מפגינות במחאה נגד השלטון המושחת באלג'יריה ב־2019 / צילום: ap, Toufik Doudou
ישראל צפויה להתמודד בשנתיים הקרובות עם מדינה עוינת במיוחד במועצת הביטחון, אלג'יריה. המדינה הצפון אפריקאית שמנהלת זה שנים רומן עם ארגוני טרור שונים, פלסטיניים וכאלו שפועלים בסהרה המערבית, תיגש לבחירות לנשיאות בדצמבר 2024.
נכון להיום, הנשיא המכהן עבד אל־מג'יד תבון נמנע מהכרזה רשמית על התמודדתו. כשחברי הפרלמנט הפצירו בו לרוץ הוא השיב, "אם אללה ייתן לי מספיק בריאות".
תבון נחשב, באופן יחסי, למשב רוח מרענן באלג'יר, לאחר שהחליף ב־2019 את הנשיא שאחז בשלטון במשך שני עשורים, עבד אל־עזיז בוטפליקה. בוטפליקה סבל כשש שנים קודם לכן משבץ מוחי שהפך אותו למשותק, אך התעקש להחזיק בקרנות המזבח. לבסוף, המוני אלג'יראים יצאו לרחוב במה שנדמה כמו מהדורה מאוחרת של האביב הערבי, הרמטכ"ל האלג'יראי גנרל אחמד גאיד צאלח הכריז שבוטפליקה לא כשיר - והשאר היסטוריה. באותן הבחירות, ניצח הנשיא הנוכחי עם כ־58.13%. לפי החוקה במדינה, הוא יכול להתמודד לכהונה שנייה ואחרונה.
אוצר המדינה מתבזבז
תבון קיבל את אלג'יריה במצב כלכלי רעוע: לאחר שב־2012 התמ"ג לנפש, לפי הבנק העולמי, עמד על 5,610 דולר, הוא התכווץ כמעט באופן עקבי עד ל־3,353 דולר ב־2020. מנגד, מי שצמחה היא השכנה מרוקו.
אלג'יריה היא מפיקת הגז הטבעי הבכירה באפריקה והשלישית בהפקת הנפט ביבשת, לעומת מרוקו שכמעט נטולת משאבי טבע. ב־2021 עמד התמ"ג לנפש האלג'יראי על 3,691 דולר, פחות מהשכנות מרוקו וטוניסיה כאחד. זו הייתה הפעם הראשונה מאז קבלת העצמאות ב־1962, שאלג'יריה הייתה בעלת התמ"ג לנפש הנמוך ביותר באזור המגרב. אולם, בשנה שעברה חלה עלייה ל־4,342 דולר, שהשיבה למדינה את המקום הראשון.
עם זאת, השאלה היא על מה האוצר של המדינה מתבזבז. בשנת 2023, הגיע תקציב השירותים הסוציאליים במדינה לשיא של כ־17 מיליארד דולר, שבמרכזו מתן מלגות ל־3 מיליון סטודנטים וסיוע ל־7 מיליון אזרחים במסגרת תוכנית פיתוח לאומית. אך בשורה התחתונה, ההערכה היא שמתוך כ־45 מיליון אזרחי אלג'יריה - כ־10 מיליון חיים מתחת לקו העוני.
למעשה הממשל באלג'יר נמצא בלופ שבמקום לטפל במקורות פרנסה לאזרחיו, הוא מתגאה בתקציב השירותים הסוציאליים. התוצאה היא שמבין כ־2 מיליון אזרחים שקיבלו אשתקד דמי אבטלה, רק כ־80 אלף מצאו עבודה. לכך יש להוסיף נדבך נוסף: הממשלה החליטה להגדיל את שכר המינימום מ־130 ל־150 דולר, ולתת פטור ממס הכנסה על משכורות שנמוכות מ־250 דולר. זה לא ממש נותן פתרון לאזרחים שמתמודדים עם אינפלציה בקצב שנתי שירד מרף 9%, לראשונה זה שנה, רק באוקטובר.
חתרנות נגד ישראל
אז מדוע נוצר מצב שאזרחים רבים במדינה עם פוטנציאל כה גדול חיים מתחת לקו העוני? התשובה בסדרי העדיפויות של הממשלה. על אף שאלג'יריה היא מדינת ענק, שגדולה למשל יותר מפי ממצרים, וכמובן יש לה אתגרים ביטחוניים - היא לא נתונה לאיום קיומי. אין זה משנה לממשלה באלג'יר שתקציב הביטחון שלה נושק ל־10 מיליארד דולר, והוא הגבוה ביותר באפריקה בפער ניכר.
חלק בלתי מבוטל מתקציבה של אלג'יריה מופנה לחתרנות במקומות אחרים. באופן מסורתי, לאלג'יריה יש קשר קרוב עם ארגוני הטרור הפלסטיניים, שלתפיסתם יש לה מקום מרכזי במאבקם. את הצהרת העצמאות של אש"ף הציג יאסר ערפאת באלג'יר בשנת 1988. עד היום, האלג'יראים בהובלת תבון הם ניציים ביותר כלפי כל קשר עם ישראל, ותומכים במדינה פלסטינית.
בשנת 2015, לדוגמה, בכיר הג'יהאד האסלאמי מוחמד אל־הינדי ביקר באלג'יריה, וזמן קצר לאחר מכן הודיעו הרשויות האלג'יראיות על מתן מימון ל"מיזמים הומניטריים" של הג'יהאד האסלאמי.
מערכת היחסים הזו עם ארגוני הטרור הפלסטיניים באה לידי ביטוי היטב גם בתקופתו של תבון. ביולי האחרון, מנהיג חמאס חאלד משעל נשא דברים במסגד הגדול באלג'יר, ובירך את אלג'יריה על "עמדתה ההירואית במאבק הפלסטיני" במחנה הפליטים ג'נין. הביקור התקיים לאחר מבצע בית וגן, שבעקבותיו הודיע תבון על מתן 30 מיליון דולר לשיקום ההריסות.
החתרנות האלג'יראית נגד ישראל לא פוסחת על התחום הדיפלומטי. ממשלתו של תבון הייתה מהתומכות בעולם הערבי במגמת הנורמליזציה בין מדינות הליגה הערבית לבין איראן, ובפרט ערב הסעודית. ככלל, ממשלות אלג'יריה ואיראן מנהלות מערכת יחסים קרובה.
תמיכת האלג'יראים בטרור מופנית גם נגד השכנה, מרוקו. אלג'יר היא המסייעת הבולטת לחזית פוליסריו הבדלנית, ששואפת לשחרור סהרה המערבית מידי רבאט. זו עמדה שמנוגדת לזו של ישראל, שבחודש יולי הודיעה רשמית בהכרה בריבונות המרוקאית בסהרה המערבית, בידיעה כי זהו נושא חשוב מאוד עבור המלך מוחמד השישי.
בשנת 2021, לדוגמה, תבון ניתק את היחסים בין המדינות והפסיק את אספקת הגז, בידיעה כי אלג'יריה הייתה מקור לכ־65% מצריכת הגז הטבעית במרוקו.
לאורך שלוש שנות העימות הצבאי היו גם הרוגים אלג'יראים בסהרה המערבית, והעימותים הדיפלומטיים התרחשו גם על בימת האו"ם. בספטמבר, שגריר אלג'יריה, עאמר בנדג'מה, עקץ: "אם הכיבוש המרוקאי של סהרה המערבית הפך לגן עדן, עם או בלי מתן אוטונומיה, מדוע נמנע משאל עם?" מקבילו המרוקאי, עומאר הילאל, מיהר להגיב והבהיר כי מדינתו תישאר באזור עד לקץ הימים.
העימותים הללו שמחרחרת אלג'יריה מקלים עליה בהסתרת המציאות הכלכלית. במסגרת תקציב 2024, אישרה ממשלת אלג'יריה את הגדלת הוצאות המדינה ב־11% לכ־114 מיליארד דולר. עיקר העלייה בתקציב המדינה נובע מתקציב הביטחון (זינוק של כ־21%) ומתקציב משרד הפנים (27%), שאמון על ניהול הבחירות.
כ־40% מהכנסותיה של אלג'יריה מגיעים מאנרגיה, מה שמביא לפגיעה קשה בצל ירידות מחירי הנפט והגז הטבעי. לפי הערכות, היקף ההכנסות צפוי לעמוד ב־2024 על כ־68 מיליארד דולר, כשאת הפער העצום מול ההוצאות אף אחד מבכירי אלג'יר לא מסביר.