מירב כהן, יש עתיד (נאום בכנסת, 13.12.23) / צילום: יח''צ
ח"כ מירב כהן מיש עתיד עלתה לדוכן הנאומים בכנסת כדי להחמיא לחרדים. יותר נכון, לחרדיות. "יש בחברה החרדית תופעה מופלאה - ולתופעה הזו קוראים נשים", היא אמרה. "תוצאות מבחני הפיזה של שנת 2022 הראו דבר מדהים: התלמידות החרדיות קיבלו בקריאה ובמתמטיקה ציון גבוה יותר מכל שאר התלמידות במדינת ישראל". ברקע הדברים הופנתה כמובן ביקורת כלפי החצי השני של המשוואה הזאת, הגברים, שלדבריה, בלחץ ההנהגה החרדית, ממשיכים "את ההשתמטות מצה"ל והעבודה". אבל האם הנתון לגבי הציונים, שנשמע מעט מפתיע, הוא נכון?
מבחני פיז"ה נולדו בשנת 2000, ונערכים כל שלוש שנים ביוזמת ארגון OECD. במבחנים נבדקת רמת האוריינות של תלמידים בני 15 במתמטיקה, קריאה ומדעים. לאחרונה התפרסמו התוצאות לשנת 2022, ומהן אכן עולה שהתלמידות החרדיות הציגו הישגים נאים ביחס למגזרים האחרים. בקריאה הן קיבלו ציון של 522 נקודות, בזמן שבנות החינוך ממלכתי השיגו 512 נקודות, ובנות הממלכתי-דתי (ממ"ד) קיבלו 494. במתמטיקה הציונים מתפלגים כך: חרדיות - 474; בנות הממלכתי - 473; בנות הממ"ד - 454. אגב, כהן לא הזכירה את התחום השלישי, המדעים, שבו בנות החינוך הממלכתי עדיין בצמרת עם 489 נקודות לעומת 476 לחרדיות ו-467 לממ"ד (הציונים הם בסקאלה של בין 200 ל-800).
אז כהן צודקת באופן עקרוני בדבריה, ואין בטקסט הזה כוונה להפחית או להמעיט בהישג של בנות החינוך החרדי. ובכל זאת, חשוב להכניס את הנתונים הללו להקשר. ראשית, כל הציונים שהזכרנו, בשלושת זרמי החינוך, מהווים ירידה לעומת המבחן הקודם שנערך ב-2018. החרדיות עלו למקום הראשון משום שאצלן הירידה הייתה נמוכה יותר (בקריאה הן היו במקום הראשון, בפער קטן, גם במבחן הקודם). כפי שהסביר לנו פרופ' יזהר אופלטקה, מביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הירידה הזאת מיוחסת לשנות הקורונה שפגעו בכל התלמידים, כשלמעשה מדובר בירידה עולמית (אגב, גם בהיבט הזה, ישראל נהנתה מכך, ושיפרה את מיקומה, בזכות העובדה שבממוצע ירדנו פחות ממדינות אחרות).
שנית, כפי שמציין פרופ' אופלטקה, "ההבדלים בין בנות הזרם החרדי לממלכתי אינם מובהקים" (במתמטיקה, כאמור, מדובר בפער של נקודה). ושלישית, באופן שמחזק את דבריה של כהן, עדיין ישנה בעיה בנתונים של הבנים החרדים, שם, כפי שמציינים בדוח של משרד החינוך, מרבית המוסדות מסרבים להשתתף במבחן.
ובכל זאת, יש כאן מגמה חיובית, שמעניין להרחיב עליה בעתיד. לדברי ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, המנוע שמאחוריה הוא העובדה ש"היכולת של החברה החרדית להחזיק את לומדי התורה הולכת ונחלשת, מה שמחייב שינויים בכל הגזרות". הבנות החרדיות, הוא אומר, נתפסות כ"תומכות תורה", ו"אם בדור הקודם הן יצאו ללמוד בסמינר להוראה, היום הציפייה גבוהה יותר" והכיוון הוא אל המסלולים הטכנולוגיים. לדבריו, השינוי הזה משתקף גם בעלייה בשיעור החרדיות שניגשות למבחני הבגרות.
בשורה התחתונה: דבריה של כהן נכונים. הציונים של הבנות החרדיות בקריאה ובמתמטיקה אכן היו גבוהים יותר משני הזרמים האחרים, אם כי הפער מול ציוני הממלכתי הוא אינו מובהק. בנוסף, הציונים בכל הזרמים מהווים ירידה לעומת המבחן הקודם, בהתאם למגמה העולמית.
תחקיר: אביה שקלאר-חמו