החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, התייחסו בוועידת ישראל לעסקים של גלובס לקשיים במשק על רקע המלחמה ולפתרונות הפיננסיים שמציעה המדינה, בשיחה עם כתבת גלובס, אלה לוי-וינריב.
● ועידת ישראל | ראש רשות החדשנות, דרור בין: "כשהכסף הזר בורח, צריך כסף ישראלי שימשיך לתמוך"
● ועידת ישראל | מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"
● ועידת ישראל | יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר: "אלו שלקחו חלק במחדל הביטחוני הזה חייבים לקחת אחריות"
רוטנברג הגיב לטענות שנשמעו על תפקוד הקרן להלוואות בערבות המדינה, והסביר כי כיום היא פועלת ביעילות: "הקרן נועדה להעמיד אשראי למי שהבנקים לא רוצים או לא יכולים לתת לו. זה תפקד היטב בקורונה. בקרן הנוכחית, שפתחנו זמן קצר לאחר פרוץ הלחימה, ביקשנו מהבנקים לפרוס לכל מי שירצה את ההלוואה. יצאנו בתוכנית בהיקף של 10 מיליארד שקל והוגשו כ-20 אלף בקשות".
"חתכנו את הבירוקרטיה"
החשכ"ל ציין והוסיף כי "האשראי הוא כלי שמאפשר לעסקים לגשר על פערי תזרים. בקרן הנוכחית, חתכנו את הבירוקרטי: מ-30 יום בממוצע שלקח לקבל הלוואה קודם לכן, זה עבר לשבעה ימים בלבד. נרשמה ירידה משמעותית בטופסולוגיה שצריך להגיש".
בתוך כך, חחיאשוילי נשאל לגבי הכוונה שהעלה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ',עוד טרם המלחמה, להטיל מיסוי על רווחי היתר של הבנקים. "לפעמים יכול להיות היגיון במיסוי שכזה", השיב, "אבל יש בו גם הרבה חסרונות שצריך לחשוב עליהם לפני שבאים עם צעדים כאלו. אם רוצים לראות את הבנקים ממשיכים לשמור על המשק, צריך להיזהר עם הצעות שכאלה".
עוד נשאל המפקח על הבנקים האם ישנו חשש משמעותי מקריסות בעקבות נטילת הלוואות חוזרת מצד עסקים, שרבים מהם עוד לא סיימו להחזיר את ההלוואות ממשבר הקורונה. "אנו עדיין בתקופת אי־ודאות גדולה", השיב חחיאשוילי. "כשמתחילות להיווצר בעיות אשראי, לרוב רואים את זה יותר מאוחר בנתונים. אנחנו עדיין לא רואים עלייה משמעותית בפיגורים בהחזרי הלוואות, אבל זה סיכון שקיים. לכן, הנחנו את הבנקים בהתאם, והם הגדילו את ההפרשות שלהם להפסדי אשראי. אנחנו מוודאים שיש לבנקים מספיק כריות ביטחון, כדי שנוכל לתת מענה על כל צרה שלא תבוא - גם לשלב של אחרי המלחמה".
מתווה דחיות של הלוואות ללא ריבית
כבר בשבוע הראשון של המלחמה, הוציאה המדינה מתווה דחיות של הלוואות ללא ריבית. בפועל, הרוב המכריע של ההלוואות שנדחות הן של עסקים קטנים. כמעט 5 מיליארד שקל נדחו בהחזרים.
"עסק קטן יכול לקחת הלוואה לחמש שנים, לדחות את החזר הקרן ולקבל את זה בריבית פריים או קרוב לפריים", אמר רוטנברג והבהיר: "לתמחור הזה אין אלטרנטיבה דומה. ביחס לתנאי השוק, זוהי תוכנית אטרקטיבית".
החשכ"ל נשאל מהם האתגרים הגדולים ביותר לתקציב 2024, שנמצא כעת בדיונים במשרד האוצר. "ערב הכניסה למלחמה, הפוזיציה הפיסקאלית של מדינת ישראל הייתה די טובה. היה לנו יחס חוב תוצר של 60% וגירעון של כ-2%, עם מבנה חוב שפרוס היטב לטווח ארוך. המשקיעים יודעים שיש למדינה את אפקט הריבאונד אחרי משברים. הכל תלוי בעומק הגירעון ובמשך הלחימה. האתגר לטווח הארוך הוא להראות לשוק איך חוזרים לתוואי פיסקאלי יציב וטוב".
*** גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI, סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות