אלוף במיל' גרשון הכהן / איור: גיל ג'יבלי
בימים האחרונים בהם הלחימה בעזה גורמת לאבדות רבות, הציבור מקבל מסרים סותרים והמשא ומתן על שחרור החטופים תקוע, נדמה שצריך לנסות להבין לאן הדברים הולכים ואולי לשאול איך חמאס קורא אותנו ולמה הוא מתעקש לא ללכת לעסקה כעת.
● הבכיר שמאמין: צה"ל חייב להמשיך עד הסוף, וזו הסיבה
● סמוטריץ' התקפל: העלה לאישור הממשלה קיצוץ בכספים הקואליציוניים להתיישבות
● "תקוות נולדות מתוך ייאוש": חוקר הפסיכולוגיה של סכסוכים רוצה שנדמיין עתיד טוב יותר
"בחמאס ממשיכים להאמין שיש להם יכולת למנף עסקת החטופים שתביא לסיום המלחמה, ואם הם מסיימים אותה כעת כאשר עדיין יש להם כוח והם נשארים קיימים כארגון ברצועה הרי שהם מנצחים", כך אומר בשיחה עם גלובס האלוף במיל' גרשון הכהן, מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר וכיום עמית מחקר במרכז בגין סאדאת באוניברסיטת בר-אילן וחבר תנועת "הביטחוניסטים".
האם המלחמה הזאת תגרום לשינוי במציאות?
לדבריו, "המשוואה בשבילנו היא פשוטה - האם המלחמה הזאת תגרום לשינוי במציאות, תשנה סדרי יסוד, או לא. המערכה הנוכחית היא לא עוד 'שומר חומות' או עוד 'צוק איתן', כל המבצעים האלה לא חוללו שינוי ממשי במציאות. הם היו מכה כנגד חמאס כדי לקבל קצת שקט, החלפת מהלומות מצד לצד. הראינו שיש לנו יכולת חקירה מודיעינית, שמביאה את המטרות אבל בסוף המציאות לא השתנתה. שינוי מציאות זה לא דבר שקל להשיג, אבל ברגע שמדינת ישראל נכנסה לאתגר כזה אז היענות לרצון שלהם לסיים את המלחמה זה הפסד ישראלי".
יוצא מדבריך שבחמאס חושבים שיש להם יכולת לגרום לחברה הישראלית ללחוץ על ההנהגה כדי לעצור את המלחמה ובעצם לגרום לנו להפסד. אתה חושב שהם צודקים?
"אני רואה שהציבור כאן, לפחות בחלקו הגדול, לא יקבל את זה אם יעצרו את המלחמה. זה חסר תקדים בחברה הישראלית שיש נקודות קונצנזוס כל כך גדולות וחוצה מפלגות בעניין כזה. שומעים הורים שכולים בעצם שאומרים להנהגה תקשיבו לעם והעם מוכן להילחם, ואסור לעצור".
עד כמה מטרות המלחמה, כפי שהקבינט קבע, קרי מיטוט היכולת הצבאית והשלטונית של חמאס, הן ברות קיימה?
"זה יהיה קשה מאוד בסוף, אבל אני מאמין שהנחישות של עם ישראל, בהנהגה ובצה"ל, יחד עם ההישגים שיש כבר עכשיו יובילו אותנו למטרות המלחמה. זה יהיה עסק מתמשך ויקרה לאט לאט ואני לא יכול לשרטט תוכנית מדויקת של איך זה יקרה. עם הזמן זה יצטבר למשהו שיכול להיות שינוי מהותי כמו שהמטרות אומרות. בניגוד לפרויקט הנדסי שבו אם מרכיב אחד לא מדויק אז כל הפרויקט לא מדויק - למשל, בניין שתוכנן להיות 4 קומות ונבנו רק 3 אז הפרויקט נכשל - במלחמות הדברים יותר מורכבים וצריך לזכור את זה".
לאחרונה פורסם שהצבא מתחיל להתכונן לשלב הבא של הלחימה שתהיה בעצימות נמוכה יותר ותתבסס על פשיטות ממוקדות יותר. האם לא צריך לומר לציבור באופן ישיר שהמלחמה הזאת הולכת לקחת עוד המון זמן, ושהיא תלווה אותנו לפחות לאורך כל שנת 2024?
"ממש ככה. וזה גם לא יסתיים כמו ב-1945. לא נרגיש התחלה חדשה, אנשים לא יצאו לרקוד ברחובות. בעצם אנחנו צפויים לסוג של מאבק מתמשך ולאורך זמן רב. מה שעכשיו עושים זה סוג של כיבוש השטח, שזה ההלם הראשוני שמתווסף אליו חיסול בכירים, חיסול תשתיות בדברים המאוד בולטים של חמאס. אחר כך צריך להיכנס ללחימה מדויקת וחיפוש אחר כל דבר שצריך - מעצרים, תפיסת אמל"ח ועוד. וככה לאט לאט לדחוק את התשתית שלהם.
"כמו שאמרתי, אנחנו לא יכולים להנדס את זה במדויק אבל בפעילות סיזיפית זה יקרה. ההנהגה שלנו חייבת לספר לציבור את הסיפור המתאים, סוג של סיפור שבן גוריון ידע לספר, שצ'רצ'יל ידע לספר, ולהסביר מה עומד לפנינו, להכין אותנו ולרתום את העם למערכה. עם ישראל צריך להבין שעם כל הרצון שלנו להיות מדינה נורמלית, וזה לגיטימי וטבעי, אנחנו צריכים להתנהל בדואליות של גם מערכה ארוכה וגם חיים נורמליים בעורף. הייתי לאחרונה בתל אביב וכל בתי הקפה מלאים ויש בזה משהו מנחם. הרי חייל שנלחם באפגניסטן לא שאל למה אמריקאי שותה קפה בניו יורק. כל זה צריך להיות, בתנאי ששותה הקפה בתל אביב זוכר שהחייל מאפשר לו לשתות הקפה שם".
בהקשר הזה, תפיסת הביטחון שבן גוריון התווה ראתה את הצורך להעביר את הלחימה תמיד לשטח האויב. איך זה קרה לנו שהכל עבר אלינו בשבעה לאוקטובר?
"אנחנו נצטרך לחשוב על הכל מחדש, אבל צריך להבין שזה לא שרק אנחנו השתנינו לרעה בהקשר הזה אלא גם האויב השתנה ובעצם גרם לנו להבין שמלחמה איתו לא תהיה קצרה ותגרום לאבדות לא מעטות. זאת אומרת, אויבנו יצרו מציאות שהציבה כמה סימני שאלה על היכולת לממש את מטרותינו במידה ונפתח במלחמה מולם. זה קרה בהרבה מאוד השקעה שלהם עם עזרה איראנית".
אם אני מבין אותך נכון, האסטרטגיה של אויבנו, חמאס וחיזבאללה במקרה הזה, הייתה בעצם לגרום לנו להבין שמלחמה איתם לא יכולה להסתיים מהר כמו שהיינו רוצים וזה הרתיע אותנו מלפעול ביוזמתנו כי ידענו שלא נוכל לעמוד בזמנים ובמספר הקורבנות שיאפשרו לחברה הישראלית ולעולם לאפשר לנו לעשות זאת?
"כן. צריך גם להבין שתמיד ניסו למצוא את האיזון הנכון במתח בין עם שמעוניין בחיים נורמליים, כלכלה משגשגת, יצירה תרבותית ומדי פעם חשבו שנצטרך להילחם ומיד לאחר מכן נחזור לחיים הנורמליים. לכן צריך שההנהגה שלנו תדע לספר את הסיפור הנכון במקרה הנוכחי. מנהיגינו צריכים לבוא ולומר צאו לבתי קפה, צאו לבלות, אל תתנו לאויב לשלוט בנו, ומצד שני לא להתעלם ממה שקורה בחזית. חובה מצד אחד להמשיך להילחם - אלה שימשיכו להילחם יעסקו בלחימה ואלה שימשיכו לבלות יזכרו את ויוקירו את עבודת החיילים. זאת אומרת חייל, שיכול להגיע מהחזית ולמצוא פינה נחמדה בתל אביב, יבין שזה הכוח שלו. בעצם זה שהוא נלחם הוא מאפשר את זה בתל אביב".
האם נצטרך להגיע לרפיח וציר פילדלפי לפני המעבר לשלב הבא של המלחמה? הרי משם מגיעות כמעט כל ההברחות שמזינות את חמאס.
"בוודאי שנצטרך. זה כמו לנסות לסגור דליפה כאשר הברז פתוח".
בצפון יש לנו חילופי אש על בסיס יומי שנראה שרק מתגברים, מה לדעתך יקרה שם, האם במקום "מכסחת הדשא" הנוכחית נצטרך לפעול ביותר עוצמה מיוזמתנו?
"זה מכניס אותנו לדיון מערכתי נורא מסובך שלא בטוח שראוי לקיים אותו בפומבי, אבל מה שכן צריכים להבין זה שהמצב הוא קשה ולא יכול להיות שחניתה ומנרה הפכו להיות יותר מסוכנים מהבופור או מרצועת הביטחון. אז אחת מהשתיים - או שזה יסתדר עכשיו בצורה של מאמץ דיפלומטי או שנצטרך לפעול בצורה צבאית שתרחיק אותם משמעותית מהגבול.
"בלי להיכנס לפרטים יותר מדי צריכים להבין שגם כשמסתכלים על הצד השני, על חיזבאללה, יש לו הרבה סיבות פנימיות שלא להגיע למערכה כוללת מולנו. יש לו גם כ-70 אלף איש שעזבו בתים בדרום לבנון, הוא גם איבד את אפקט ההפתעה כי ראינו מה קרה בעוטף עזה ואנחנו מוכנים. זאת אומרת, שזה לא שהוא ילך ויעשה מחשבה מחדש ויעבור לעשות איתנו שלום, אבל אולי מבחינתו הוא יגיע למסקנה שכדאי לו ללכת לסוג של טיים אאוט. בכל מקרה, האיום הזה יכול לגרום להתנגשות בענק".