בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' / צילום: Reuters
הגירעון בקופת המדינה בסוף שנת 2023 עמד על 4.2% במונחי תוצר, שמשמעותם "בור" של 77.5 מיליארד שקל. כך פרסם היום החשב הכללי במשרד האוצר. לפי הנתונים, ערב המלחמה עמד הגירעון על 2%, כך שהוצאות המלחמה גררו עלייה נוספת של 2.2% בגירעון.
● כל עובד בישראל יתרום 400 שקל משכרו למימון תוכנית הסיוע למילואים של הממשלה. כך זה יעבוד
● רגע לפני אישור תקציב 2024, האוצר וראש הממשלה חלוקים על העלאת המע"מ
עלות המלחמה הכבידה על יחס החוב של ישראל. לפי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, החודש האחרון של השנה, חודש דצמבר, היה כבד במיוחד - מתוך 77 מיליארדי השקלים גירעון בדצמבר, גדל החוב בכ-34 מיליארד שקל.
בשנת 2022, ישראל נהנתה מעודף של כ-10 מיליארד שקלים, כך שבתוך שנה מדובר בגידול של כמעט 90 מיליארד. הגידול החד נובע גם מצד ההכנסות וגם מצד הוצאות הממשלה. בשנה החולפת ירדו הכנסות המדינה בכ-24 מיליארד שקל ממסים (לעומת 2022) ונרשמה ירידה גם בהכנסות המגיעות בביטוח לאומי, בהיקף של 6 מיליארדי שקל. בסיכום, הכנסות המדינה צנחו בסך כולל של כ-30 מיליארד שקל.
בצד ההוצאות, דוח החשכ"ל מתאר גידול בהוצאות השוטפות של הממשלה, המסתכמות בכ-33 מיליארד שקל. סך ההוצאות הביטחוניות הגיע ל-17 מיליארד שקל, שאינם כלולים בהוצאות השוטפות הממשלה, יחד עם הוצאות המשרדים האזרחיים, הכוללים הוצאות רווחה ופינוי התושבים, מסתכמים הוצאות הממשלה, כאמור בכ-77 מיליארד של.
הדוח מספק גם הסבר לאמצעי המימון החוב של מדינת ישראל, מימון החוב מתחילת הלחימה עמד על גיוס של 81 מיליארד שקל ברוטו. בשל הלחימה, נדרשו עוד 50 מיליארד שקל ובסך הכל אגף החשב גייס 160 מיליארד שקל ברוטו בשנה האחרונה.
מלבד זאת, קרן מס רכוש, שלא כלולה בתקציב, הוציאה השנה כ-5.7 מיליארד שקל. מתוכם 5 מיליארד עבור השיפויים העקיפים, קרי אובדן הכנסות של עסקים. 700 מיליון הנוספים יצאו כסיוע. מדובר במספר נמוך מהערכות האוצר לסיוע לעסקים, שצפוי לעלות בהמשך.
מנתוני הדו"ח עולה שגורמי ההכנסות של ישראל היו חזקות בהתחשב בלחימה הממושכת, כאשר ניתן לראות התאוששות בכרטיסי האשראי ובפעילות המשקית בישראל.
ההכנסות ממע"מ ירדו ב-10%
הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בשנה החולפת ב-404.4 מיליארד שקל, ירידה של 8% לעומת 2022, אז הם הסתכמו ב-428.9 מיליארד שקל. במשרד האוצר ציינו כי נתוני הגבייה מאמצע 2022, אז החלה עליית הריבית בישראל, מצביעים על ירידה בקצב שנתי של 9% לעומת השיא של המחצית הראשונה של 2022, "ונראה שקצב הירידה הואץ בחודשיים האחרונים, עקב המלחמה". במסי הנדל"ן, מס רכישה ושבח, נרשמה השנה ירידה חדה במיוחד של 45% - לסך כולל של 14.4 מיליארד שקל, לעומת 25.4 מיליארד שקל שנה קודם לכן.
ההכנסות ממע"מ ירדו השנה ב-10% לסך של 120 מיליארד שקל. בין השאר, זה יכול להסביר את החשיבות שמייחסים באוצר להעלאת המע"מ באחוז נוסף (ל-18%) בניסיון למלא את הקופה הריקה.
בסיכום שנתי, כולל אגרות והכנסות נוספות, הסתכמה הגבייה ב-412.2 מיליארד שקל, גבוה מהתחזית שהוצגה בחודש נובמבר, בעקבות המלחמה בעזה, לגבייה בסך של 410.1 מיליארד שקל. ברשות המסים מציינים כי העודף בגבייה בפועל, בסך 2.1 מיליארד שקל מעל התחזית, נרשם בהכנסות ממסים עקיפים, ומיוחס ברובו להקדמת יבוא כלי רכב מעבר לצפוי. זאת, כפי הנראה, בעיקר בשל העלאת המס על רכבים חשמליים בינואר 2024 והרצון של רבים להמנע מהמס הנוסף.