גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טכנולוגיה במקום ראש אמ"ן: האם זה מה שהיה יכול למנוע את הטבח של חמאס?

גופי המודיעין לא הצליחו להזהיר מפני 7 באוקטובר, וההנחה שהטכנולוגיה היא שעיוורה אותם הפכה לתפיסה רווחת ● אך יש מי שדווקא סבור שאם AI הייתה גורם משמעותי בשולחן מקבלי ההחלטות, הדברים היו נראים אחרת: "אנחנו מדברים על כלי שאפשר לעשות איתו התייעצות אסטרטגית, לא רק תבניות דאטה" ● איך המהפכה עדיין לא הגיעה לצה"ל?

האם ChatGPT היה מתריע מפני מתקפת הפתע של חמאס? / צילום: Shutterstock
האם ChatGPT היה מתריע מפני מתקפת הפתע של חמאס? / צילום: Shutterstock

 

ב-6 ביולי שלחה נגדת ב-8200 מייל שכותרתו "מוות בקיבוץ, ובכל מחיר". בו היא פירטה, כפי שנחשף בתוכנית "עובדה", על "אימון מטורף של שתי פלוגות נוח'בה". המידע היה נראה ערכי מאוד, עד שאחד הקצינים הבכירים הגיב: "התרגיל משוגע לגמרי… אך הוא דמיוני לחלוטין".

מלונות יוקרה, צוות הפקה וחומוס בדרכים: איך נראים ביקורי התמיכה של הסלבס בארץ
אוניברסיטת העילית שפיצחה את המורכבות של 7 באוקטובר
אנטישמיות, גניבה ספרותית והתפטרות: מי את קלודין גיי?

התכתבות זו בצירוף עדות התצפיתניות מנחל עוז שהתריעו על אירועים חריגים בקרבת הגבול מעלות את השאלה שלא מניחה את הדעת - האם המודיעין הישראלי היה יכול להתריע על אירועי 7 באוקטובר? האם, אילולא היינו שבויים בקונספציות, ניתן היה למנוע את הטבח המזוויע שביצע חמאס?

קשה לחשוב כיצד המוח האנושי יכול לשבור תפיסות מקובעות, אך בעולם כל כך מתקדם חייבים לשאול אם זה בדיוק המקום של הטכנולוגיה. רק כמה חודשים לפני המלחמה, במאי האחרון, כתבו תא"ל (מיל') איתי ברון וד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר מחקר ראשוני בדיוק בנושא זה - "מקום ליד השולחן: האם ChatGPT יכול לשבור את הקונספציה?". במחקר, שנכתב עבור המרכז למורשת מודיעין והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, הם ניסו לבחון את המקום של הבינה המלאכותית הגרנטיבית במאמץ הצה"לי.

ד''ר תהילה שוורץ אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה / צילום: איל יצהר

"בערב יום הכיפורים מתכנסת הצמרת המדינית־ביטחונית של ישראל לדיון חירום סביב שולחנה של ראש הממשלה", נכתב במחקר. "ראש אמ"ן מציג את המידע ההתרעתי שהגיע בימים האחרונים. הוא פותח במידע ובהערכות שהעביר המלך חוסיין לראש הממשלה וממשיך בניתוח שורה של סימנים מטרידים נוספים. בסיום הסקירה שואלת ראש הממשלה (גולדה מאיר - נ"ט): האם תהיה מלחמה מחר? את התשובה שהשיב ראש אמ"ן ב־5 באוקטובר 1973 אנחנו מכירים היטב".

אלא שברון ושוורץ־אלטשולר החליטו לאתגר את הקונספציה - והחליפו את ראש אמ"ן דאז ב-ChatGPT של חברת OpenAI. ראש אמ"ן הזה חשב קצת אחרת וסיפק את התשובה: "יש היתכנות למלחמה בטווח הזמן הקרוב והסבירות למלחמה גבוהה יותר מזו של השלום".

בינה מלאכותית לצד קצינים

מלבד תרחיש יום כיפור, המחקר ערך שתי סימולציות נוספות. האחת עסקה במתקפה היפנית על פרל הארבור, שוב, באספקת מידע מודיעיני רלוונטי. השני עסק באירוע דמיוני של שיגור טיל קרקע־קרקע לעבר ישראל מסוריה בשנת 2014, כולל הזרמת ידיעות מודיעיניות בדיוניות. הם לא נתנו את כלל המידע "במכה", אלא ניהלו שיח עם המערכת, כפי שנעשה סביב שולחן הדיונים.

התזה העיקרית שעולה מהמחקר ברורה: המכונה לא יכולה להחליף באמת את אנשי המודיעין, אבל היא בהחלט צריכה לשבת סביב השולחן בשל ההבנות השונות שלה ובשל היכולת להצביע על הקונספציה. "אין לבינה המלאכותית את אותה התנגדות עיקשת", נכתב. "ההשערה שעולה מהסימולציות היא שהקונספציה נתפסת בידי ה-GPT כפרט מידע נוסף ולא ככזה שיש לו עדיפות על פרטי המידע האחרים. זאת, ככל הנראה, משום שדרך הניתוח שלו שונה מזו של חוקרים אנושיים שנזקקים למסגרת תפיסתית (קונספציה) כדי לברר את המציאות ולהבין אותה".

ככל שהתקדמו הניסיונות צמד החוקרים הבינו כי למערכת הבינה המלאכותית יש סגולות ויכולות חשיבה גבוהות. מובן שיש לה ליקויים, הטיות ואפילו מגבלות קשות בכל הקשור לתיאור של מציאות עדכנית. אך לדבריהם, זה לא השפיע על הסימולציות, מכיוון שלא נעשה שימוש ביכולת חיפוש המידע - אלא החוקרים סיפקו בעצמם את נתוני היסוד.

בשורה התחתונה, כאמור, החוקרים מציעים של-GPT יהיה מקום בשולחן לצד קציני צה"ל הבכירים. הם לא מתכוונים שזה יחליף את אמ"ן או את החוקרים בחטיבת המחקר, אלא שהקצינים יעשו בו שימוש להעשרת תהליך החשיבה שלהם. "בסופו של דבר, אם רוצים כלי לחשיבה אסטרטגית - המערכת לא יכולה להחליף לגמרי את האדם. אבל היא יכולה לעזור לנו לחשוב על העתיד", אומרת לגלובס שוורץ־אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "עם זאת, צריך לומר שבמקביל יש לתקן את תהליך קבלת ההחלטות האנושיות. המכונה לא תוכל לסייע אם לא יקשיבו לה".

​"צריך לזכור שהמידע המודיעיני שלנו הוא לא רק טקסט או ידיעות שאוספות התצפיתניות", מסבירה בראיון לגלובס ד"ר ענתבי, מנהלת תוכנית טכנולוגיות מתקדמות במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "מידע מודיעיני הוא הרבה יותר מורכב. אנחנו מדברים על איסוף המון שעות של שיחות, קשר, ויזואליות ועוד. צוואר הבקבוק כיום הוא עיבוד החומר הרלוונטי. תמיד צריך מקבל החלטות בקצה שמחליט אילו חומרים נכנסים למערכת, אז יש מצב שגם אם הייתה לנו מערכת כזו, הממצאים החשובים לא היו נכנסים אליה בזמן אמת. לאדם יש את הפוטנציאל שיכול לגרום למערכת כזו להצליח או להיכשל".

בינתיים בצה"ל ובגופי ביטחון רבים אחרים הבינה המלאכותית כבר מהווה יכולת משמעותית מאוד שמייחסים לה חשיבות רבה. צה"ל אוסף כמויות רבות של מידע, ונדרשת הדרך הטובה ביותר לעבד אותו. לכן בשנת 2022 הקימו בצה"ל לראשונה את מחלקת מידע ובינה מלאכותית באגף התקשוב, זאת מתוך הבנה של הגורמים הביטחוניים שיש צורך בגורם שידע לתכלל את החומרים ולבנות מפעלי כוח.

ולמרות זאת, שוורץ־אלטשולר מציינת שהבינה המלאכותית היוצרת היא צעד אחד קדימה. "אנחנו מדברים על מערכת שאפשר לעשות איתה התייעצות אסטרטגית. זה הרבה יותר מאשר תבניות בתוך הדאטה".

"לבינה מלאכותית קשה מאוד להסביר למה היא פלטה את המידע שהיא פלטה, ולכן נכנס כאן אלמנט שנקרא explainable AI, בינה מלאכותית שיודעת לנמק איך היא הגיעה לתוצאה שהיא הגיעה אליה", מסביר לגלובס אל"מ (במיל') יריב חסר, מנה"ל הפעילות בפאגאיה ישראל. חסר שירת בצה"ל 25 שנה בתפקידים שונים, שהאחרון שבהם היה רמ"ח מערכות בחיל האוויר. במסגרת תפקידו היה אחראי על הנדסת וארכיטקטורת מערכות, תקשורת, מערכות מידע בבור של החיל והטמעת טכנולוגיות בחיל.

יריב חסר, מנהל פעילות פאגאיה ישראל / צילום: שלומי יוסף

"נניח שהמערכת הייתה פולטת שיש סבירות של 80% שתהיה לחימה בעת הזאת. בכירי צה"ל היו יכולים לשאול מדוע היא חושבת ככה. ואז היא הייתה מנמקת: יש כאן אירוע ברמה של חטיבה, אחרי תקופה של שקט נוצר אירוע חריג ועוד. זה יכול להביא סט יכולות שלא קיים עד היום".

הטכנולוגיה עיוורה את צה"ל?

מלבד שאלת הבינה המלאכותית, שעוד נחזור אליה בהמשך, אחד הוויכוחים הציבוריים שתפסו נפח בישראל סביב מתקפת הפתע הרצחנית של מחבלי ארגון הטרור חמאס הייתה שאלת הטכנולוגיה בכלל. יש הטוענים כי הטכנולוגיה, החדשנות והקדמה דווקא עיוורו את צה"ל. כך לדוגמה, מרוב ההצלחה של כיפת ברזל - בצה"ל שכחו להרים את המשקפת או את העיניים ולראות מה קורה במציאות.

מנגד, יש הטוענים שמדינת ישראל לא הסתמכה מספיק על הטכנולוגיה. או במילים אחרות - צה"ל, בהיותו אחד מהצבאות המתקדמים ביותר בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, יכול היה לייחס חשיבות אחרת לחלוטין לטכנולוגיה ולשנות את התפיסה הקיימת בפנים. כך, לא מעט מומחים מציעים להשתמש בבינה המלאכותית הגנרטיבית בדיוק בשביל זה.

"אני חושבת שטענת 'הטכנולוגיה עיוורה אותנו' היא בין המנותקת מהמציאות להזויה", מסבירה ד"ר לירן ענתבי. "זה ידוע שהיה פה מחדל ותקלה גדולים מאוד. אבל להאשים את הטכנולוגיה? כל תפיסת הביטחון של ישראל מאז הקמתה מבוססת על טכנולוגיה, זה משרת אותנו נאמנה. להאשים את הטכנולוגיה זה להסיר את האחריות מבני האדם".

"מה שכשל ב־7 באוקטובר הוא לא הסנסורים כשלעצמם - אלא תהליך קבלת ההחלטות והעיבוד", מסביר חסר. "יכולנו לסמוך יותר על טכנולוגיה. בעוד הצבא משקיע המון אנרגיה, משאבים ויכולות בצד של הסנסורים והטכנולוגיה כמו מכ"מים, יש מקום לשילוב רחב יותר של טכנולוגיה בעיבוד ובקבלת ההחלטות.

"הדוגמה הטובה ביותר היא בבינה המלאכותית - בעולמות הפיננסים אפשר להעריך את סיכוני האשראי בצורה טובה יותר מבני אדם. הבינה המלאכותית לא פועלת בצורה מוטה".

הטמעת המערכות תיקח עשור

ואחרי הכול, מתי נזכה לראות את הבינה המלאכותית היוצרת בצה"ל? חסר מסביר שתהליכי האימוץ של טכנולוגיות בצה"ל לוקחים זמן. "יש פה כמה שלבים. ראשית, אנחנו צריכים להראות את האפקטיביות של המערכת. לאחר מכן, צריך לשלב אותה בתוך צה"ל ולוודא שכל עושר המידע שיש בצבא יכול להתחבר למערכות האלו. לאחר מכן צריך לייצר ממנה תורת לחימה וגם להכשיר את החומר האנושי שיידע לתפעל אותה.

"מקצה לקצה, שילוב טכנולוגיה זה תהליך שיכול לקחת עשור, תלוי כמה היא מהפכנית. לדוגמה, F35 הגיע לישראל בדצמבר 2016, אחרי שהוא טס בארה"ב ארבע־חמש שנים והיה בפיתוח לפני כן במשך עשר שנים. פה בישראל לקח לנו עוד כשנה לאמץ אותו. יש פה אחריות מאוד גדולה, ואנחנו לא רוצים לאמץ משהו באופן שגוי, לכן צריך להיות זהירים באימוץ של טכנולוגיה. אנחנו רק בתחילתה של המהפכה".

ד"ר שוורץ־אלטשולר חוששת שבמקרה הזה תהיה ריצה עיוורת לעבר פיתוח הכלי. "לא צריך לפתח כלים בלב המלחמה, זה לא יעזור. אנשים מוצפים מאוד גם ככה. בשביל להכניס יכולת כזו של ממשק מאוד רגיש בין אנשים ומכונות, צריך הכשרה לאנשים ומכונות. מה שנדרש כאן הוא הטמעה של מערכת יחסים בין מכונה לאדם.

"אחת הבעיות שיש לצבא היא ההתמכרות לטכנולוגיה, משמע לאמץ טכנולוגיה כי היא טכנולוגיה. צריך לשאול מה ההקשר התרבותי בו אנו מאמצים את הטכנולוגיה, איך מלמדים אנשים להשתמש בטכנולוגיה".

מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

התרסקות מניית OST, איבדה 93% ביום / צילום: Shutterstock

הונאה על הונאה: אחרי שגרמו להפסדים עצומים, הם מציעים "פיצוי"

נוכלים ברשתות החברתיות הצליחו לגרום למשקיעים ישראלים לרכוש מניה סינית - ואז מכרו את מניותיהם ברווח עתק כשהגיעה לשיא ● כעת הם חוזרים עם הצעה "לפצות" את הקורבנות באמצעות הונאה חדשה ● אלו הסימנים שכדאי להכיר כדי לא ליפול בפח

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר בשבוע הבא

לפני פריצת המערכה מול איראן, השוק בישראל העריך כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית במשק בהחלטת הריבית בספטמבר ● כעת יש מי שמעריכים בהסתברות של 50% כי הפחתת הריבית תוקדם כבר לחודש אוגוסט

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט

מכונות הדפוס של לנדא דיגיטל פרינטינג / צילום: באדיבות לנדא דיגיטל פרינטינג

הצרות בחברת הדפוס של בני לנדא מגיעות לחברת הנדל"ן המניב

חברת ויתניה דיווחה היום כי חברת לנדא דיגיטל פרינטינג שוכרת משרדים בשלב א' בפרויקט שהיא מקימה בנס ציונה ואמור להתאכלס בשנה הבאה ● דמי השכירות שאמורים היו להיות משולמים מוערכים בכ-48 מיליון שקל בשנה

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בבורסת תל אביב; מניות הנדל"ן יורדות

חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל יציב הבוקר, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 25.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם בשנה שעברה נוספו למשטרה 3,500 שוטרים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בהגדלת הכוח המשטרתי, אבל הוא לא הפריד בין הברוטו לנטו ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה