צילומים: shutterstock, נועם מושקוביץ' (דוברות הכנסת), תמר מצפי, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
מחקר חדש בחן בכמה היה נפגע הציבור אם בנק ישראל היה בוחר לא להעלות את הריבית ולא לעצור את האינפלציה. התוצאה הייתה פגיעה של יותר מחצי מיליארד שקל בחודש למשקי הבית, בעוד הנזק מהעלאת הריבית הוא 141 מיליון שקל.
● האינפלציה ירדה לקצב של 3% בשנת 2023 והגיעה ליעד של בנק ישראל; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
● ניתוח | 50% מאתרי הבנייה בישראל עדיין סגורים, והבאת עובדים זרים לארץ מתעכבת
נוטלי המשכנתאות בישראל (כ־40% מהציבור) נאנקים תחת הריבית שנמצאת קרוב לרמה הגבוהה ביותר מזה מאז 2006. בנק ישראל אמנם הוריד בתחילת החודש את הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.5%, אבל זה קרה לאחר שהריבית זינקה בחדות בשנה וחצי האחרונות מרמה של 0.1% בלבד. החזר המשכנתה החודשי התייקר בכ־1,500 שקל בחודש בתקופה הזו, וכעת הוזלה של כמה עשרות שקלים מרגישה כמו לעג לרש.
האפשרות השנייה מבחינת בנק ישראל הייתה לא להעלות את הריבית ובכך לאפשר לאינפלציה (שחיקת שווי הכסף) להשתולל. נזכיר כי האינפלציה הגיעה בשנה שעברה ל־5.4% בשיא (9.1% בארה"ב וכ-11% באירופה), וזאת אחרי עשור שבו התרגלנו לאינפלציה אפסית, כלומר ששווי הכסף שלנו לא נשחק כמעט.
העלאות הריבית אכן הצליחו לעצור את האינפלציה ואף לשנות את הכיוון שלה - אף שבדרך בנק ישראל ספג קיתונות של כעס מצד קבלנים. אלה טענו שוב ושוב כי "בנק ישראל לא מצליח לעצור את האינפלציה ובדרך הוא הורג את ענף הנדל"ן". כעת, האינפלציה בישראל עומדת על 3% ולפי תחזיות הכלכלנים, ובהם בנק ישראל עצמו, היא צפויה לרדת ל־2.4%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל (1%־3% בשנה), עד סוף 2024.
אלא שבציבור יש תחושה שאמנם הניתוח הצליח אבל החולה מת, והוא שואל את עצמו האם בלימת האינפלציה באמצעות העלאות הריבית שווה את המחיר הכבד בהחזרים החודשיים במשכנתאות.
מחיר האינפלציה
מחקר חדש בחן מה יותר גרוע מבחינת הציבור - להשאיר את הריבית נמוכה ולתת לאינפלציה לעלות, או להעלות את הריבית ולעצור את האינפלציה. במילים אחרות, שאלו החוקרים מה המחיר שמשקי הבית בישראל היו משלמים אם בנק ישראל לא היה מעלה את הריבית כדי לעצור את האינפלציה?
המחקר, שעליו חתומים שלושה חוקרים ממכון טאוב, הגיע למסקנה ש"החיסכון למשקי הבית כתוצאה מריסון האינפלציה גדול יותר מהעלייה בהחזר המשכנתה החודשי בעקבות עליית הריבית". החוקרים קובעים שהעלאות הריבית חסכה לציבור הישראלי מאות מיליוני שקלים בכל חודש, והם מגבים זאת בנתונים.
במבט ראשון זה נשמע מוזר. העלאות הריבית של בנק ישראל גרמו לנוטלי המשכנתאות נזק כספי חודשי כולל של 87 מיליון שקל, בגין העלייה בהחזרי המשכנתאות, כך על פי הניתוח שביצעו ד"ר לביב שאמי, אורי אוברמן ופרופ' בנימין בנטל ממכון טאוב, שמגדיר את עצמו כמוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי. לדבריהם, התוצאה הזו מתבססת על ההפרש בין חישוב גובה הנזק שנגרם לנוטלי המשכנתאות בגלל עליית הריבית (141 מיליון שקל) פחות הנזק שהיה נגרם להם אילו הריבית הייתה נשארת אפסית והאינפלציה הייתה מזנקת (54 מיליון שקל).
אלא שהמשכנתה היא רק חלק מההוצאה החודשית הכוללת של משפחה בישראל. לפי נתוני הלמ"ס ל־2019, ההוצאה הממוצעת על צריכה של משקי בית היא כ־16 אלף שקל בחודש, ולפי החוקרים כל ירידה של 1% באינפלציה מתגלגלת בחצי לצריכה. לכן, מסבירים החוקרים, מדובר על חיסכון חודשי למשפחה של 192 שקל ולכל הציבור מדובר על חיסכון של 518 מיליון שקל לחודש. במילותיהם של החוקרים "הרווח עולה לאין ערוך על ההפסד".
"כולם מרוויחים"
אבל האם ייתכן שכל הציבור נהנה ובדרך נוטלי המשכנתאות נפגעים? גם על כך עונים החוקרים בשלילה. כאשר מבודדים רק את נוטלי המשכנתאות, קובע המחקר, מדובר על חיסכון של 208 מיליון שקל. חיסכון משמעותי לעומת אותו נזק של 87 מיליון שקל.
פרופ' בנימין בנטל סיכם את הנתונים כך: "כבר בטווח המיידי, נזקי האינפלציה עולים בהרבה על אלה שנגרמים עקב העלאת הריבית. לאורך זמן, כאשר מדיניות הריבית של בנק ישראל תצליח להחזיר את האינפלציה לתחומי היעד שלה, יוכל הבנק להוריד גם את הריבית לרמות נמוכות יותר. במצב כזה כולם יוצאים נשכרים".
הנתונים הללו מתחברים גם לסימולציה שהציג לפני כחצי שנה נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. לפי בנק ישראל, מעבר לסכנה הגדולה באינפלציה שהייתה שוחקת את שווי הכסף של הציבור בעשרות אחוזים תוך שנים ספורות, המשמעות של אי העלאת ריבית הייתה עלולה להיות התייקרות של ההחזרים החודשיים של המשכנתה תוך שנים ספורות בעשרות אחוזים, ועד התייקרות של יותר מ־90% אחרי 15 שנה, זאת "לעומת כלי הריבית שלאחר שמוריד את האינפלציה מחזיר את תוואי התשלום על המשכנתה למסלולו המקורי".