צינורות נורד סטרים סמוך לים הבלטי / צילום: Reuters, Fabrizio Bensch
יצוא הגז הטבעי של רוסיה צפוי לעמוד בתום 2023 על 69 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), כך לפי חישובי רויטרס שפורסמו ב-"Moscow Times". מדובר בשפל מאז 1985, כשביחס ל־2022 מדובר בירידה של כשליש. אם משווים לימי טרום המלחמה, מדובר בפי שלושה.
● רוסיה שיגרה 110 טילים לאוקראינה; עשרות נהרגו ונפצעו במתקפה
● נתונים חדשים מגלים: קשרי המסחר של איראן הרבה יותר גדולים משחשבתם
עיקר הירידה נובע, כמובן, מהפסקת יצוא הגז לאירופה כמעט באופן כליל. אספקת הגז הטבעי הרוסית לאירופה עומדת כיום על כ־28 BCM בשנה, שפל שלא נראה כמותו מאז שלהי שנות ה־70. זו כמות שקטנה כפי שמונה מטרום המלחמה, אז האיחוד האירופי ייבא כ־180 BCM. מי שמחפה ולו במעט על הצניחה ביבוא האירופי מרוסיה היא סין, שייבאה דרך צינור "הכוח של סיביר" שיא של 23 BCM.
לפי התכנון, היקף הגז הטבעי שעובר בצינור "הכוח של סיביר" צפוי להגיע לשיא של 38 BCM ב-2025. בד-בבד, רוסיה מנסה לקדם את צינור "הכוח של סיביר 2", שיוביל גז טבעי מאזור ימאל, דרך מונגוליה ועד לסין. לפי התכנון, בצינור הזה מיועדים לעבור 50 BCM בשנה, כמעט דומה לצינור "נורד סטרים 1" לאירופה שמושבת בשל הפיצוץ בו אשתקד.
בה-בעת, סין והודו הן יבואניות הנפט העיקריות של רוסיה, כך אישר בשבוע שעבר סגן ראש הממשלה, אלכסנדר נובאק. שתי המדינות המאוכלסות ביותר מהוות יחדיו יעד לכ־90% מיצוא הנפט הרוסי. נובאק סיפר בראיון לערוץ "רוסיה 24" כי חלקה של אירופה מתוך כלל יצוא הנפט הרוסי צנח מכ־45%-40% לכ־5%-4%. "השותפות העיקריות שלנו הן סין, שחלקה צמחה לכ־45%-50%, וכמובן הודו. לפני כן לא היו אספקה להודו, אך תוך שנתיים חלקה של הודו הגיע ל־40%". נובאק ציין כי ההכנסות מנפט ומגז מהוות כ־27% מהתמ"ג הרוסי, והיצוא של דלקי המאובנים - כ־57% מתוך כלל היצוא.
בצל הצניחה בהכנסות מנפט וגז וההוצאות הרבות על הפלישה לאוקראינה, במשרד האוצר במוסקבה מעריכים כי הגירעון התקציבי ב־2023 יסתכם בתום השנה ב־2.9 טריליון רובל (כ־31.6 מיליארד דולר), שמהווים כ־1.5% מהתמ"ג.