רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים / צילום: רונן אקרמן
הרשתות החברתיות הפכו מזמן למקום המרכזי שבו מתנהל השיח הציבורי ולכלי למימוש חופש הביטוי. כתוצאה מכך החלו נבחרי ציבור, ובהם שרים, חברי כנסת וראשי רשויות, לחסום עוקבים המביעים ביקורת נגדם. הסוגיה אינה מוסדרת בחוק ולא בכללים מנחים של הרשויות, למרות שהעניין עומד לפתחו של משרד המשפטים בשנים האחרונות.
● שלושה פסקי דין בשבוע | אם כתבה שילד שיערער על צוואתה יקבל שקל אחד. מה קבע בית המשפט?
● בלעדי | דרמה במשרד המשפטים: זה מי שצפוי להיות רשם הפטנטים החדש
בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון לראשונה כי נבחר ציבור יחויב לבטל חסימה לאדם שביקר אותו על פעולותיו ברשות. תושב גבעתיים עתר נגד ראש עירו, רן קוניק, לאחר שכתב נגד קוניק ביקורת קשה ברשת X (טוויטר) - ונחסם.
השופטות ענת ברון, גילה כנפי־שטייניץ ורות רונן קבעו כי החשבון של קוניק הוא בעל מאפיינים ציבוריים, ולכן הוא כפוף למשפט המינהלי; וכי החסימה אינה מידתית, ופוגעת בחופש הביטוי של התושב.
קוניק טען כי החסימה נעשתה בשל אופיו המסית של הציוץ, במטרה למנוע שיח אלים. בתגובה להחלטה, קוניק הודיע כי הוא מפסיק לעשות שימוש ברשת החברתית.
יש לציין כי למרות שמדובר בתופעה רווחת מאוד בקרב נבחרי ציבור רבים, בהם ראשי ערים, השופטות מבהירות כי הן לא קובעות "הסדר כולל" ביחס לנבחרי ציבור אחרים, מאחר שמדובר ב"סוגיה מורכבת אשר ראוי שתיקבע על־ידי הגורמים המאסדרים".
לדברי עו"ד דן חי, המתמחה בתחום התקשורת ולשון הרע, שייצג את קוניק בהליך, "זה נושא תקדימי שלא עסקו בו מעולם בבית המשפט העליון. בית המשפט פחד לקבוע קביעה רוחבית. לטעמי, בית המשפט טעה, כי צריכה להיות ודאות ומסגרת ברורה. זכותם של נבחרי ציבור וראשי רשויות לנהל כללים ברורים".
מומחים בתחום חופש הביטוי מתייחסים למשמעות פסק הדין: גבולות חופש הביטוי ברשתות החברתיות, ההבחנה בין חשבון פרטי לציבורי ומי צריך לקבוע כללים.
"מי שבחר להיות בזירה הציבורית, מקבל ביקורת. הוא לא יכול להרחיק אנשים כי הם לא באים לו טוב", אומר פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה במשפט וטכנולוגיה וחופש הביטוי. "זה מבורך שאנשי ציבור יוצרים קשר עם הציבור באופן ישיר. אם הם משתמשים בחשבון לענייני הרשות, ולא כחשבון פרטי נטו, הוא כפוף למשפט ציבורי. ראש עיר לא יכול לחסום אנשים כי הם מבקרים אותו".
פרופ' בירנהק מסביר כי המצב דומה לשעת קבלת קהל של ראש העיר, שיקבל רק את מי שאומר עליו דברים טובים, או יחליט שאחר לא נכנס כי הוא מעצבן. השוואה אחרת היא ללוח מודעות שבו מאפשרים רק לתומכים להתבטא. "כדאי שפוליטיקאים וראשי ציבור אחרים יפנימו שאם הם מתייחסים לזירה כציבורית, אז היא ציבורית עד הסוף".
"מעבר לפגיעה בחופש הביטוי, זה מייצר הטיה אצל מי שנחשף לחשבון", מוסיפה עו"ד ליעד ורצהיזר, העוסקת במשפט ציבורי. "ברגע שנבחר ציבור משאיר את התומכים ומסנן את המבקרים, הוא פוגע בשיח. הם לא נחשפים לדעות אחרות, וזה פוגע בהשתתפות הדמוקרטית".
מתי חשבון לא ממומן ייחשב לציבורי?
אחת ההכרעות המשמעותיות של פסק הדין היא הקביעה כי חשבון של נבחר ציבור נבחן על־פי "מאפיינים ציבוריים דומיננטיים" ואופן השימוש, ולא על־פי שאלת המימון. בית המשפט העליון קבע כי החשבון הוא בעל מאפיינים ציבוריים, למרות שאינו ממומן על־ידי הציבור.
לדברי פרופ' בירנהק, "אם זה חשבון של העירייה או ממומן, אז ברור שכללי המשפט המינהלי חלים עליו. אבל גם אם אין מימון, אם השימוש נעשה בענייני הציבור שקשורים לעיר שלו - החשבון הופך לציבורי. הוא יכול להחזיק שני חשבונות ולהפריד בין החשבון האישי לציבורי".
לדברי עו"ד דנה יפה, שייצגה בהליך את התושב, אלמוג רובינשטיין, ההכרעה על בחינת מאפייני החשבון היא מהנקודות החשובות בפסק הדין. "נקבע שמה שחשוב הוא איך משתמשים בחשבון. יש הרבה נבחרי ציבור שלא משתמשים בחשבון של המשרד. רוב החשבונות הטרנדיים הם לא רשמיים".
מצד שני, עו"ד חי סבור כי הפספוס של פסק הדין היא דחיית הטענה כי חשבונו של קוניק הוא חשבון פרטי פוליטי, ואלה כללי משחק אחרים. "בחשבון פרטי פוליטי, להבדיל מציבורי, זכותו לנהל אותו איך שהוא רוצה. בית המשפט שלל מקוניק את הזכות הזו, ואני חושב שהפסיקה מפספסת משהו עקרוני".
הציוץ שבלב העתירה היה ביקורת על מדיניות הטיפול ברכבים העומדים על המדרכות בגבעתיים: "הולך רגל נהרג כשנהג רכב עלה על המדרכה בגבעתיים. רחוב המעיין פינת ויצמן. עדיין לא ברור מהי הסיבה שנהג רכב נוסע על המדרכה, אבל זה לא מחזה נדיר, שרן קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי. עד שישתנה סדר העדיפויות בגבעתיים, נמשיך לחזות בהרוגים ופצועים באופן יומיומי", נכתב בציוץ.
לדברי קוניק, "מדובר בפסק דין עם השלכות ציבוריות רוחביות ומרחיקות לכת, אבל משום מה ולמרבה התמיהה, שלוש שופטות העליון בחרו להדגיש שהחלטתן מתייחסת רק אליי. הטוויטר והפייסבוק מלאים באנשי ציבור שחוסמים השכם וערב, ובצדק, עוקבים שביקורתם עוברת את גבול הטעם הטוב והלגיטימציה - החל מראש הממשלה, כל השרים וחברי הכנסת ואפילו עיתונאים. ברגע שפוסקים פסק דין משמעותי וחשוב כל־כך ברמה הציבורית, אי־אפשר להחיל אותו רק עליי, אלא יש לעשות זאת על כל אנשי הציבור במדינה".
השופטות קבעו כי לא מדובר בלשון הרע או בהסתה, כפי שטען קוניק, אלא בהבעת דעה בנוגע למדיניות העירייה והמשטרה. "אף אם הדבר מרגיז, מקומם או מעליב את קוניק, ההתנהגות איננה מצדיקה את האמצעי הפוגעני", קבעו. הן סברו כי היו דרכים פחות פוגעניות מאשר לחסום את התושב.
"השיח הדיגיטלי מאוד בוטה. כשמדובר באנשי ציבור, צריך להיות להם עור יותר עבה עם רף סיבולת יותר גבוה", אומר בירנהק. "רוח הדברים צריכה להיות שאפשר לחסום תכנים לא חוקיים אם זה איום או בוט. במצבים אחרים יש לעשות מדרג: לבקש, ואם זה ממשיך, להזהיר ובסוף לחסום - אבל לא ישר להשתמש בכלי של החסימה. יותר מידתיות".
עו"ד ורצהיזר מוסיפה כי "כרגע זה מערב פרוע. כל נבחר ציבור עושה מה שבראש שלו. זה בלתי נסבל. המבחן צריך להיות אותו מבחן שבו משתמשים בפסיקה כאשר הטענה היא לפגיעה ברגשות הציבור - מה שמכונה 'מבחן הוודאות הקרובה' לפגיעה. משהו שמזעזע את אמות הסיפים.
"העלבון האישי של נבחר הציבור הוא בוודאי לא סיבה מספיק טובה לפגוע בחופש הביטוי. מה שהייתי יכולה להגיד לשר ברחוב, לגיטימי לכתוב בחשבון שלו, זו פלטפורמה ציבורית שהיא בבחינת כיכר העיר. גם ניבולי פה לא מצדיקים חסימה בעיניי. נבחרי ציבור צריכים להכיל גם שימוש בשפה לא מנומסת, והם לא אלה שאמורים להכתיב את הסגנון".
הנושא לא על סדר היום של הייעוץ המשפטי
כאמור, עד היום לא נקבעו כללים התנהלות לנבחרי ציבור, אך היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, הבהירה במסגרת ההליך כי הסוגיה לא תוסדר בעת הזו, ובינתיים פסק הדין נותר קריאת הכיוון היחידה לנבחרי ציבור, בהיעדר כללים.
הניסיון להסדיר את הסוגיה מתנהל מספר שנים. בשנת 2021 הגישו ארגון "שקוף" והפעיל החברתי תומר אביטל עתירה, באמצעות עו"ד ורצהיזר, נגד היועץ המשפטי לממשלה ושרת הפנים דאז איילת שקד, בבקשה לנסח כללים ברורים בעניין. העתירה הוגשה בהתבסס על דוחות מבקר המדינה מהשנים 2016-2019. המבקר, בכובעו כנציב תלונות הציבור, קיבל תלונות רבות של אזרחים שנחסמו על־ידי נבחרי ציבור. המבקר המליץ לאישי הציבור שמפעילים דפי פייסבוק ציבוריים לפרסם מדיניות שימוש שעולה בקנה אחד עם חופש הביטוי. העתירה נמחקה במאי 2022, לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה מסר כי נעשית עבודת מטה. בקרוב צפויה ורצהיזר להגיש עתירה נוספת.
פרופ' בירנהק לא חושב שהדרך צריכה להיות בחקיקה. "אפשר להסתפק בהנחיות של נציבות שירות המדינה או משרד הפנים לגבי ראשי רשויות; או הנחיה של היועמ"שית, הקובעת כללים שנותנים מרחב שיקול־דעת מסוים למי שמפעיל את החשבון".
עו"ד ורצהיזר מוסיפה כי "הציפייה שנבחרי הציבור יחוקקו היא ציפייה נאיבית. זה לא יקרה. לכן צריך הנחיות שתגענה מהייעוץ המשפטי. החוק קיים - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכללי המשפט הציבורי. הפרשן המוסמך של החוק הוא היועצת המשפטית לממשלה. היא יכולה - ולעניות דעתי צריכה - להתוות את הכללים".
המשמעויות העיקריות מפסיקת העליון
■ במקרה של חשבון ציבורי
על חשבון ברשת חברתית הנושא מאפיינים ציבוריים משמעותיים, הגם שאינו ממומן על־ידי הציבור, יחולו כללי המשפט הציבורי.
■ מתי מותר לחסום
חשבון שעליו חלים כללי המשפט הציבורי מוסמך לחסום עוקבים על יסוד שיקולים ענייניים באופן שוויוני ומידתי.
■ המקרה של קוניק
בעניין של ראש עיריית גבעתיים: הביקורת לא מהווה הסתה אלא הבעת דעה, ואינה מצדיקה חסימה.