צילומים: ענבל מרמרי, איל יצהר, נסדא''ק, קובי גדעון (לע''מ), AP (Gil Eliyahu), shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הנפקת השנה
חברת מוצרי האיפור ששווה מיליארדי דולרים
היקפי ההנפקות בוול סטריט השנה היו נמוכים ביחס לממוצע, ובהתאם גם מספר ההנפקות של חברות ישראליות היה נמוך יחסית. על רקע זה בולטת הצלחתה המסחררת של חברת אודיטי טק, המספקת טכנולוגיה לעולמות היופי וה־Wellness.
● תחילת מגמה? מיטב ואלטשולר שחם מקפיצים את דמי הניהול בקרנות הכספיות
● משלט בטיים סקוור ועד טיסה ליפן: כך מחזרים בוול סטריט אחר הנפקות חדשות
אודיטי טק, שנודעה בעבר כחברת האיפור איל מקיאג', הונפקה בקיץ בנאסד"ק בשווי 2 מיליארד דולר, כשרוב הסכום בהנפקה היה מכירת מניות על־ידי בעל השליטה והמנכ"ל אורן הולצמן, וקרן של חברת מותגי היוקרה לואי ויטון.
הולצמן מכר בהנפקה מניות ביותר מ־200 מיליון דולר, וזאת כעשור לאחר שרכש את איל מקיאג' כחברת איפור כושלת. הוא היה אז רואה חשבון צעיר שניסה את מזלו מעבר לים וחיפש הזדמנויות השקעה. כשביקר בארץ, חבר הפנה את תשומת ליבו לאיל מקיאג' שסבלה אז מחובות של עשרות מיליוני שקלים וקשיים. הוא החליט להשקיע, ולצורך כך שיעבד את דירתו ולקח הלוואות. יחד עם אחותו, שירן הולצמן־אראל, הוביל בה תוכנית אסטרטגית בדגש על פיתוח טכנולוגי להתאמה אישית של האיפור ללקוחות.
עד כמה הצליח המהפך בחברה ניתן ללמוד גם מכך שבין ינואר לספטמבר 2023, הכנסות החברה גדלו ב־60% ל־411 מיליון דולר והרווח הנקי שלה יותר מהוכפל ל־53.4 מיליון דולר. מאז ההנפקה עלתה מניית אודיטי ב־35% ושווי השוק של החברה כיום הוא 2.7 מיליארד דולר.
מכרז השנה
הפיאסקו של תחנת הכוח אשכול
לפרקים זה נראה היה כמו פיאסקו מוחלט: מכרז הענק בתחום האנרגיה שבוטל זמן קצר לאחר פתיחת המעטפות, בהמשך הפך למאבק משפטי וסופו ב"הנחה" של 27% לקבוצה הזוכה. מדובר על המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול באשדוד, התחנה הגדולה בישראל המופעלת בגז טבעי.
הרבה גבות הורמו כשנפתחו המעטפות והתברר שדליה אנרגיה (החברה הבת של משק אנרגיה הנשלטת על ידי קיבוצים) הציעו סכום פנטסטי של כמעט 12.4 מיליארד שקל עבור אשכול - פי 2 מההערכות המוקדמות וגבוה ב־74% מההצעה השנייה בגובהה שהגישו קרן נוי ו־OPC של עידן עופר.
גורמים המקורבים לתהליך העריכו כי נפלו טעויות בהערכה הכלכלית שביצעו בדליה לשווי התחנה, או שלכל הפחות הצעתה התבססה על תחזיות אופטימיות בצורה מופרזת.
כך או כך, לנוכח פערי השווי דליה לא הצליחה לגייס כסף למימון הרכישה, וביקשה להוריד את המחיר. המוכרת, חברת החשמל, נאותה לערוך התמחרות מחודשת, אך הצדדים נגררו לבית המשפט לאחר שקרן נוי ו־OPC טענו שמדובר בשבירת כללי המכרזים בישראל. בית המשפט דחה את הטענות ובסופו של דבר זכתה דליה בהתמחרות המחודשת, לאחר שהייתה היחידה שהגישה הצעה. הפעם, בסכום המינימום האפשרי שהציבה חברת החשמל - 9 מיליארד שקל.
מאבק השליטה של השנה
מתחרות התלת ממד מחליפות מהלומות
מאבק השליטה בחברת מדפסות התלת ממד סטרטסיס סיפק השנה שפע של התרחשויות ומהלכים עסקיים. רק לאחרונה הגישה החברה המתחרה, ננו דיימנשן, שמוביל יואב שטרן, הצעה חדשה לרכישת מלוא מניותיה של סטרטסיס, בניהולו של יואב זייף.
זאת לאחר שמוקדם יותר השנה סטרטסיס הדפה ניסיונות של ננו דיימנשן להשתלט עליה, ובמקביל "מסמסה" הצעה אחרת מצד חברת 3D Systems האמריקאית.
בד בבד, בעלי המניות של סטרטסיס הצביעו נגד המהלך שהובילה הנהלת החברה, להתמזג עם דסקטופ מטאל מארה"ב. כאמור כעת ננו, המחזיקה בכ־14% מסטרטסיס ויש לה קופת מזומנים דשנה, מנסה שוב.
החברות הן כמעט שכנות - סטרטסיס פועלת מרחובות וננו דיימנשן בנס ציונה, והמאבק ביניהן הפך במהלך השנה לאמוציונלי. ניסיון ההשתלטות הקודם של ננו היה עוין, ונראה שזו גם האווירה בין שתי החברות מישראל. בסטרטסיס הניסיון נתפס כהצעה שלא מביאה ערך מוסף ואילו בננו מחו כנגד מנגנון "גלולת רעל" שאימצה סטרטסיס בניסיון להדוף השתלטות, ואף אתגרו אותו בהליך משפטי. מנכ"ל ננו, שטרן, אף פרסם ברשת סרטונים שנועדו לקדם את מהלך ההשתלטות.
כעת נותר לראות האם שתי החברות, שמניותיהן צנחו בכ־80% מרמות השיא שלהן בשנים האחרונות, יתקדמו לקראת מיזוג שייצור ענקית תלת ממד ישראלית, למרות משקעי העבר.
צלילת השנה
מניית סלינה מאבדת 99% מערכה
המגמה החיובית בשוק המניות האמריקאי לא הפריעה לכמה חברות ישראליות לאבד כמעט את כל ערכן, ובראשן רשת מתחמי האירוח סלינה, שמנייתה צנחה ב־99% מאז שנכנסה לוול סטריט. סלינה, שהוקמה על ידי רפי מוסרי ודניאל רודסבסקי, השלימה מיזוג לחברת SPAC באוקטובר 2022, לפי שווי חברה של 1.2 מיליארד דולר. נכון להיום היא נסחרת בשווי שוק של 17 מיליון דולר בלבד.
סלינה, שבין משקיעיה נמנה אדם נוימן, מייסד WeWork, הציגה בזמנו מודל פעילות שהלם את טעמי המשקיעים: חברה שצומחת במהירות, גם על חשבון שורת הרווח, בהנחה שגידול והשגת נתחי שוק יביאו בסופו של דבר לרווח גבוה בעתיד. הטעמים החלו להשתנות על רקע האינפלציה והעלאות הריבית, עוד לפני שסלינה הגיעה לשוק אשתקד, אך החברה התעקשה, והשווי במיזוג נותר כפי שנקבע מראש.
ההפסדים הכבדים וצניחת המניה בהמשך, הובילו לכך שבסלינה הבינו שנדרש שינוי דרסטי כדי להמשיך לשרוד. השנה הודיעה החברה על התייעלות, שכללה סגירת מתחמים מפסידים ופיטורי עובדים. זה לא הספיק, ולקראת סוף השנה סלינה עדכנה על גיוס הון שצפוי להעביר את השליטה בחברה לידי גוף אירופי וכן על הסדר חוב עם נושיה.
עסקת השנה
גם הראל רוצה חברת כרטיסי אשראי
זו השנה השנייה ברציפות שעסקת השנה בשוק ההון מעבירה חברת כרטיסי אשראי לידיים של חברת ביטוח. אולם בניגוד לעסקת רכישת מקס על ידי כלל ביטוח שנסגרה באופן מהיר יחסית (למרות התנגדותו העיקשת של אלפרד אקירוב - בעל המניות הגדול בכלל), העסקה שבה רוכשת הראל של משפחת המבורגר את ישראכרט לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל עוד יכולה להתפוצץ ברגע האחרון ולהפוך לפארסת השנה ב־2024.
זה יקרה אם רשות התחרות, שבמשך שנים ספגה ביקורות קשות על כך שלא מספיק 'נעצה שיניים' בגופים החזקים במשק, תמשיך לעמוד על הרגליים האחוריות ותסכל את העסקה ברגע האחרון. עד כמה השוק מאמין שרשות התחרות מסוגלת למנוע את הרכישה? בעקבות מה שנראה כהדלפה אודות הקשיים שהיא מערימה על שתי החברות, מחשש להעברת מידע בין הגופים בתחום ביטוחי הבריאות, ועוד לפני שהן דיווחו על כך למשקיעים, גברו ההערכות שהעסקה לא תצא לפועל ומניית ישראכרט קרסה בכ־20% בתוך יומיים, מרחיקה את חברת כרטיסי האשראי ביותר ממיליארד שקל מהשווי שבו הראל רוכשת אותה. בינתיים הראל מתעקשת על המהלך (ומניית ישראכרט התאוששה), ושתי החברות ממתינות לשימוע ברשות.
ביטול השנה
אינטל מוותרת על רכישת טאואר
עסקת הרכישה של חברת השבבים הישראלית טאואר על ידי ענקית הטכנולוגיה אינטל שעליה דווח בחורף 2022, הייתה אמורה להיות עסקת המיזוג הגדולה ביותר בישראל השנה. טאואר, שרק לפני פחות משני עשורים נחשבה לחברה כושלת, בעלת חובות עצומים ומדממת מזומנים, הייתה צפויה להימכר לאינטל ב־5.4 מיליארד דולר. אלא שהעסקה בוטלה בסופו של דבר באוגוסט האחרון.
הביטול לא היה מפתיע במיוחד: העסקה דווחה בפברואר 2022, הייתה אמורה להיסגר בפברואר 2023 ונדחתה לאוגוסט 2023, אך כשתאריך היעד התקרב והאישור הרגולטורי הסיני לא התקבל - עיכוב הנעוץ במלחמת השבבים בין סין לארה"ב, שכולל הגבלה אמריקאית על יצוא שבבים מתקדמים לסין - בשוק התייחסו לעסקה כמבוטלת עוד בטרם הודעה רשמית.
נכון להיום, מניית טאואר נסחרת במחיר נמוך ב־43% ממחיר העסקה. עם זאת, החברה בניהולו של ראסל אלוואנגר קיבלה מאינטל בעקבות הביטול פיצוי כספי עצום של למעלה מ־300 מיליון דולר, שהגדיל את הסכום בקופת המזומנים שלה ל־1.2 מיליארד דולר. אנליסטים המסקרים את טאואר מחזיקים ברובם בהמלצות חיוביות עליה, ומחיר היעד הממוצע למניה גבוה ב־11% מהמחיר הנוכחי.
טרנד השנה
כולם רוצים להיות ב"סנופי"
תשואה שנתית חלומית שנושקת ל־30%. אלו הביצועים יוצאי הדופן של מסלולי החיסכון בקרנות ההשתלמות והגמל שעוקבים אחרי מדד ה־S&P 500 ב־2023. מדובר בתשואה כמעט כפולה לעומת מסלולי המניות בניהול אקטיבי (שמנהלי ההשקעות היו חותמים עליה בעיניים עצומות בכל שנה), שהושגה בעקבות הזינוק במדד האמריקאי שאף זכה לכינוי משלו - "סנופי", ומתקרב לשיא כל הזמנים, וכן בעקבות התחזקות הדולר במרבית חודשי השנה האחרונה.
וכך, מה שהתחיל בשיח בקבוצות הווטסאפ של הייטקיסטים, הפך לאחד הטרנדים הלוהטים בעולם החיסכון וההשקעה, עם מיליארדי שקלים של ישראלים שעשו את דרכם מהמסלולים המסורתיים לכוכב החדש של הענף.
קשה לראות את המדד ממשיך לייצר תשואות עודפות כה גבוהות לאורך זמן. מנהלי ההשקעות לא מצליחים לרוב להכות אותו ולכן הם ממליצים לשלב אותו בתיק, אך לא להפוך אותו למסלול החיסכון היחיד בשל הסיכון. יתכן שעם פרוס השנה החדשה זה הזמן לאזן את התיק.
ואם הסנופי כיכב במוצרי החיסכון של הציבור, בעולמות ההשקעות המוצר שבלט מעל כולם היה קרנות הנאמנות הכספיות, הדומה לפיקדון בנקאי שבסביבת הריבית הנמוכה ששררה בעולם במשך שנים, כמעט ונשכח. ברבעון האחרון של השנה כבר נוהלו בקרנות הכספיות 108 מיליארד שקל, כרבע מנכסי תעשיית קרנות הנאמנות, בזכות הריבית הגבוהה שהן מציעות כיום.
קאמבק השנה
האג"ח חוזרות לקדמת הבמה
סביבת הריבית האפסית ששלטה בעולם במשך כמה שנים הפכה את שוק החוב ללא אטרקטיבי. אולם בשנה האחרונה, בחסות הריבית הגבוהה, חזר אפיק איגרות החוב לקדמת הבמה. תשואות שעד לא מזמן אפיינו חברות מהדרגים הנמוכים יותר והתאימו רק למשקיעים תאבי סיכון, הפכו לכאלה המוצמדות לאג"ח של החברות החזקות במשק (אג"ח בזק ב־4.3%) וגרמו למשקיעים פרטיים, מוסדיים וזרים לרכוש אותן בסיטונאות, במטרה לקבע את התשואה שנים קדימה.
ולא רק משקיעי אג"ח קונצרניות יזכרו לחיוב את 2023. גם מי שרכשו אג"ח ממשלתית - ישראלית, אמריקאית או של מדינות רבות נוספות, השיגו לעצמם שקט נפשי ותשואה נאה בזמן ששוק המניות העולמי נותר תנודתי. בחודשיים האחרונים אלו אף רשמו רווחי הון, לא פעם בשיעור דו־ספרתי, כשהבנקים המרכזיים אותתו על הורדת ריבית קרבה.
מי שעוד רשם השנה קאמבק מרשים הוא השקל, שצנח מול הדולר מתחילת השנה עד שבשפל שרשם, מספר שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, נסחר המטבע האמריקאי בשער של מעל 4 שקלים. אלא שמאז סוף אוקטובר התחזק השקל וחזר לרמתו טרם סערת שינויי החקיקה במערכת המשפט והמלחמה, בין היתר בשל חזרת הקשר הישיר עם עליית המדדים בארה"ב, התערבות בנק ישראל בשוק עם תוכנית למכירת דולרים בהיקף של עד 30 מיליארד שקל, והיחלשות הדולר בעולם.
אכזבת השנה
עזריאלי ומליסרון מתנתקות מהאונליין
שוק קטן וצפוף, שירות בינוני ותחרות קשוחה מול אתרים פופולריים מחו"ל - זה התמהיל שהוביל לכישלון של אתרי סחר מקוון בישראל. בתוך שבוע אחד בלבד בסוף דצמבר נסגרו בזו אחר זו כמה מזירות הסחר האלקטרוני המרכזיות שהקימו גופים מקומיים מובילים, בהשקעות עתק שירדו כעת לטמיון.
● ניתוח | 4 אתרי מכירות אונליין ישראליים נסגרו בשבוע אחד. למה זה קרה?
ראשונה להודות בכישלון הייתה ענקית הקניונים והמשרדים עזריאלי, שסגרה את אתר Azrieli.com, שהיווה זירת סחר מקוונת (מרקטפלייס) למכירת מגוון מוצרים. זאת לאחר השקעה של יותר מ-300 מיליון שקל שביצעה מאז 2016. בעזריאלי, כך נראה, הגיעו למסקנה שהסחר המקוון בארץ אינו מפותח דיו, ושאחוזי החדירה שלו נותרו נמוכים, מה שהוריד את האטרקטיביות של התחום.
זמן קצר לאחר מכן הודיעה גם חברת הקניונים המתחרה, מליסרון, על סגירת שני אתרי סחר מקוון: גרו (Groo) ובאליגם, שבהם השקיעה כ-100 מיליון שקל. גם רשת הקמעונות הגדולה בישראל, שופרסל, הודיעה על מהלך דומה של סגירת המרקטפלייס שהקימה בתוך זרוע האונליין שלה, שבו נמכרו בין היתר מוצרי חשמל, ריהוט לבית, תיקים ותכשיטים, כדי להתמקד בתחום המזון ולהיפטר מהפעילויות הפחות רווחיות.
מניית השנה
הקפיצה של יצרנית הפגזים משדרות
מניית החברה הביטחונית ארית תעשיות , בעלת מפעל מרעומים אלקטרוניים (מנגנון הפעלה לפצצות) בעיקר הדרומית שדרות, הניבה למשקיעים בה תשואה חלומית של 370% בשנה החולפת. במקרה, גם שווי השוק הנוכחי שלה עומד על 370 מיליון שקל.
מדובר במניה די חבוטה שמשנת 2017 ועד תחילת השנה האחרונה השלימה ירידה של כמעט 70%. אפילו מלחמת רוסיה־אוקראינה לא עוררה עניין בחברה, שבשליטת צבי לוי ובניהולו של חיים שטפלר. ארית עדכנה רק על הזמנות קטנות ואפילו נכנסה להרפתקה בתחום מערכות אנרגיה סולארית, כשהקשר לפעילות החברה הביטחונית לא ברור.
אבל שנת 2023 היא כבר סיפור אחר לגמרי. בחודש מרץ זכתה שותפה הודית של ארית במכרז של משרד ההגנה ההודי לאספקת 500 אלף מרעומים בשנה, לאורך 10 שנים, מתוכו חלקה של ארית (דרך החברה הבת רשף) צפוי להיות כ־18 מיליון דולר בשנה (79% יותר מכל הכנסות החברה בשנת 2022). המניה זינקה שוב בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה ביצע משרד הביטחון הזמנה חד־פעמית בסך 120 מיליון שקל מהחברה.
אגב, המניה שהשלימה השנה את הזינוק השני בגובהו בבורסה שייך גם כן לחברה מהתעשייה הביטחונית - נקסט ויז'ן, שמפתחת מצלמות מיוחדות לרחפנים, אשר זינקה בכמעט 300%.
קריסת השנה
התיאבון המופרז של חנן מור
על פני עשור וחצי בנה לעצמו חנן מור שם של יזם נדל"ן מצליח מהשורה השנייה, שידע להפיק באמצעות החברה הנושאת את שמו רווחים נאים מפרויקטים של דיור שהקים בפריפריה עבור מעמד הביניים, בערים כמו חריש, אור עקיבא או מודיעין.
אלא שסביבת הריבית האפסית והעלייה המתמשכת במחירי הדירות גרמו לעלייה בתיאבון של מור, שנכנס לפרויקטים גדולים ושאפתניים יותר, המרכזי שבהם ב"שדה דב" שבצפון ת"א. בקיץ 2021 הימר מור על כל הקופה כשרכש מהמדינה קרקע במתחם תמורת 1.5 מיליארד שקל. כדי לממן אותה נטל מור הלוואת ענק, של 1.3 מיליארד שקל, בריבית פריים (משתנה) פלוס.
בשנה האחרונה התקדרו השמיים מעל יזמי הנדל"ן הממונפים דוגמת חנן מור. הריביות בעולם זינקו והחברה מצאה את עצמה בסחרור פיננסי, שכלל התרסקות במחיר המניה והאג"ח, ואי-יכולת לשרת את התחייבויות הענק שלה שהגיעו לכ-3 מיליארד שקל. לאחר שהחברה פנתה לאחרונה לביהמ"ש בבקשה לעיכוב הליכים נגדה, היא מנסה לגבש כיום הסדר חוב עם נושיה. חנן מור עצמו הוזז על ידי הנושים מהובלת החברה, ואת מקומו תפס דודו זבידה, לשעבר מנכ"ל קבוצת מבנה.
סכסוך השנה
קרפור שוקעת והבעלים רבים
כגודל הציפיות שקדמו להשקת מותג הסופרמרקטים הצרפתי קרפור בישראל, באמצעות רשת יינות ביתן, כך גודל האכזבה מביצועי הרשת, שבינתיים רחוקה מלהביא בשורה חדשה לתחום הקמעונות בישראל. בשנה האחרונה הסבה קרפור ישראל הפסדים כבדים לבעלי המניות שלה, ובראשם חברת אלקטרה צריכה, שבשליטת אלקו של האחים דניאל ומיכאל זלקינד. הכישלון העסקי מכביד גם על מניית אלקטרה צריכה, שאיבדה כמחצית מערכה מאז ביצעה את השקעתה ביינות ביתן (במאי 2021).
זאת ועוד: לנוכח קשייה של קרפור פרש לאחרונה מתפקידו המנכ"ל של הרשת, אורי קילשטיין, ובנוסף, הגיש לאחרונה מייסדה, נחום ביתן, תביעה כנגד שותפיו מאלקטרה צריכה, שבה הוא טוען כי הללו הוליכו אותו שולל. ביתן דורש כי אלקטרה צריכה תממש אופציה לרכוש את החזקותיו ברשת (41%) לפי שווי של 900 מיליון שקל - לאחר שסירבה לעשות זאת מוקדם יותר השנה.
על פני כמעט ארבעה עשורים בנה ביתן את יינות ביתן - רשת סופרמרקטים שהתרחבה באמצעות רכישות של מתחרות ("מגה" ו"חצי חינם"). כניסתה של אלקטרה צריכה להשקעה ברשת נועדה להפוך אותה לשחקן מוביל בשוק הסופרמרקטים המקומי, אך בפועל המהלך לא עלה יפה. לראיה - הירידה החדה בשווי המוערך של הרשת, שהובילה להתנגשות בין בעלי המניות הגדולים בה.