אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
לאחר חודשיים בהם בנק ישראל התערב באופן פעיל בשוק המט"ח המקומי, דוח יתרות המט"ח לחודש דצמבר מצביע כי בנק ישראל לא מכר דולרים כלל בחודש הקודם. מספר יתרות המט"ח המצוי כעת בידי בנק ישראל עומד על 204 מיליארד דולר.
● כשבבורסה חוגגים בעיקר החלטות ריבית, ברור למה הכסף עורק לוול סטריט
● הדולר מטפס ל-3.69 שקלים. מה הוביל להיחלשות החדה בשקל?
החל מתחילת המלחמה פתח בנק ישראל בתכנית למכירת 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח המקומי, זאת לאחר שחזו בבנק המרכזי כי מלחמת חרבות ברזל צפויה להוביל לפיחות חד של השקל בעקבות המלחמה. ואכן, החלטת בנק ישראל תרמה לאיזון השקל וסיפקה יציבות בשווקים, כאשר השקל התאזן וחזר לרמתו ערב המלחמה.
בנק ישראל החל לצמצם את היקף מכירת הדולרים שברשותו. בסך הכל נמכרו דולרים בהיקף של 8.5 מיליארדי דולרים בחודשיים הראשונים של המלחמה.
הבנק גם פרסם מעקב אחר התכניות המוניטריות האחרות אותן סיפק במהלך המלחמה, הנתונים מראים כי מעבר לחודש הראשון של המלחמה לא נעשה שימוש בעסקאות הריפו או ההחלף אותן הציע בנק ישראל, ובסך הכל נעשה בהן שימוש מועט בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד.
בנוסף, תכנית נוספת שהציעה הבנק בתחילת נובמבר עבור עסקים זעירים הביאה להלוואות בסך שני מיליארד שקלים במהלך חודש דצמבר. התכנית הציעה הלוואות מוניטריות לבנקים בהיקף של עד 10 מיליארד שקלים עם ריבית אטרקטיבית במיוחד, זאת כנגד הלוואה לעסקים הקטנים וזעירים.
הצעדים אותן הציג בנק ישראל נתפסו כצעדים חשובים שתרמו לאיזון מצבה הכלכלי של ישראל ובנק ישראל אף ראה בהלוואות לעסקים זעירים כצעדים מקלים שבעזרתם הצליח לא להוריד את הריבית בשנת 2023. החלטת הבנק לאפשר הלוואות לעסקים ע"י הקלות לבנקים עוררה ביקורת נוקבת מצד הממשלה, כאשר בוועדת הכלכלה אף איימו כי ללא מענה מצד הבנק לגופים החוץ בנקאיים, יפנו לחקיקה עצמאית.