דונלד טראמפ / צילום: ap, Charlie Neibergall
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com
אם העשור הנוכחי הוא זה שיעצב את המאה ה־21, הרי שהשנתיים הבאות יעצבו את העשור. על המאזניים אתגרים גדולים וצמתים קריטיים שישפיעו עמוקות על חיי רבים ולטווח ארוך מאוד. בית המשפט העליון של קולורדו פסל אומנם השבוע את מועמדותו של דונלד טראמפ בפריימריז הרפובליקנים, אך סוגיית מועמדותו בבחירות תוכרע בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב. אם זה יאשר אותה, כפי שרוב הפרשנים מעריכים שיקרה, ואם יזכה בפריימריז, כפי שנראים הדברים כעת, לבחירות בנובמבר תהיה משמעות היסטורית מהסוג של בחירות 1860, כשעתיד מדינות הברית עמד על המאזניים. זו גם הערכתה של מי שעד לא מזמן הייתה מספר 3 במפלגה הרפובליקנית ובתו של סגן הנשיא לשעבר, ליז צייני: "זה או החוקה או דונלד טראמפ… אם הוא ייבחר ב־2024 זה יהיה סופה של הרפובליקה". גם הסנטור מיט רומני, מועמד המפלגה לנשיאות ב־2008, הבהיר כי לא יצביע לטראמפ ויעדיף על פניו את המועמד הדמוקרטי.
התחזית של בית ההשקעות הגדול בעולם - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
המומחה שמעריך: אחת הבעיות הביטחוניות של ישראל תיפתר בקרוב
"תקוות נולדות מתוך ייאוש": חוקר הפסיכולוגיה של סכסוכים רוצה שנדמיין עתיד טוב יותר | ראיון
לבחירה של טראמפ עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת - פנימיות, כלכליות וחברתיות, אך לא פחות בינלאומיות. כלכלת ארה"ב (והעולם כולו) בנויה על הר החובות. נכון לסוף השנה, יסתכמו חובות המשק האמריקאי בכ־100 טריליון דולר. גם חובות הממשלה הפדרלית מטפסים במהירות, וצפויים לעמוד על כ־34 טריליון לפני סוף השנה. זהו זינוק של 75% מתחילת 2017. כדי להמשיך לגלגל את חובותיה העצומים, חייבת הממשלה לגייס כטריליון דולר בשנה לתשלומי ריבית ועוד לפחות 5-6 טריליון למיחזור חוב המגיע לפירעון. הסקטור הפרטי מצדו צריך לממן לפחות 3 טריליון דולר בשנה לתשלומי ריבית, ועוד לפחות כסכום הזה למיחזור הלוואותיו. כך סך הריביות לבדן יעלו על פעמיים הגידול בתל"ג בשנת 2024, וסך כל הגיוסים הנדרשים במשק כולו לתשלומי הריבית, מיחזור החובות, ובתוספת הגירעונות השוטפים ינוע בן 12 ל־15 טריליון דולר. מכיוון שחוב בנוי על אמון, המשק האמריקאי יתקשה לגייס סכומים כאלה, ובטח שלא במחיר סביר, אם יאבד האמון במערכת הפוליטית־חברתית־כלכלית שלו. האיום על אמון ניכר בחששות שמבטאת צ'ייני, אבל לא רק שם. המועמד טראמפ כבר פרסם תוכנית סופר־רדיקלית להרס כל מבנה הממשל הפדרלי באמריקה. אם נוסיף לכך את התנהגותו הבלתי צפויה, סוג האנשים הסובבים אותו כיום, ותגובת הציבור בכלל והמדינות הכחולות בפרט לכל הנ"ל, קל לראות תרחיש שבו האמון במערכת כולה נפגע קשות.
אובדן האמון יביא לזינוק במחיר הכסף, קרי בריבית שתידרש הממשלה, ובעקבותיה הלווים כולם, לשלם למלווים. מציאות כזו תיצור לחץ גדול על הפד להוריד באגרסיביות את הריבית הבסיסית, ולהתחיל לממן את החוב הממשלתי הגדול כדי להקטין את עלותו. במילים אחרות, בחירה בין מיתון או אינפלציה. אך אם טראמפ יחזור לבית הלבן לא רק הריבית בסכנה, אלא גם ברית נאט"ו. כאוהד מושבע של פוטין סביר כי יחבל קשות במאמצים של הברית להמשיך לבלום את רוסיה באוקראינה. יתר על כן, ישנו סיכון ממשי כי יבקש לצאת, לפחות דה־פאקטו, מנאט"ו. אם כך יקרה, מעמדה של ארה"ב בעולם יתפורר במהירות. אם ברית נאט"ו אינה יכולה לסמוך על ארה"ב נגד רוסיה החלשה, באירופה, מה יחושו בפיליפינים, ביפן, בקוריאה, באוסטרליה וכמובן בטאיוואן מול סין החזקה עשרות מונים? לשינוי כזה של 180 מעלות באסטרטגיות היסודיות ביותר של ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, והפגיעה הנלווית במעמדה המדיני והבינלאומי, יחלישו מאוד את מעמד הדולר כמטבע הבינלאומי. החלשה כזו תוסיף משקל של ממש ללחצים האינפלציוניים, ותכביד קשות על תחזוקת החוב.
טראמפ הוא יציר מובהק של עידן הפיאט (מטבע שמייצר הבנק המרכזי ואינו מגובה על ידי זהב למשל). הוא הבין כי המפתח להצלחה בעידן זה הוא הגדלת החוב ורכישת נכסים. הוא העיד על כך בעצמו: "אני מלך החובות. אני מעולה עם חובות. אף אחד לא מכיר חובות יותר טוב ממני. עשיתי הון בשימוש בחובות". ואם יש קושי עם ההחזרים? המשיך והסביר: "אם דברים לא עובדים אני מנהל משא ומתן על החזר החוב. וזה דבר חכם". אמר ועשה. במהלך הקריירה הארוכה שלו, 7 מעסקיו פשטו את הרגל והותירו משקיעים, מלווים וספקים מרוששים. הקריסה האחרונה אירעה לא מזמן. הרשת החברתית Truth Social, שהוקמה על ידי TMTG וייצרה מעט הכנסות והרבה הפסדים, הודיעה לא מכבר כי "ספק רציני אם תוכל להמשיך להתקיים". כמי שבנה עצמו על חובות, בועת נכסים והטעיית אחרים, טראמפ מציע לאמריקה את מרשם הצלחותיו: "הייתי לווה כמה שאפשר ואם הכלכלה תיקרוס אז אנהל משא ומתן". לא צריך דמיון כדי להבין מה תעשה אסטרטגיה זו לאמון המלווים בשעה שאמריקה תלויה במיחזור והגדלת החובות.
הקומבינציה של מדיניות החוץ הבדלנית של טראמפ עם תוכניותיו בתוך אמריקה, וההשפעה של אלה על כלכלתה, עלולים ליצור משבר כלכלי וחברתי כמוהו לא נראה מאז מלחמת האזרחים, על כל המשתמע.
האתגרים הבאים: מיתון עולמי והשפעת הריבית
גם אם טראמפ לא ייבחר, כלכלת ארה"ב עומדת בפני אתגרים לא פשוטים. האינפלציה אומנם ירדה לאזור ה־3% אך המבחן היותר משמעותי בעיני הפד, ה־CORE CPI - מדד הליבה של מדד המחירים לצרכן - מתעקש לדבוק ב־4%. בשבוע שעבר הפד אומנם רמז כי העלאות הריבית מאחורינו וכי ב־2024 צפויות דווקא הורדות, אך אלה עשויות להגיע בעוד חודשים, לאחר שתוצאות הריבית הגבוהה של 2023 יתנו אותותיהם על הכלכלה. הודעת הפד על הורדות הריבית נתנו זריקת מרץ נוספת לשווקים, והדאו ג'ונס חצה את שיא כל הזמנים של 37 אלף, משדר אופטימיות ביחס להתגשמות תרחיש ה"נחיתה הרכה". אך ישנם סימנים אחרים, המרמזים דווקא על מיתון והאטה מתקרבת. בדעה זו מחזיקים כלכלנים רבים, ובסקר שערך הפד בנובמבר העריכו 40% מהם כי מיתון יגיע בתחילת 2024. בקרב הציבור המספר גדול יותר. כ־60% מהאמריקאים מאמינים כי יבוא מיתון בשנה הבאה. בסקר אחר מתחילת החודש רובם חושבים ש"המיתון השקט" כבר כאן. לשאלה "באיזה מידה אתה מסכים עם המשפט הבא: משק הבית שלי מרגיש שהכלכלה האמריקאית נמצאת עתה במיתון?" השיבו 59% כי הם מסכימים מאוד או מסכימים, ורק 15% לא הסכימו כלל עם ההצהרה.
הריבית הגבוהה כבר החלה להשפיע במקומות רבים. כך למשל מכירות בתים קיימים (שלא מקבלן) נפלו באוקטובר לשפל שלא היה כמותו מאז 2010, ירידה של מעל 40% מאז השיא בתחילת 2022. מכירות בתים חדשים צנחו, על פי המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה, בכשליש מאז השיא בסוף 2020. האינדיקציות כי משהו מתרחש ניכרות לא רק בסקרים. שוק התובלה למשל, הן הפנימי בארה"ב והן הבינלאומי, מתכווץ בחדות. על פי חברה העוקבת אחר המתרחש בתחום, מאז תחילת 2022 חברות רבות בתחום ההובלה בארה"ב פשטו את הרגל, אחרות קיצצו מאוד את מצבת כוח האדם. בהתאמה נחתכו מחירי התובלה, הימיים והיבשתיים, עד כדי 90% ממחיריהם בתחילת 2022. ירידה דרמטית חלה גם בתנועת הסחורות בין סין לבין ארה"ב.
גם בעולם האשראי הצרכני המצוקה גוברת. חברות האשראי מדווחות על גידול בהפסדים מהרבעון הראשון של 2022, ובקצב הגדול ביותר מזה 30 שנה, למעט במשבר 2008, כך לפי גולדמן סאקס. בה בשעה חובות האמריקאים בכרטיסי אשראי הגיעו שוב לשיא חדש, 1.08 טריליון נכון לסוף הרבעון השלישי על פי דו"ח הפד. בכך הכל גדלו חובות אלו בכ־32%, או 223 מיליארד דולר, מאז הרבעון האחרון של 2021. זאת אף שהריבית על חוב זה קפצה בממוצע מ־14.6% ל־24.5% בתקופה האמורה.
לגידול הזה באשראי הצרכני התלוותה ירידה חדה בחסכון. על פי רישומי הפד, הנתון "חיסכון נטו כאחוז מההכנסה הלאומית" עמד נכון לסוף הרבעון השלישי על מינוס 0.7%, מגמה המחריפה מתחילת השנה. ירידת החיסכון אל מתחת לקו האפס קרתה רק פעמיים בעבר, ב־2008 וב־2020. בהתאמה מתרוקנים חשבונות החיסכון: על פי סקר של חברת בנקרייט, 49% מהאמריקאים הבוגרים מדווחים כי יש להם פחות חסכונות (או שום חסכונות) בהשוואה לשנה קודם, ולמספרר שיא של שני שלישים מהם יש יותר חוב בכרטיסי אשראי מאשר רזרבות בבנק. למצוקה מתפשטת זו תרומה ממשית להיחלשותו של הנשיא ביידן בסקרים, ולהעמקתה עלולה להיות השפעה קריטית על תוצאות הבחירות.
האיום מבחוץ: באיראן ייתכן אובדן שליטה
אך האיום אינו רק פנימי. גם הכלכלה הסינית נחלשה לאורך כל השנה, ומיולי היא בדפלציה המתגברת והולכת. לדפלציה נלווה גם שפל גדול בתחום הנדל"ן. ההיחלשות הזו של הכלכלה השנייה הגדולה בעולם כבר משפיעה על הכלכלה העולמית, ומגמה זו תתעצם.
עבור איראן, מתקפת ה־7 באוקטובר לא באה בעיתוי מוצלח. אם זו הייתה מתרחשת באוקטובר־נובמבר 2024, קרוב לוודאי שהיו מפיקים ממנה תועלות רבות בהרבה. לא רק שאמריקה הייתה בתוך בחירות סוערות ומתקשה להגיב באופן כה נחרץ ויעיל לטובת ישראל, גם ישראל הייתה ממשיכה להיחלש במלחמותיה הפנימיות. שלא לדבר על התפתחויות בתחום הגרעין וכניסה אפשרית למרחב החסינות. החמאס אומנם הצית את התבערה מוקדם מדי, אך בינתיים ציר הרשע החדש פעיל במיצר באב אל־מנדב. האיום החות'י על חופש השיט ותנועת הסחר בנתיב השיט הקריטי של הים האדום, המוביל גם לתעלת סואץ ומשם לאירופה, אינו מצב שאמריקה והמערב יכולים להשלים עמו לאורך זמן, הוא מסייע בעקיפין למאמץ האסטרטגי הסיני לבניית גשר יבשתי בין אסיה ואירופה (The Belt and Road), שיסייע כלכלית ואסטרטגית לה, לרוסיה ולאיראן. בינתיים איראן הפנימה את ה־Don't של ביידן ועושה מאמצים, כולל בלבנון, שלא להגדיש את הסאה. אך הדברים עשויים לצאת משליטה. הידרדרות כזו עשויה להביא את המערב בעל כורחו להכרה כי מוטב להתמודד עתה עם נציגת ציר הרשע במזה"ת, איראן, טרום כניסתה למרחב הגרעיני המוגן. אם כך יקרה, לא בלתי אפשרי כי נחזה ב־2024 בעימות מקיף בין המערב, ובראשו ארה"ב, ובין איראן ובעלות בריתה במזה"ת. עימות כזה ישלים את המאמצים באוקראינה, ויתקבל בברכה על ידי הלקוחות של אמריקה במזה"ת.
תקופת החושך השנייה אם אמריקה תתקפל
אחרי נפילת האימפריה הרומית המערבית באה תקופת החושך, The Dark Ages. השטחים הנרחבים של האימפריה לשעבר חוו מאות שנים של התפוררות, כאוס, אלימות, קיצוניות דתית והידרדרות דרמטית של החוק, הסדר והכלכלה. זה הסיכון שיעמוד בפני העולם אם אמריקה תתקפל בהנהגת טראמפ לתוך עצמה, ותחדל להיות השוטר העולמי. לא עליית סין כמעצמה חדשה־מחליפה אלא גרסה מודרנית של "תקופת החושך", שתתאפיין בהתפשטות עימותים אלימים נוטפי דם במקומות שבר רבים וגם חדשים. אך גם ללא תקופת חושך חדשה, "מלחמה עולמית קרה חדשה", בין המערב ובנות בריתו באסיה ובמזה"ת, מצד אחד, אל מול סין־רוסיה־איראן ותומכיהם מהצד שני, תבשר נסיגה כלכלית עולמית דרמטית. כפי שהזהיר לא מכבר בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, "הכלכלה העולמית על סיפה של מלחמה עולמית קרה שנייה. זו ,אם תפרוץ, עלולה להשמיד את כל ההתקדמות שנעשתה מאז סוף המלחמה הקרה הקודמת והיעלמותה של ברית המועצות. מלחמה קרה כזו תביא להשמדת ערך של טריליוני דולרים". שנת 2024 תהיה איפוא שנה של פרשות דרכים, כאלו שיעצבו את העתיד לשנים קדימה.