משאית של חברת טראקנט / צילום: באדיבות חברת טראקנט
המתקפות של החות'ים על כלי השיט בים האדום הפכו לאירוע בין־לאומי. אבל גם כשמגיעות חדשות כלכליות שליליות, יש לפעמים מניות שמזנקות כתוצאה מכך. מניית חברת טראקנט זינקה היום ב-22.5% במהלך המסחר, לאחר שקפצה אתמול ב-22% והשלימה מתחילת חודש דצמבר עלייה של לא פחות מ-70%. שווי השוק הנוכחי של החברה עומד על 51 מיליון שקל. הזינוק נובע מהאופטימיות של המשקיעים באשר לחברה הקטנה מאילת שהקים ומנהל חנן פרידמן.
● ענקית הנפט BP מפסיקה לשוט דרך הים האדום
● ניתוח גלובס | הנתונים מגלים: קשרי המסחר של איראן הרבה יותר גדולים משחשבתם
● הבורסה בת"א ואנרגיה: ההמלצות של מנהלי ההשקעות לשנה שבפתח
טראקנט פיתחה מערכת תוכנה העוסקת באופטימיזציה של פעילות תחבורה יבשתית. איך הדבר קשור לחות'ים? מוקדם יותר החודש, הודיעה החברה כי חתמה על הסכם עקרונות לשתוף פעולה עם חברת פיורטראנס FZCO, מאיחוד האמירויות. פיורטראנס עובדת בשיתוף פעולה עם חברת נמלי דובאי DP World - חברה מדובאי שמתמחה בלוגיסטיקה, הובלה ותחבורה.
הצדדים פועלים לשתף פעולה בכל הנוגע להובלה היבשתית של מטענים בנתיב "הגשר היבשתי". מדובר בתוכנית להסיע סחורות על גבי משאיות תובלה מאיחוד האמירויות, דרך סעודיה, ירדן ועד לנמל חיפה בישראל. המשלוחים אמורים לעשות שימוש בפלטפורמת התוכנה של טראקנט. כך, ככל שהחות'ים מגבירים את המתקפות שלהם בים האדום על כלי הסחר הבין־לאומיים, גובר הסיכוי שהגשר היבשתי יתחיל לצאת לדרך.
הצדדים הודיעו מוקדם יותר החודש, כי במסגרת שיתוף הפעולה, יכללו שירותי טראקנט למשתמשי נתיב הגשר היבשתי, אוטומטיזציה של הובלת המטענים, מעקב בזמן אמת אחר משאיות ומצב המשלוחים, חישובי פליטות לכל משלוח ונתונים נוספים. הצדדים גם הסכימו על אימוץ מודל חלוקת הכנסות הדדי, בשיעור של 5% מסך ההכנסות המתקבלות מהלקוחות המשתמשים בשירותיהם בנתיב הגשר היבשתי.
כיום, כבר החלה תנועה של משאיות ב"גשר היבשתי", כאשר לפי הערכות כבר עשרות משאיות מחוברות לתוכנה של טראקנט. השילוח באמצעות הגשר היבשתי נמשך במשך ארבעה ימים, בזמן שהעיכוב שנובע מהסתת מסלולי השיט סביב אפריקה עד לנמלי ישראל בים התיכון, מוערך בתוספת של שבועות. התוכנה של טראקנט מאפשרת לבצע "שידוך" בין מטענים לשטחים פנויים במשאיות תובלה ועל־ידי כך להפחית את עלות המשלוח ליחידה.
מניית טראקנט עדיין מופסדת כ-40% מאז ההנפקה
טראקנט, יש לציין, היא עדיין סטארט־אפ קטן מאוד, שההכנסות שלו הסתכמו ב-162 אלף שקל במחצית הראשונה של השנה. את שנת 2022 סיים עם הכנסה של 97 אלף שקל בלבד, וההפסדים שלו עדיין כבדים בשל עלויות פיתוח המערכת. את המחצית הראשונה של השנה סיימה טראקנט עם הפסד של 4.7 מיליון שקל, ואילו את שנת 2022 עם הפסד של 12.2 מיליון שקל.
טראקנט הונפקה בגל ההנפקות הבעייתי של השנים 2020-2021, שחלק ניכר מההנפקות שבוצעו בו אכזבו את המשקיעים. המנייה שלה עדיין מופסדת ביחס למחיר המניה בהנפקה (4.2 שקלים) שבוצעה במארס 2021, בקרוב לכ-40%, גם לאחר הזינוק היום.
חנן פרידמן, מנכ"ל טראקנט, אמר מוקדם יותר החודש בהתייחס לפרסום שנוגע לשיתוף הפעולה לגבי הגשר היבשתי כי "הנתיב היבשתי מאסיה לישראל, וממנה לאירופה, ומישראל לאסיה ולמזרח הרחוק, מהווה תרומה פורצת דרך שהנה תוצאה של הסכמי אברהם, לקידום הסחר ולהאצת הצמיחה הכלכלית במזרח התיכון, לצד הפיכתה של ישראל לצומת מסחר בין־לאומית חשובה. האיומים הביטחוניים על הסחר הבין־לאומי בים האדום מחייבים אלטרנטיבה יבשתית בטוחה, הפועלת בסטנדרט גבוה ובמחיר תחרותי".