הפגנה פרו פלסטינית מחוץ לבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, היום / צילום: ap, Patrick Post
זה חודשים ארוכים שההאשמות בפשעי מלחמה, בפשעים נגד האנושות וברצח עם מוטחות בישראל. הן צצו כבר עם תחילת קמפיין ההפצצות האווירי הישראלי כחלק מהמלחמה שנועדה להשיב את החטופים ולמוטט את שלטון חמאס בעזה.
● מחר ישראל תציג את טיעוניה בבית הדין הבינלאומי בהאג. אלו האפשרויות העומדות בפניו
● ציטוטים של חברי כנסת, האשמות בהרג מכוון: דרום אפריקה הציגה את הטענות נגד ישראל
● פרשנות | מדוע דרום אפריקה גוררת את ישראל להאג? טינה, שנאה ומרירות בנות 50 שנה
● זה עורך הדין הישראלי מהשוק הפרטי שגויס לחזק את צוות ההגנה בהאג
עד לימים האחרונים, הן היו בעיקר נחלת פעילים פרו־פלסטיניים, מפלגות שמאל רדיקלי, כלי תקשורת מסוימים וגם ארגונים בינלאומיים המסונפים לאו"ם. נדמה כי נציב האו"ם לזכויות אדם, האוסטרי וולקר טורק, היה בכיר האו"ם הראשון שהשתמש במונח "פשעי מלחמה" כדי לתאר את הפעילות הישראלית.
אבל החל מהשבוע, ההאשמות הללו נדונות בלב היבשת, בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ). זה הוקם במידה רבה בעקבות שואת העם היהודי ומה שהיו אמורים להיות לקחי מלחמת העולם השנייה, שקרעה את אירופה לגזרים.
בבריטניה מתחמקים ורק בגרמניה מתייחסים
בהתחשב בכך, מעט מאוד דיונים פוליטיים התנהלו בימים האחרונים בעניין באירופה. דרום אפריקה, המדינה שהגישה את העתירה לבית הדין בדרישה להפסיק את פעולות ישראל בעזה בשל החשש, לטענתה, כי הן מהוות ג'נוסייד בהתהוות, ניסתה לצלצל בכמה שיותר פעמונים כדי למשוך תשומת לב לעתירה שלה. שר המשפטים כינס מסיבת עיתונאים שבה הכריז על "הצלחה קרובה", ויצא להאג בראש משלחת גדולה. אל המשלחת הצטרפו באופן סמלי אפילו פוליטיקאים אירופיים, כמו ראש הלייבור לשעבר ג'רמי קורבין, שסולק מהמפלגה בשל התעלמות מעמדות אנטישמיות של חבריה, ושבעצמו הואשם בתמיכה בטרור הפלסטיני וסירב לגנות את התקפות חמאס.
"בשביל הצד הפרו־פלסטיני, עצם הדיון בעתירה וההתייצבות של ישראל כדי להגן על עצמה הם כבר הצלחות", אמר השבוע דיפלומט ישראלי לשעבר. "הם יעשו רעש, הנושא יתפוס כותרות. ההאשמה עצמה מספיקה לפגוע בישראל. אם בית הדין יוציא צו - זו תהיה קטסטרופה תדמיתית לישראל. אם לא - הם ימשיכו בהאשמות ישראל בג'נוסייד". מומחים ציינו השבוע כי יש מגוון של צעדים שבית הדין יכול לפסוק לגביהם - החל מהטלת חובה על ישראל למלא אחרי האמנה נגד רצח עם, ועד להבטחה למתן גישה לחקירה עצמאית בעתיד.
שורה של מדינות התייצבו לצד דרום אפריקה בימים האחרונים - מלזיה, טורקיה, ירדן, בוליביה, ארגון המדינות האיסלאמיות, אלג'יריה ועוד. מנגד מדינות אירופה - כולל כאלה המציגות מדיניות פרו־ישראלית בחודשים האחרונים - לא מיהרו להתייצב באותה נחרצות לצד ישראל ונגד התביעה בהאג. "באירופה ישנה הפרדה ברורה בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית", מסביר ל"גלובס" דיפלומט ישראלי, "קשה לדרוש מפוליטיקאים להורות לבית דין בינלאומי כיצד לפסוק, באמצעות התייצבות פומבית לצד ישראל. ברמה הפוליטית, האירופאים מעדיפים לתת לעתירה להתנהל בשקט, ולבית הדין להכריע".
רק גרמניה, המנהלת מדיניות התומכת בישראל ברמת האיחוד האירופי ובפורומים בינלאומיים, וגם מתואמת עם הצד האמריקאי, התייחסה רשמית לתביעה בהאג. ״העובדה היא שרצח עם מעצם הגדרתו דורש כוונה להרוג בני לאום מסוים, קבוצה אתנית, גזעית או דתית - מתוך כוונה להשמיד קבוצה זו כולה או חלקית", אמרה שרת החוץ אנלנה ברבוק יום לפני הדיונים, במהלך ביקורה בלבנון, "אני לא יכולה לראות את הכוונה הזו בהגנה עצמית של ישראל נגד ארגון הטרור החמוש חמאס".
בבריטניה, שר החוץ החדש דייוויד קמרון לא רק שלא התייצב לצד ישראל, אלא ניסה להתחמק מתשובה בדרך פתלתלה שרק סיבכה את מצב העניינים. "האם אני מודאג מכך שישראל נקטה פעולה שאולי עברה על החוק הבינלאומי, משום שאזור מסוים הופצץ? כמובן", ענה. הוא סירב לומר אם הייעוץ המשפטי הבריטי בחן את הנושא ואמר כי תמיד ישנם "סימני שאלה" לגבי תקריות מסוימות. לסוכנויות הידיעות הבינלאומיות זה הספיק: "שר החוץ הבריטי חושש שישראל עברה על החוק הבינלאומי בעזה", כתבו.
בצרפת, הנשיא מקרון כבר חזר בו בעבר מהתבטאויות בנושא, כשקרא בראיון לישראל "להפסיק להרוג נשים וילדים בעזה" והצהיר כי "אין הצדקה" להפצצה המסיבית של עזה. הוא הבהיר שלא התכוון להיבט המשפטי של העניין, ובימים האחרונים כלל לא התבטא בעניין. שרת החוץ הצרפתית, עם זאת, שלחה מסר ברור בימים האחרונים לפיו "לא ישראל היא זו שתקבע את עתיד עזה". "עלינו לשוב לעיקרון של החוק הבינלאומי ולכבד אותו", אמרה השרה.
קולות פופוליסטים נשמעים נגד ישראל
התביעה הדרום־אפריקאית אולי לא מוצאת תמיכה גדולה באירופה, אבל גם לא מעוררת התנגדות כפי שנרשם בישראל ובארה"ב (שר החוץ האמריקאי אמר השבוע כי היא מהווה "הסחת דעת" מהנושאים האמיתיים). ישנם קולות המביעים בה תמיכה ממחוזות אנטי־ישראלים: מפלגת השין־פיין האירית שבאופוזיציה (ראש הממשלה האירי, עם זאת, הודיע כי לא יסכים לדרישה להצטרף לעתירה הדרום־אפריקאית); הממשלה הבלגית (שרת החוץ הודיעה כי תקדם עתירה נגד האיום בג'נוסייד בעזה לצד דרום אפריקה); ומפלגת "פודמוס" השמאל־פופוליסטית בספרד.
חלק ממדינות אירופה מיוצגות בבית המשפט עצמו על ידי שופטים, מה שגורם להן להיזהר. זה נכון במיוחד לגבי הולנד, שממשלתה מנהלת מדיניות התומכת בישראל למרות ביקורת פוליטית רבה. כעת היא אינה מביעה עמדה כלשהי בנושא, בין היתר משום שהיא מארחת את בית הדין הבינלאומי לצדק עצמו בהאג. "בניגוד למדינות כמו טורקיה, באירופה לא רואים בעין יפה ניסיון להשפיע על המשפט", מוסיף גורם דיפלומטי. הקרב האמיתי, אומרים הדיפלומטים, יתחיל כאשר בית הדין לצדק יפסוק בסוגיה, בעוד כמה שבועות.