גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טכנולוגיה במקום ראש אמ"ן: האם זה מה שהיה יכול למנוע את הטבח של חמאס?

גופי המודיעין לא הצליחו להזהיר מפני 7 באוקטובר, וההנחה שהטכנולוגיה היא שעיוורה אותם הפכה לתפיסה רווחת ● אך יש מי שדווקא סבור שאם AI הייתה גורם משמעותי בשולחן מקבלי ההחלטות, הדברים היו נראים אחרת: "אנחנו מדברים על כלי שאפשר לעשות איתו התייעצות אסטרטגית, לא רק תבניות דאטה" ● איך המהפכה עדיין לא הגיעה לצה"ל?

האם ChatGPT היה מתריע מפני מתקפת הפתע של חמאס? / צילום: Shutterstock
האם ChatGPT היה מתריע מפני מתקפת הפתע של חמאס? / צילום: Shutterstock

 

ב-6 ביולי שלחה נגדת ב-8200 מייל שכותרתו "מוות בקיבוץ, ובכל מחיר". בו היא פירטה, כפי שנחשף בתוכנית "עובדה", על "אימון מטורף של שתי פלוגות נוח'בה". המידע היה נראה ערכי מאוד, עד שאחד הקצינים הבכירים הגיב: "התרגיל משוגע לגמרי… אך הוא דמיוני לחלוטין".

מלונות יוקרה, צוות הפקה וחומוס בדרכים: איך נראים ביקורי התמיכה של הסלבס בארץ
אוניברסיטת העילית שפיצחה את המורכבות של 7 באוקטובר
אנטישמיות, גניבה ספרותית והתפטרות: מי את קלודין גיי?

התכתבות זו בצירוף עדות התצפיתניות מנחל עוז שהתריעו על אירועים חריגים בקרבת הגבול מעלות את השאלה שלא מניחה את הדעת - האם המודיעין הישראלי היה יכול להתריע על אירועי 7 באוקטובר? האם, אילולא היינו שבויים בקונספציות, ניתן היה למנוע את הטבח המזוויע שביצע חמאס?

קשה לחשוב כיצד המוח האנושי יכול לשבור תפיסות מקובעות, אך בעולם כל כך מתקדם חייבים לשאול אם זה בדיוק המקום של הטכנולוגיה. רק כמה חודשים לפני המלחמה, במאי האחרון, כתבו תא"ל (מיל') איתי ברון וד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר מחקר ראשוני בדיוק בנושא זה - "מקום ליד השולחן: האם ChatGPT יכול לשבור את הקונספציה?". במחקר, שנכתב עבור המרכז למורשת מודיעין והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, הם ניסו לבחון את המקום של הבינה המלאכותית הגרנטיבית במאמץ הצה"לי.

ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: איל יצהר

"בערב יום הכיפורים מתכנסת הצמרת המדינית־ביטחונית של ישראל לדיון חירום סביב שולחנה של ראש הממשלה", נכתב במחקר. "ראש אמ"ן מציג את המידע ההתרעתי שהגיע בימים האחרונים. הוא פותח במידע ובהערכות שהעביר המלך חוסיין לראש הממשלה וממשיך בניתוח שורה של סימנים מטרידים נוספים. בסיום הסקירה שואלת ראש הממשלה (גולדה מאיר - נ"ט): האם תהיה מלחמה מחר? את התשובה שהשיב ראש אמ"ן ב־5 באוקטובר 1973 אנחנו מכירים היטב".

אלא שברון ושוורץ־אלטשולר החליטו לאתגר את הקונספציה - והחליפו את ראש אמ"ן דאז ב-ChatGPT של חברת OpenAI. ראש אמ"ן הזה חשב קצת אחרת וסיפק את התשובה: "יש היתכנות למלחמה בטווח הזמן הקרוב והסבירות למלחמה גבוהה יותר מזו של השלום".

בינה מלאכותית לצד קצינים

מלבד תרחיש יום כיפור, המחקר ערך שתי סימולציות נוספות. האחת עסקה במתקפה היפנית על פרל הארבור, שוב, באספקת מידע מודיעיני רלוונטי. השני עסק באירוע דמיוני של שיגור טיל קרקע־קרקע לעבר ישראל מסוריה בשנת 2014, כולל הזרמת ידיעות מודיעיניות בדיוניות. הם לא נתנו את כלל המידע "במכה", אלא ניהלו שיח עם המערכת, כפי שנעשה סביב שולחן הדיונים.

התזה העיקרית שעולה מהמחקר ברורה: המכונה לא יכולה להחליף באמת את אנשי המודיעין, אבל היא בהחלט צריכה לשבת סביב השולחן בשל ההבנות השונות שלה ובשל היכולת להצביע על הקונספציה. "אין לבינה המלאכותית את אותה התנגדות עיקשת", נכתב. "ההשערה שעולה מהסימולציות היא שהקונספציה נתפסת בידי ה-GPT כפרט מידע נוסף ולא ככזה שיש לו עדיפות על פרטי המידע האחרים. זאת, ככל הנראה, משום שדרך הניתוח שלו שונה מזו של חוקרים אנושיים שנזקקים למסגרת תפיסתית (קונספציה) כדי לברר את המציאות ולהבין אותה".

ככל שהתקדמו הניסיונות צמד החוקרים הבינו כי למערכת הבינה המלאכותית יש סגולות ויכולות חשיבה גבוהות. מובן שיש לה ליקויים, הטיות ואפילו מגבלות קשות בכל הקשור לתיאור של מציאות עדכנית. אך לדבריהם, זה לא השפיע על הסימולציות, מכיוון שלא נעשה שימוש ביכולת חיפוש המידע - אלא החוקרים סיפקו בעצמם את נתוני היסוד.

בשורה התחתונה, כאמור, החוקרים מציעים של-GPT יהיה מקום בשולחן לצד קציני צה"ל הבכירים. הם לא מתכוונים שזה יחליף את אמ"ן או את החוקרים בחטיבת המחקר, אלא שהקצינים יעשו בו שימוש להעשרת תהליך החשיבה שלהם. "בסופו של דבר, אם רוצים כלי לחשיבה אסטרטגית - המערכת לא יכולה להחליף לגמרי את האדם. אבל היא יכולה לעזור לנו לחשוב על העתיד", אומרת לגלובס שוורץ־אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "עם זאת, צריך לומר שבמקביל יש לתקן את תהליך קבלת ההחלטות האנושיות. המכונה לא תוכל לסייע אם לא יקשיבו לה".

​"צריך לזכור שהמידע המודיעיני שלנו הוא לא רק טקסט או ידיעות שאוספות התצפיתניות", מסבירה בראיון לגלובס ד"ר ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מידע מודיעיני הוא הרבה יותר מורכב. אנחנו מדברים על איסוף המון שעות של שיחות, קשר, ויזואליות ועוד. צוואר הבקבוק כיום הוא עיבוד החומר הרלוונטי. תמיד צריך מקבל החלטות בקצה שמחליט אילו חומרים נכנסים למערכת, אז יש מצב שגם אם הייתה לנו מערכת כזו, הממצאים החשובים לא היו נכנסים אליה בזמן אמת. לאדם יש את הפוטנציאל שיכול לגרום למערכת כזו להצליח או להיכשל".

בינתיים בצה"ל ובגופי ביטחון רבים אחרים הבינה המלאכותית כבר מהווה יכולת משמעותית מאוד שמייחסים לה חשיבות רבה. צה"ל אוסף כמויות רבות של מידע, ונדרשת הדרך הטובה ביותר לעבד אותו. לכן בשנת 2022 הקימו בצה"ל לראשונה את מחלקת מידע ובינה מלאכותית באגף התקשוב, זאת מתוך הבנה של הגורמים הביטחוניים שיש צורך בגורם שידע לתכלל את החומרים ולבנות מפעלי כוח.

ולמרות זאת, שוורץ־אלטשולר מציינת שהבינה המלאכותית היוצרת היא צעד אחד קדימה. "אנחנו מדברים על מערכת שאפשר לעשות איתה התייעצות אסטרטגית. זה הרבה יותר מאשר תבניות בתוך הדאטה".

"לבינה מלאכותית קשה מאוד להסביר למה היא פלטה את המידע שהיא פלטה, ולכן נכנס כאן אלמנט שנקרא explainable AI, בינה מלאכותית שיודעת לנמק איך היא הגיעה לתוצאה שהיא הגיעה אליה", מסביר לגלובס אל"מ (במיל') יריב חסר, מנה"ל הפעילות בפאגאיה ישראל. חסר שירת בצה"ל 25 שנה בתפקידים שונים, שהאחרון שבהם היה רמ"ח מערכות בחיל האוויר. במסגרת תפקידו היה אחראי על הנדסת וארכיטקטורת מערכות, תקשורת, מערכות מידע בבור של החיל והטמעת טכנולוגיות בחיל.

יריב חסר, מנהל פעילות פאגאיה ישראל / צילום: שלומי יוסף

"נניח שהמערכת הייתה פולטת שיש סבירות של 80% שתהיה לחימה בעת הזאת. בכירי צה"ל היו יכולים לשאול מדוע היא חושבת ככה. ואז היא הייתה מנמקת: יש כאן אירוע ברמה של חטיבה, אחרי תקופה של שקט נוצר אירוע חריג ועוד. זה יכול להביא סט יכולות שלא קיים עד היום".

הטכנולוגיה עיוורה את צה"ל?

מלבד שאלת הבינה המלאכותית, שעוד נחזור אליה בהמשך, אחד הוויכוחים הציבוריים שתפסו נפח בישראל סביב מתקפת הפתע הרצחנית של מחבלי ארגון הטרור חמאס הייתה שאלת הטכנולוגיה בכלל. יש הטוענים כי הטכנולוגיה, החדשנות והקדמה דווקא עיוורו את צה"ל. כך לדוגמה, מרוב ההצלחה של כיפת ברזל - בצה"ל שכחו להרים את המשקפת או את העיניים ולראות מה קורה במציאות.

מנגד, יש הטוענים שמדינת ישראל לא הסתמכה מספיק על הטכנולוגיה. או במילים אחרות - צה"ל, בהיותו אחד מהצבאות המתקדמים ביותר בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, יכול היה לייחס חשיבות אחרת לחלוטין לטכנולוגיה ולשנות את התפיסה הקיימת בפנים. כך, לא מעט מומחים מציעים להשתמש בבינה המלאכותית הגנרטיבית בדיוק בשביל זה.

"אני חושבת שטענת 'הטכנולוגיה עיוורה אותנו' היא בין המנותקת מהמציאות להזויה", מסבירה ד"ר לירן ענתבי. "זה ידוע שהיה פה מחדל ותקלה גדולים מאוד. אבל להאשים את הטכנולוגיה? כל תפיסת הביטחון של ישראל מאז הקמתה מבוססת על טכנולוגיה, זה משרת אותנו נאמנה. להאשים את הטכנולוגיה זה להסיר את האחריות מבני האדם".

"מה שכשל ב־7 באוקטובר הוא לא הסנסורים כשלעצמם - אלא תהליך קבלת ההחלטות והעיבוד", מסביר חסר. "יכולנו לסמוך יותר על טכנולוגיה. בעוד הצבא משקיע המון אנרגיה, משאבים ויכולות בצד של הסנסורים והטכנולוגיה כמו מכ"מים, יש מקום לשילוב רחב יותר של טכנולוגיה בעיבוד ובקבלת ההחלטות.

"הדוגמה הטובה ביותר היא בבינה המלאכותית - בעולמות הפיננסים אפשר להעריך את סיכוני האשראי בצורה טובה יותר מבני אדם. הבינה המלאכותית לא פועלת בצורה מוטה".

הטמעת המערכות תיקח עשור

ואחרי הכול, מתי נזכה לראות את הבינה המלאכותית היוצרת בצה"ל? חסר מסביר שתהליכי האימוץ של טכנולוגיות בצה"ל לוקחים זמן. "יש פה כמה שלבים. ראשית, אנחנו צריכים להראות את האפקטיביות של המערכת. לאחר מכן, צריך לשלב אותה בתוך צה"ל ולוודא שכל עושר המידע שיש בצבא יכול להתחבר למערכות האלו. לאחר מכן צריך לייצר ממנה תורת לחימה וגם להכשיר את החומר האנושי שיידע לתפעל אותה.

"מקצה לקצה, שילוב טכנולוגיה זה תהליך שיכול לקחת עשור, תלוי כמה היא מהפכנית. לדוגמה, F35 הגיע לישראל בדצמבר 2016, אחרי שהוא טס בארה"ב ארבע־חמש שנים והיה בפיתוח לפני כן במשך עשר שנים. פה בישראל לקח לנו עוד כשנה לאמץ אותו. יש פה אחריות מאוד גדולה, ואנחנו לא רוצים לאמץ משהו באופן שגוי, לכן צריך להיות זהירים באימוץ של טכנולוגיה. אנחנו רק בתחילתה של המהפכה".

ד"ר שוורץ־אלטשולר חוששת שבמקרה הזה תהיה ריצה עיוורת לעבר פיתוח הכלי. "לא צריך לפתח כלים בלב המלחמה, זה לא יעזור. אנשים מוצפים מאוד גם ככה. בשביל להכניס יכולת כזו של ממשק מאוד רגיש בין אנשים ומכונות, צריך הכשרה לאנשים ומכונות. מה שנדרש כאן הוא הטמעה של מערכת יחסים בין מכונה לאדם.

"אחת הבעיות שיש לצבא היא ההתמכרות לטכנולוגיה, משמע לאמץ טכנולוגיה כי היא טכנולוגיה. צריך לשאול מה ההקשר התרבותי בו אנו מאמצים את הטכנולוגיה, איך מלמדים אנשים להשתמש בטכנולוגיה".

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב