ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
במשרד האוצר נערכים ללילה ארוך (בין ראשון לשני), במהלכו אמורה הממשלה להצביע על אישור תקציב המדינה החדש לשנת 2024. ההצבעה בממשלה נדחתה מהשבוע שעבר, כשברקע נרשמו מחלוקות בין האוצר לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתנגד להצעות להעלאת המע"מ ולביטול הבטחתו לתוספת נקודות זיכוי להורים לילדים קטנים בגילאי 0-3. כעת, מסתמנת הפשרה: המע"מ יעלה באחוז אחד ל-18% החל משנת 2025, כפי שביקשו באוצר, ונקודות הזיכוי יוגדלו בהתאם לרצון של נתניהו.
● האוצר מציע קיצוץ של 30% במשרד החדשנות, והפריפריה על הכוונת
● אורן דורי, פרשנות | 400 שקל מכל עובד: למה ההסתדרות הסכימה לפתרון הזה?
באוצר צופים כי הוצאות הממשלה למימון המלחמה ב-2024 יעמדו על כ-85 מיליארד שקל, או כ-70 מיליארד שקל, בניטרול כספי הסיוע האמריקני, לשנה הקרובה. לפי טיוטת התקציב המעודכנת שיעלה היום לממשלה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מגבלת הגירעון תעלה בשנה הנוכחית מ-2.25% לרמה של 6.5%. בשבועות האחרונים, הזהירו אנשי המקצוע באוצר כי פריצת הגירעון לרמה גבוהה כזו עלולה להביא לסיכונים משמעותיים.
במשרד האוצר חוזרים על האזהרות גם בהקדמה להצעת התקציב שיקבלו השרים. הם כותבים כי "ללא צעדים משמעותיים לכינוס הגירעון המבני ומתווה יורד של יחס חוב לתוצר, עלולות להיפגע אמינותה ואיתנותה של הכלכלה הישראלית, באופן שיביא לירידה מתמשכת ברמת החיים של כלל האזרחים בשנים הקרובות".
לפי מסמך האוצר, כדי "לצמצם את הנזק הפיסקלי שיוצרת המלחמה ולשמור על האמינות הכלכלית של המשק הישראלי, נדרשים צעדים שיצמצמו את הגירעון המבני של ישראל בשנת 2024 באופן משמעותי. בטווח הבינוני, והחל משנת 2025, יש לפעול לשחיקת הגירעון, כך שיחס החוב לתוצר יחזור לתוואי יורד, וישקף לגופים הבינלאומיים מדיניות של אחריות פיסקלית בהתמודדות עם השלכות המלחמה. כדי לעגן את אמינות הצעדים, יש לקבוע צעדים שישפיעו הן על הטווח המיידי והן על הטווח הבינוני כבר בימים אלו".
הצעת התקציב קובעת קיצוץ רוחבי ("פלאט") בשיעור של 3% מבסיס התקציב של משרדי הממשלה, כדי להתכנס אל תוך המסגרות הפיסקליות. בתוך זה, מבקשים באוצר להפחית את מספר תקני כוח האדם בממשלה בשנים 2024-2025. עוד יופחת התקציב הממשלתי לפרסום, לייעוץ הדרכה ולתמיכות.