נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, christophe Simon
צרפת החמירה השבוע משמעותית את התנאים למהגרים לא-חוקיים ולמבקשי מקלט שבקשתם נידונה בשטחה, בניסיון להיאבק בתופעה שעלתה לראש סדר היום הציבורי והביאה לזינוק בתמיכה בימין הקיצוני במדינה. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שממשלתו אינה זוכה לרוב בפרלמנט, גייס לצורך תמיכה ברפורמה את מפלגת הימין "הרפובליקאים" שהצביעה בעדה בפרלמנט; זאת, אחרי כישלון קודם, מחאות ציבוריות, הפגנות של האופוזיציה משמאל והתפטרות שרים במחאה על ה"רדיקליות" של המהלך.
● הפתרון של אילון מאסק להגירה הלא חוקית לאירופה: "תעשו עוד ילדים"
● ניתוח גלובס | המדינה ששואפת להחליף את קטר כשחקנית מרכזית ברצועת עזה
● ציר ההתנגדות: המדינות שמנסות לכפות על האיחוד האירופי קריאה להפסקת אש בעזה
צרפת היא אחד היעדים המרכזיים להגירה לא-חוקית באירופה, לצד גרמניה ומדינות צפון אירופה. השנה, מספר בקשות המקלט של מהגרים לא-חוקיים - מי שנכנסו לאיחוד בצורה לא חוקית, אך מבקשים לקבל הכרה במעמד של פליט - צפוי לחצות את רף המיליון. זהו השיעור הגבוה ביותר של בקשות מאז משבר הפליטים של 2015-2016. עובדה זו, יחד עם הדשדוש הכלכלי של המדינה (כמו יתר מדינות אירופה), האינפלציה הגבוהה של השנתיים האחרונות, החשש מטרור איסלאמי וגם הפגנות פרו-פלסטיניות ברחובות - הפכו את נושא ההגירה למרכזי בציבור הצרפתי בשבועות האחרונים.
מקרון רואה בעיניים כלות כיצד מרין לה-פן, המועמדת שניצח בסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת, מובילה על מועמדים אחרים בסקרים הכלליים (הבחירות הכלליות יתקיימו בעוד כ-3.5 שנים). כמו כן, הוא רואה כיצד מפלגתה, "האיחוד הלאומי", צפויה לנצח בבחירות לפרלמנט האירופי ביוני הקרוב, ואת החשיבות של הנושא לציבור הבוחרים, ולכן יזם רפורמה מקיפה, שנועדה להפוך את צרפת לאטרקטיבית פחות בעבור הגירה לא-חוקית, ולנוקשה יותר באכיפת הכללים שנועדו לגרש את מי שלא קיבלו מעמד פליט.
בין השינויים שאומצו בהצבעה שהתקיימה בערב יום שלישי: תיקבע מכסת הגירה שנתית על־ידי הפרלמנט. זכויות סוציאליות מסוימות כמו סיוע בשכר דירה או קצבאות ילדים ומשפחה יינתנו רק אחרי חמש שנים של מגורים בצרפת, ולא אחרי תקופה קצרה - כלומר, העדפה של מי שכבר עבר למדינה ומניעת הטבות ממי שייכנס אליה מעתה. בעלי אזרחות כפולה שיבצעו פשעים יאבדו את האזרחות הצרפתית שלהם, ויוכלו להיות מגורשים יחסית בקלות. בנוסף, יהיה קשה יותר לצאצאים של מי שנכנסו כמהגרים לא-חוקיים לקבל אזרחות צרפתית; שהות במדינה ללא אישור תושבות תהפוך מחדש לעבירה פלילית הנושאת קנס ועוד.
לה-פן בירכה על הרפורמה: "ניצחון אידיאולוגי"
צרפת מנסה, כמו מדינות אחרות, לצמצם את האטרקטיביות שלה. כעת, כל מבקש מקלט ומשפחתו זכאים לקורת גג ומקבלים בין 211 ל-517 אירו לחודש עד שהבקשה נדונה, מה שיכול לקחת חודשים ואף שנים, אם מדובר על ערעורים משפטיים. מבקשי המקלט מקבלים ביטוח בריאות, שנמשך גם אם בקשתם נדחית, והם מצווים לעזוב את המדינה. במסגרת הרפורמה החדשה, המדינה צפויה להעניק אישורי תושבות למי שעובדים בסקטורים שבהם יש מצוקת כוח אדם בקלות רבה יותר.
הממשלה הודיעה כי בכוונתה לרכך את הרפורמה מראש, אך לאחר שהאופוזיציה סירבה לנהל משא ומתן, ולאור דעת הקהל והצורך בתמיכה מצד "הרפובליקאים", העבירה בסופו של דבר את הגרסה הנוקשה יותר של החוקים. שר הבריאות המכהן התפטר במחאה על כך. היא אושרה על-ידי שני הבתים של הפרלמנט הצרפתי, אך מקרון הודיע שיעביר אותה לבחינה של מועצת החוקה הצרפתית, המקבילה לבית המשפט העליון במדינות רבות.
ארגוני זכויות אדם בצרפת גינו את הרפורמה ואמרו כי מדובר ב"כניעה לימין". לה-פן, מצדה, בירכה עליה ואמרה כי מדובר ב"ניצחון אידיאולוגי" ברור של המדיניות שהיא עצמה הציעה בעבר. "זה מגן שאנחנו זקוקים לו", אמר מקרון בטלוויזה הצרפתית אחרי העברת החוק. הוא גם הוסיף באופן ברור כי הרפורמה "תאפשר לנו להילחם נגד הדברים שמזינים את האיחוד הלאומי".