחברה - המנכ"ל שפוטר יצחק אזר, שי פנסו ושלמה אייזיק, שהם בעלי השליטה גם בחברה הפרטית יונט קרדיט - ביצעו עבירות דיווח, שימוש במידע פנים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון.
בנוסף, לפי החשד, בכירים בחברה הציבורית - המשנה למנכ"ל יואב צבר, היועץ של החברה דוד בן נעים, נושאי משרה בחברה הציבורית ומעורבים נוספים מחוץ לחברה - ביצעו בין היתר עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי חוק העונשין.
"חקירה מורכבת"
"מדובר בחקירה מורכבת, מאומצת ומרובת-חשודים שלוותה על-ידי מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) וכוללת חומרי חקירה רבים, ושבמהלכה בוצעו מספר רב של חקירות מעורבים ועדים, וכן בוצעו חיפושים רבים בבתים ומשרדים", נמסר מהרשות.
לפי רשות ניירות ערך, הפרשה הראשונה נוגעת לעסקת הקצאה במסגרתה הונפקו 2 מיליון מניות של החברה הציבורית והועברו לחברה הפרטית, כאשר תמורת המניות היו אמורים בעלי השליטה להזרים לחברה הציבורית כספים בסך 50 מיליון שקל.
לפי החשד, המטרה העיקרית של העסקה הייתה למצוא פתרון לבעיית תשלום האג"ח של החברה הפרטית, ועסקת ההקצאה שהוצגה לדירקטוריון ולאסיפה הכללית כעסקה של מניות תמורת מזומן הייתה תרמיתית; ולחברה הפרטית ובעלי השליטה לא היה הון הן להחזיר את תשלומי האג"ח והן לרכוש את המניות.
על-פי החשד, בעלי השליטה, בסיוע חשודים נוספים בהם בן נעים, תכננו עסקה לפיה יוכלו לקבל מניות של החברה הציבורית ללא כל תשלום בפועל של מזומן עבור אותן מניות, אלא על-ידי העברת כספים באופן מלאכותי הלוך וחזור מהחברה הציבורית אל הפרטית, העברת מספר לווים בעייתיים מהחברה הפרטית לציבורית, כשהתוכנית הייתה למכור בעתיד חלק מהמניות שקיבלו בהקצאה בשווי גבוה יותר ובכך להחזיר את תשלומי האג"ח של החברה הפרטית.
מצגי שווא
בעלי השליטה, בסיוע מעורבים נוספים, חשודים כי רימו את החברה הציבורית והציגו מצגי שווא במהלך אישור העסקה ובתקופה שאחריה, כאשר בפועל קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה, מבלי שהדבר אושר כנדרש, ומבלי שהנושא דווח לציבור.
בפרשה השנייה, על-פי החשד, קיבלו בעלי השליטה לפחות 2.4 מיליון שקל שמקורם בחברה הציבורית. בנוסף לסכום זה, בסניפה הצפוני של החברה הציבורית חסרים כ-10-15 מיליון שקל.
על-פי החשד, בעלי השליטה ונושאי משרה נוספים, בהם כחלון, צבר ונעים, ידעו בזמן אמת אך לא דיווחו לדירקטוריון על החוסרים ועל אי-הסדרים החמורים בסניף הצפוני, כולל שני צ'קים בסך 5 מיליון שקל, שלפחות חלקם עברו לבעלי השליטה.
אי-סדרים של עשרות מיליוני שקלים
החקירה הגלויה של הפרשה נפתחה ביולי 2022, לאחר שהתגלו אי-סדרים בחברה בגובה של כ-50 מיליון שקל. החברה ננטשה כמעט בין-לילה על-ידי שדרת הניהול שלה ורואי החשבון המבקרים - משרד EY, כולל יו"ר הדירקטוריון כחלון שהתפטר ביוני 2022, והמסחר בניירות ערך הופסק. נגד החברה הוגשו בקשות לתביעה נגזרת ותביעה ייצוגית.
מי שנותרו היו הדירקטורים הבלתי תלויים, שהשקיעו מאמצים לייצב אותה. באפריל 2023 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר חוב לחברה שקרסה עם חוב לנושיה בגובה של כ-130 מיליון שקל. לדירקטורים הבלתי תלויים אושר פטור מתביעות, שהותנה בכך שלא יתברר כי לדירקטורים הייתה מעורבות ישירה במעשים שגרמו לקריסת החברה.
השבוע דיווחה יונט קרדיט לבורסה כי הדירקטוריון אישר הנפקה פרטית בשיעור של 75% למשקיעים חיצוניים שישקיעו בחברה בתמורה 3 מיליון שקל. בנוסף, המשקיעים יעניקו הלוואה של 22 מיליון שקל למשך 5 שנים לצורך המשך פעילותה של החברה.
תגובות: "לא דבק רבב"
פרקליטו של כחלון, עו"ד נתי שמחוני, מסר בתגובה כי הוא מברך על סיומה של החקירה ועל העברת התיק לפרקליטות, וכי הוא "סמוך ובטוח שבסופו של יום הפרקליטות תסגור את התיק ותגיע להחלטה מושכלת לפיה לא דבק כל רבב במר כחלון".
פרקליטו של אזר, עו"ד גיא שנער ממשרד אייזנברג, שנער ושות', מסר בתגובה: "נזכיר כי עצם העברת התיק לפרקליטות אינה מהווה אינדיקציה לקיומה של תשתית ראייתית כלשהי, וכי ההחלטה אם ישנה הצדקה להעמדה לדין מצויה בסופו של דבר בידי הפרקליטות. למרשי ישנן טענות ונימוקים רבים ומבוססים אודות החשדות שיוחסו לו בחקירתו. טענות אלה אף נמסרו על-ידו במהלך החקירה. אני סבור כי לאחר בחינה יסודית של העובדות תגיע הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין בסיס להעמדתו לדין".
פרקליטו של אייזיק, עו"ד ערן שחם-שביט, מסר בתגובה: "חשוב להדגיש כי אין כל קשר בין חקירת חברת יונט קרדיט לבין תפקידו הציבורי ועשייתו רבת-השנים של מר אייזיק למען ציבור סוכני הביטוח, בין היתר כנשיא לשכת סוכני הביטוח. כאחד מבעלי השליטה בחברה וכדירקטור בה, אייזיק פעל בזמן אמת ודרש ללבן את הנושאים שהובאו בפניו, כחבר בדירקטוריון במהלך פעילותה. מר אייזיק השיב לכל השאלות שנשאל. אני משוכנע כי הפרקליטות תבחן את מכלול הנסיבות לעומקן ותיווכח כי כלל פעולותיו של מר אייזיק בתפקידו בחברה התבצעו כחוק".
עורכי הדין מאור ברדיצ'בסקי ואורי גולדמן, המייצגים את יואב צבר, מסרו בתגובה: "מרשנו סמוך ובטוח כי לא דבק רבב בהתנהלותו, וכי הפרקליטות תחליט לסגור נגדו את התיק".
*** חזקת חפות: החשודים לא הועמדו לדין, ועומדת להם חזקת החפות.