נמל אשדוד / צילום: Shutterstock
מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על התנהלות נמל אשדוד, הנמל הממשלתי האחרון בישראל, וקורא לנמל ולמשרד התחבורה לשפר את יעילותו. למרות הביקורת שהעביר, המבקר לא התייחס להתנגדות של השר הממונה על רשות החברות דוד אמסלם ושל שרת התחבורה מירי רגב להפרטת הנמל.
● דוח מבקר המדינה | בנק ישראל והאוצר לא נערכו כראוי לעליית האינפלציה
● דוח מבקר המדינה | "הנוסחה לחישוב המחיר המפוקח לא התעדכנה כמעט עשור"
● דוח מבקר המדינה | מאגר נתוני האשראי עלה 600 מיליון שקל, אבל התועלת מוטלת בספק
לנמלים, בהם עוברים כ-99% מסך מטעני היצוא והיבוא, חשיבות קריטית ביחס ליוקר המחיה, מכיוון ש"עיכובים של האוניות בנמלים יוצרים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית של ישראל, מפחיתים את הפריון במשק ופוגעים הן ביצוא והן ברכיב היבוא המשמש למוצרי השקעה. מעבר לכך, ככל שנמשכת הפגיעה ביצוא וביבוא היא עלולה לפגוע בתעסוקה בענפים המושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות ועלולה להשפיע גם על יוקר המחיה", על פי הדוח. לכן נתוני דוח המבקר על נמל אשדוד חמורים כל כך.
בשנים 2017-2022 ירדה התפוקה של נמל אשדוד לשעת עבודה בכל הנוגע למטעני צובר חופנים (מטען כללי שאינו ארוז אלא נטען באונייה בתפזורת, כגון גרעינים, פחם, מלט ועפרת מתכת) בכ-26%, הירידה בהיענות של צוותי עבודה הגיעה ל-70% באותן שנים בצובר חופנים, ב-24% במכולות וב-60% במטען הכללי. נתונים אלו עוזרים להסביר את דירוג הנמל במקום ה-13 מתוך 14 נמלים בני השוואה בעולם - במדידת זמן השהייה של אוניות מכולה, על פי הבנק העולמי שצוטט בדוח.
המבקר הביא את נתוני אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, על פיהם הנזק ליצוא ב-2021 בנמלי ישראל היה 5.1 מיליארד שקל. עיקר הנזק היה בעקבות משבר התובלה הימית שנגרמה במגפת הקורונה. אומדן הנזק ליבוא במוצרי השקעה ובמוצרי צריכה היה באותה השנה 3.9 ו-4.8 מיליארד שקל בהתאמה. התוספת לאינפלציה נאמדה ב-0.1% בשנה זו.
אולם לא רק הקורונה השפיעה. בנוסף לנמל אשדוד בדק המבקר את נמל חיפה, שבתקופת הביקורת עוד היה בבעלות המדינה, ונמל מספנות ישראל וקבע כי "נמצא שההרעה במדדי השירות החלה כבר בשנת 2018, כשנתיים לפני פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2020. ממצא זה מלמד על בעיה מבנית ביעילות השירות הניתן בנמלים בישראל שנבדקו".
מחסור בעובדים במשמרות הערב
לצד המדדים הגרועים, המבקר מצא גם ליקויים בתחומים נוספים: כך עלה כי מכלל הצוותים המוקצים לפריקה וטעינה ביממה בנמלי אשדוד וחיפה, רובם מוקצים למשמרת א' (שעות 06:30 - 14:30), ואילו שיעורי ההקצאה למשמרות ב' (בשעות 15:00 - 22:30) ו-ג' (בשעות 22:30 - 05:30) הולכים ופוחתים.
"מצב זה תורם להארכת זמן השהייה וזמן ההמתנה של אוניות ולנצילות לא-אופטימלית, עד כדי אבטלה מבנית של הרציפים וכן של ציוד הפריקה והטעינה, שאינו פועל בתפוקה מלאה או קרוב לכך", כתב המבקר.
זאת ועוד, בשנים 2018-2022 בין 13.8% ל-22.0% מעובדי התפעול לא שובצו לעבודת פריקה וטעינה בנמל אשדוד, שיעור שהיה גבוה משנים קודמות. עוד מצא המבקר כי במטענים מסוימים כמו מתכות וברזל צוות העבודה לפריקה שמגיע לכמות תפוקה שבה יקבל את מרב הפרמיה, מפסיק את עבודת הפריקה וממתין עד לגמר המשמרת, שכן המשך העבודה לא יניב לו הכנסה נוספת.
ביקורת על חלוקת היבוא לנמלים
ביקורת נוספת אותה מתח המבקר היא על טיפול המדינה ביבוא הגרעינים. בשנת 2021 הגיעו לישראל כ-5.6 טון גרעינים, ו-75% מהם יועדו לבעלי חיים, בעוד היתר יועדו לבני אדם וכחומר גלם בתעשיית המזון.
84.9% מהגרעינים המיובאים נפרקים במרחב נמל חיפה, וכ-15.1% נפרקים בנמל אשדוד, זאת בשעה שהביקוש לגרעינים מתחלק בין הצפון לדרום בשיעורים של 55% ו-45% בהתאמה. הסיבה לפערי החלוקה היא השירות ירוד בתחום זה בנמל אשדוד, עיכובים בהפעלת מסוע הגרעינים ולטענת חברת נמל אשדוד מחסור בנהגי משאיות.
"בפועל, היקף פריקת הגרעינים בנמל אשדוד אינו בהלימה לחלוקת הביקושים בין צפון הארץ לדרומה. עוד נמצא כי מסוע הגרעינים בנמל אשדוד נמסר להפעלה לנמל אשדוד בינואר 2023, תוך חריגה של כתשעה חודשים מלוח הזמנים המקורי, 12 שנים לאחר החלטת שרי האוצר והתחבורה באוקטובר 2010 על הקמת המסוע, ובחריגה של כ-12 מיליון שקלים מתקציב ההקמה בסך 225 מיליון שקלים", העיר המבקר.
המבקר מצא לחיוב כי נמל אשדוד יעיל יחסית בפריקת אוניות ענק של מכולה וכן ציין לטובה את קידום התחרות בנמלי הים בעקבות פתיחת הנמלים החדשים במפרץ ובסמוך לאשדוד.
במבט לעתיד, המליץ המבקר למשרד התחבורה, לרספ"ן ולחברת נמל אשדוד "לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה. בין היתר, עליהם לפעול להעלאת רמות השירות בכל תחומי המטענים ובכלל זה קיצור זמני השהייה וההמתנה, הגדלת התפוקה לשעת עבודה, הגדלת זמינות הציוד לניטול מטענים והגדלת שיעור ההיענות לביקוש לידיים. זאת באמצעות ייעול הליכי העבודה, בין היתר בהתאם להשוואות בין-לאומיות עם נמלים בני-השוואה, הקצאה מתאימה ומספיקה של צוותי עבודה, גמישות תפעולית, שתאפשר היענות מהירה למצבי משבר, ושיבוץ מיטבי של עובדי התפעול בנמלים. פעולות אלה יתרמו להוזלת עלויות ההובלה הימית ובכך גם להורדת יוקר המחיה בישראל וישפרו את מצב התעסוקה של התעשיות המשתמשות בחומרי גלם מיבוא".
מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "ההשוואה לנמלים האחרים אינה עומדת בכללי השוואה אובייקטיביים. מדובר בחתך של 8% מהמטענים בלבד, כאשר מטענים אסטרטגיים, כגון מכולות ורכבים לא המתינו כלל ואלו מהווים 85% מפעילות הנמל - זאת, כאשר במדינות המערב, מטענים אלו סבלו מהמתנות של עד חודש ימים. מצורף בזאת דירוג הנמל במגזין Dynaliners, מהחשובים בעולם הספנות, מהדורת שנת 2023, המתייחס לשנים 2020-2021
נמל אשדוד מדורג בו מקום 106 ו־109 בהתאמה. הדירוג בחר 130 נמלים מובילים מתוך אלפי נמלים וטרמינלים באיגוד הטרמינלים העולמי - IAPH. איגוד זה הגדיר במבוא שלו לשנת 2021 את משבר הקורונה כגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. נכון לשנת 2023 בואך 2024, הנמל מקבל את סך כל מטעניו ללא המתנות כלל. חשוב לציין שהדוח, אשר מתייחס לנתוני שנת 2021/22, התקבל אתמול בלילה, והחברה תלמד אותו ותמנה צוות לשיפור הביצועים. חברת נמל אשדוד עוסקת בשיפור מתמיד והנתונים לשנת 2023 מוכיחים זאת".