חמד בן עיסא אָאל ח'ליפה, מלך בחריין (במרכז), עם האפיפיור פרנציסקוס (משמאל) / צילום: ap, Alessandra Tarantino
הקואליציה להגנת חופש השיט בים האדום בהנהגת ארה"ב סופגת ביקורות רבות מתחילת פעילותה, בעקבות המשך מתקפות החות'ים ובגלל שכוח המשימה לא מתבסס על כוחות אזוריים. עם זאת, מי שנמצאת בקואליציה מהיום הראשון, מבלי לנסות להסתיר זאת, היא בחריין.
● פרשנות | החות'ים עושים לישראל את העבודה בגרירת ביידן למלחמה
● ארה"ב מעלה הילוך מול החות'ים: הטביעה בים האדום ספינות הנתמכות ע"י איראן
בחריין היא במידה רבה עוף מוזר במפרץ הפרסי: מדינת ארכיפלג שמורכבת מ-33 איים, בעלת רוב שיעי - אך משפחת המלוכה, בית ח'ליפה, מגיעה מהמיעוט הסוני. לבחריינים יש נפט, שמהווה כ-10% מהתמ"ג, אבל העתודות קטנות משמעותית ביחס למדינות האזור. למשל, לאיחוד האמירויות עתודות בהיקף של פי 700 יותר. בבסיס השיקולים של בכירי מנאמה בנורמליזציה עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם לא עמדו שיקולים כלכליים, אלא ביטחוניים.
בית ח'ליפה מארח, בין השאר, את בסיס הצי החמישי של פיקוד מרכז האמריקאי, מתוך חשש מפני החתרנות האיראנית. את האביב הערבי הם שרדו בקושי, בעזרת סיוע סעודי ואמירותי, וגם לאחריו התמודד המלך חמד עם התנועה הפוליטית "אל-וואפק", שפעלה בהכוונה איראנית ובסיוע מחיזבאללה.
"איראן מנסה לחתור נגד בית המלוכה הבחרייני כבר משנות ה-80", אומר לגלובס ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. "בבחריין יש זרמים שיעים שונים, והאיראנים פועלים להברחת חומרי לחימה וכספים. לכן, הרגישות של בחריין כה גדולה, ובית המלוכה הסוני רגיש לכל חתרנות".
בית המלוכה ניטר את הרשתות החברתיות
החתרנות האיראנית והתלות בארה"ב הובילו את הבחריינים לקואליציה שמתבססת על מדינות מערביות, גם אם במנאמה לא התחברו מאוד לרעיון. בית ח'ליפה הבינו היטב את ההשלכות, וניטרו את הרשתות החברתיות. בעקבות פוסטים ביקורתיים שונים, נעצרו אנשים בטענה שהפיצו חדשות כזב.
לצד חוסר הנוחות הפוליטית בהצטרפות לקואליציה, לבחריינים גם יש שיקולים כלכליים לגיטימיים בשאיפתם ליציבות אזורית. בניגוד למדינות אחרות במפרץ, הכוח המניע מאחורי הצמיחה הריאלית של בחריין (כ-2.45% ברבעון השלישי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד) היה הסקטור שאינו נפט. מי שתרמו מעל כולם היו סקטור הפיננסים, עם צמיחה של כ-18.1%, ובמקום השני התעשייה היצרנית (13.8%).
הניסיון הבחרייני להתהלך בין הטיפות ברמה האזורית מתבטא גם מול ישראל, שלגביה החליטו במנאמה להחזיר את השגריר חאלד יוסף אל-ג'לאהמה מתל אביב - תוך שהודיעו כי גם שגריר ישראל במנאמה, איתן נאה, חזר לתל אביב.
בית ח'ליפה עשו זאת כדי לספק את דעת הקהל, שממילא מתנגד לבית המלוכה הסוני. המהלך הזה התבצע אף שהמלך חמד ואנשיו מבינים, קרוב לוודאי, כי אין צעד שהם יבצעו - שבו דעת הקהל תהיה בצידם.
במרץ האחרון, למשל, עסקו בממלכה בניסיונות התקרבות לאיראן. עם זאת, לא היו הסכמות על כך לא רק בין סונים ובין שיעים, אלא אפילו בתוך השיעים הבחריינים.
"כל כוחות המשימה הימיים באזור בשנים האחרונות יוצאים מבחריין, מנמל מנאמה", מסכם ד"ר גוז'נסקי. "לבחריין אין צי חזק, והיא חלשה צבאית. הבסיס של הצי החמישי נמצא אצלם, ולכן הם היו מוכרחים לשים את שמם בכוח המשימה - מה שמדינות ערביות אחרות לא עשו, בשל החשש מהחות'ים ומהאיראנים".
למה האמירותים והסעודים לא בפנים?
עד עתה, הקואליציה הימית לא הביאה לשינוי, והמתקפות החות'יות נמשכות באין מפריע כמעט. שתי הסיבות המרכזיות לחוסר יעילותה היא היותה תגובתית, כלומר היא אינה יוזמת דבר נגד החות'ים לפי שעה, והיעדר הנוכחות של מדינות מפרציות משמעותיות. ערב הסעודית לא נמצאת שם בשל החשש מתגובה קרקעית חות'ית נגדה, לצד מתקפות טילים בליסטיים וטילי שיוט לעבר מתקני מפתח. בד בבד, הסעודים מקדמים מאז אפריל תהליך שבו הפסקת האש עם החות'ים אמורה להפוך להסכם קבע.
לצד זאת, ההתרחקות של איחוד האמירויות מהקואליציה נובע אף הוא מחשש ממתקפות טילים חות'יות, אבל השיקול השני הוא אחר. בעת שהסעודים הם ידידיהם של אסלאח, אנשי האחים המוסלמים בתימן, האמירותים הם שותפיהם של מועצת המעבר הדרומית. עבור מעורבות בקואליציה הם דורשים תועלת שלא הייתה להם בעבר: פגיעה ישירה בחות'ים, שתחזק את ידידיהם.
בהתחשב בבליל האינטרסים של מדינות המערב שמעורבות בקואליציה, ושל ארה"ב בפרט, מטרתן אינה לפגוע בחות'ים במסגרת הלחימה בתוך תימן, שנפסקה ברובה הגדול. החברות בקואליציה מעוניינות שהים האדום, שמהווה כ־12% מהסחר העולמי, ישוב להיות בטוח לשיט.