גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

דוח מבקר המדינה מתפרסם היום (ב'), ובתוכו דוח מפורט על נושא פיקוח המחירים. הרקע הוא מחירי המזון הגבוהים בישראל, כאשר הפער במחירי המזון עומד על 37% ביחס למדינות ה-OECD ועל 51% ביחס למדינות האיחוד האירופי.

● דוח מבקר המדינה | בנק ישראל והאוצר לא נערכו כראוי לעליית האינפלציה
● דוח מבקר המדינה | "בעיה מבנית ביעילות השירות הניתן בנמלים בישראל"
● דוח מבקר המדינה | מאגר נתוני האשראי עלה 600 מיליון שקל, אבל התועלת מוטלת בספק

פיקוח קבוע על מחירים, שיטה נדירה מאוד במערב, עובר כעת תחת עינו הבוחנת של המבקר. בין היתר, כותב מבקר המדינה, "ועדות המחירים בענף המזון לא ביצעו בדיקות בסיס בהתאם לפרקי הזמן שנקבעו בנהלים ובמתודולוגיית הפיקוח", כך ש"מוצרי החלב והלחמים בפיקוח לא עודכנו במשך 8-9 שנים בהתאמה".

הפיקוח על המחירים נעשה בשיטה בה ועדת המחירים מחשבת את עלויות המוצר, מוסיפה תשואה למפוקחים כדי שיהיה להם תמריץ להמשיך ולייצר, וכך קובעת את המחיר לצרכן. בכל פעם שמחירי התשומות (העלויות הנדרשות לייצור) משתנים, המחיר אמור להתעדכן בהתאם. אך כדי שהמחיר שנקבע יהיה רלוונטי, הנוסחה שמרכיבה את עלות המוצר לפי התשומות צריכה להיות רלוונטית. לכן נדרש לעדכן אותה מדי פעם וכך לשמור את המחיר רלוונטי - אך על-פי מבקר המדינה, הדבר לא נעשה קרוב לעשור.

יותר מכך, "נכון למועד סיום הביקורת חלפו כחמש שנים ממועד עריכת בדיקת בסיס למחירי מוצרי החלב שבפיקוח, שלא אושרה ולא פורסמה לציבור, וכשש שנים מהפעילות הכספית שעליה היא נשענת, כך שקיים ספק רב אם בדיקה זו עוד משקפת נכונה את עלויות המחלבות שמייצרות את המוצרים המפוקחים". כלומר, גם כשוועדת המחירים עושה בדיקה בפועל, עוברות שנים רבות עד שהיא מפרסמת אותה - ובכך היא מאבדת רלוונטיות.

פרקי זמן ממושכים

בעיה נוספת היא שגם כשמוסכמת הנוסחה לפיקוח על המחירים, לעתים שינויים במחירי התשומות דורשים העלאה של המחיר המפוקח. אך פעולה זו, במקום להתבצע אוטומטית, מחייבת חתימה של השר הרלוונטי. עם זאת, בשל היותם של המוצרים המפוקחים מוצרי צריכה בסיסיים בעלי חשיבות סמלית, קשה לשרים הממונים לחתום על הצווים הללו.

על-פי מבקר המדינה "עדכון שוטף של מחירי מוצרי החלב וביצי המאכל בשנים 2021-2022 התבצע בפרקי זמן ממושכים (בין 153 ל-280 ימי עבודה) ממועד פניית המפוקחים או ממועד הדיון הראשון בוועדת המחירים". אך כאשר אין צורך בחתימת שר, "עדכון שוטף ללא צורך בחתימה על צו של השרים נעשה בפרקי הזמן הקבועים בחוק ובפרק זמן קצר (30 ימי עבודה בממוצע) במידה ניכרת (משך הזמן מתקצר ב-86%)".

כך שבעוד שבבסיס פיקוח המחירים עומד הרצון שהממשלה ולא כוחות השוק יקבעו את המחירים, מבקר המדינה מצביע על בעיות ביישום גם כשוועדות מקצועיות אחראיות על כך (בנושא נוסחת הבסיס) והן כשפוליטיקאים אחראיים על כך (בנושא עדכון המחירים השוטף).