בוחרים חוגגים בטאיפיי את הניצחון של נשיא המפלגה הדמוקרטית פרוגרסיבית, לאי צ'ינג-טה / צילום: Reuters, ANN WANG
במשך שמונה שנים, סין זעמה על המפלגה השלטת בטייוואן והאשימה אותה בקידום סדר יום בדלני שמולו חייבת בייג'ינג להתעמת בעזרת מנופים כלכליים והפגנות של כוח צבאי.
בשבת, העניקו בוחרים בטייוואן עוד ניצחון מהדהד למפלגה הדמוקרטית פרוגרסיבית ובכך הבטיחו שהמתחים האלה יימשכו, או יגברו - בארבע השנים בקרובות, וכן ביססו את מעמדו של האי כמוקד של סכסוך בין וושינגטון לבייג'ינג.
● התמכרנו? חברות סיניות זכו במכרזים בישראל יותר מכל מדינה זרה אחרת
● סין ניסתה להחזיק את שני קצותיו של המקל במלחמה בעזה, ואז הגיע האיום הזה
● הכלכלה מקרטעת ומכניסה את סין למתח, והמערב עוזב לטובת מדינות נוחות יותר
ניצחונו של לאי צ'ינג־טה צפוי לגרום לאי נחת בסין, אך גם לעורר חששות בוושינגטון שבייג'ינג עלולה לפנות לשימוש בכוח, כדי לגרום לממשלה הדמוקרטית בטייוואן להתקפל.
לאי, כיום סגן הנשיא, זכה ב־40% מהקולות והדף שני יריבים, וכך הפך ליורש של הבוס שלו הפורש, הנשיא צאי אינג־וון. בכך, עזר הנשיא הנכנס למפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית להשיג קדנציה שלישית רצופה בשלטון, הישג חסר תקדים בגלל שטייוואן החלה לבחור מנהיגים בבחירות כלליות לפני כמעט 30 שנה.
בעולם תוהים: האם הנשיא הנכנס מעוניין בעצמאות לטייוואן?
בבירות של מדינות האיזור ומדינות אחרות בעולם, עולה שאלה מרכזית: האם לאי, שדיבר בעבר באופן גלוי על רצונו לעצמאות טייוואנית, לפני שמיתן את הניסוחים שלו בשנים האחרונות, יבחר במערכת יחסים יציבה עם סין - או האם בחירתו מציינת את תחילתו של שלב סוער ביחסים עם המעצמה מעבר למיצרי טייוואן, מעבר ימי ברוחב 160 ק"מ שמפריד בין טייוואן לסין היבשתית.
למרות שהפרטנר המועדף על בייג'ינג בטאיפיי, מפלגת האופוזיציה המרכזית קואומינטנג, או המפלגה הלאומנית, הפסידה בפער קטן לעומת פעם קודמת, התוצאה מבהירה שקשרים קרובים יותר, או אפילו איחוד פוליטי עם סין נותרו לא רצויים בעיני רוב העם בטייוואן.
התוצאה מהווה בעיה מבחינת נשיא סין, שי ג'ינפינג, שהגביר את המאמצים לקרב את טייוואן למעגל הההשפעה של סין. לאחר שניסה הכל, החל מתמריצים כלכליים, וכלה בכיתור דיפלומטי ואיומים צבאיים, כעת חייבת בייג'ינג לקבל את האפשרות שאולי לעולם לא תצליח לשכנע את הטיוואנים לסור למרותה של המפלגה הקומוניסטית.
עוד התקפות רטוריות והפגנות כוח נגד טייוואן יגבירו את המתחים האיזוריים ויסכנו רגיעה שהושגה בעמל רב ביחסי ארה"ב־סין - מבלי בהכרח לקדם את היעדים של בייג'ינג. פיתויים כמו הגדלת המסחר הדו־צדדי וחילופים תרבותיים נראים חסרי טעם, לאחר שבעבר לא הצליחו לעשות הרבה כדי לבלום את עלייתה של זהות טאיוונית הנבדלת מהזהות של אזרחי סין היבשתית.
מבחינת בייג'ינג, יעד ריאלי אחד הוא למנוע מטייוואן להכריז עצמאות באופן רשמי וכך להתרחק עוד יותר ממעמדה כשלוחה של סין היבשתית, אמר דומיניק יאנג, היסטוריון באוניברסיטת מיזורי,קולומביה שחוקר נושאי זהות בטייוואן.
המפלגה הקומוניסטית כבר זמן רב מנסה להשתמש באינטגרציה כלכלית כדי לפתות את הטיוואנים לקבל איחוד עם היבשת, "אבל זה נכשל באופן ספקטקולרי", אמר יאנג. "בייג'ינג חייבת להבין שהם עשו המון כדי להביא לניכור של דור שלם של אנשים טייוואנים".
בסין מתכוננים לתסריט קיצוני בו טייוואן תרצה עצמאות רשמית
התגובה הראשונית של סין לתוצאות הבחירות לא הראתה מוכנות לחשוב מחדש על מדיניות טאייוון של בייג'ינג. תוצאות הבחירות "מראות שהמפלגה הדמוקרטית פרוגרסיבית לא יכולה לייצג את דעת הקהל המרכזית באי", אמר דובר של משרד ממשלת סין לענייני טייוואן. הבחירות "לא משנות את המגמה הכללית, שהמולדת לבסוף תתאחד".
תגובה סינית חזקה לניצחון של לאי עלולה לגרום לארה"ב, שותפת ההגנה העיקרית של בייג'ינג, לדחות את סין - ואולי לגרור את יחסי ארה"ב־סין בחזרה להידרדרות רק כמה חודשים אחרי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן ונשיא סין שי ג'ינגפינג הסכימו בנובמבר האחרון, בקליפורניה לנהל טוב יותר את חילוקי הדעות בין שתי המעצמות.
שי הפגין נחרצות רבה יותר ברצון של בייג'ינג לשלוט בטייוואן - מאמץ שלא הוגשם מאז שהמפלגה הקומוניסטית של מאו דזדונג השתלטה על סין היבשתית ב־1949 וכפתה על ממשלת קואומינטנג של צ'יאנג קאי־שק לסגת לטאיפיי. בעוד ששי התעקש על כך שהוא מעדיף איחוד בדרכי שלום, הוא גם סירב להוריד מהשולחן אפשרות גם לשימוש בכוח צבאי.
בהתחשב בגישה הכוחנית של שי לאכיפת האחדות הלאומית, "הנרטיב של בייג'ינג לגבי טייוואן יכול רק להיעשות קשוח יותר - לא אפשרי מבחינתם להקל", אמר וו ג'י־מין, חוקר באקדמיה סיניקה, מכון מחקר הממומן על ידי הממשלה בטאיפיי.
לאחר שהמפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית זכתה בנשיאות ב־2016, בייג'ינג עצרה את הקשרים הרשמיים עם טאיפיי והשיקה קמפיין לחץ נגד טייוואן בחזיתות כלכליות, דיפלומטיות וצבאיות. סין צמצמה את הנסיעות וקשרי המסחר עם האי, וגם ניסתה לבודד את טאיפיי על ידי הקפאתה מחוץ לארגונים בינלאומיים וניסיון להעביר לצידה את המדינות שהיו בנות ברית דיפלומטיות של טייוואן. הצבא הסיני ערך גיחות אוויריות וימיות כדי לבחון את מערכי ההגנה של טייוואן ולהדגים את יכולתו לתקוף את האי.
בטייוואן מצפים לתגובת סין
טייוואנים רבים מתכוננים ללחץ סיני נוסף. אנליסטים פוליטיים אומרים שסין עלולה להגביר את מלחמות "השטח האפור" - כמו למשל תמרונים צבאיים שמטרתם להטריד את מערכי ההגנה הטייוואנים ולצמצם אף יותר את הקשרים הכלכליים בין שני הצדדים.
בייג'ינג כבר אותתה על תוכניות לצמצם זכויות מסחר שהיוו חלק מהסכם כלכלי שנחתם ב־2010 בטאיפיי עם ממשלת הקואומינטנג. סין הפסיקה קיצוצי מכס על יבוא של כימיקלים מסוימים מטייוואן החל מהחודש. רק כמה ימים לפני הבחירות, משרד המסחר הסיני הודיע שהוא עלול להרחיב את הצעד לסחורות נוספות, כולל מוצרי חקלאות, מכונות ומוצרי טקסטיל.
תחת הנהגת שי, פקידים סיניים חייבים לשמור על "השורה התחתונה" ולהתכונן ל"תסריטים קיצוניים" כמו האפשרות שטייוואן תרצה עצמאות רשמית, אמר צ'י צ'ונג, עמית מחקר במוסד המדיניות הלאומי, מכון מחקר הקשור למפלגת קואומינטנג בטאיפיי.
"אין כמעט שום דרך שבה בייג'ינג לא תעשה כלום", אמר צ'י, שצופה עוד לחץ סיני על בסיס הטקטיקות שהופעלו בשמונה השנים האחרונות. עם זאת, "אני יותר חושש לגבי השאלה אם יש דברים שלא חשבנו עליהם".
אבל מבחינת שי הסיכון הוא שהמשך הטקטיקה הקשוחה רק יבסס את הטינה הטאייוונית כלפי בייג'ינג - אולי עד לנקודת האל־חזור - ויאיץ את מאמצי טאיפיי לצמצם את ההשפעה של הכפייה הסינית. לחץ מצד בייג'ינג בעבר כבר הביא טאיפיי לבקש יחסי מסחר וביטחון קרובים יותר עם ארה"ב ומדינות דמוקרטיות אחרות - אסטרטגיה מאוד פופולרית בקרב אוכלוסייה החוששת מסין.
סקרים העוסקים בזהות הטאיוונית מראים הידרדרות ממושכת בתפישה של זיקה לסין היבשתית- מגמה שמומחים אומרים שקשה אם לא בלתי אפשרי להפוך.
יותר ויותר אזרחי טייוואן מאמינים שהעתיד שלהם בטווח הרחוק נמצא בטייוואן עצמאית ולא באיחוד או שמירה על הסטטוס קוו, לאחר שראו איך בייג'ינג דיכאה את החירויות הפוליטיות בהונג קונג בשנים האחרונות, אמר וו, החוקר, בהסתמכות על נתונים שליקטה אקדמיה סיניקה.
אנליסטים אומרים שאחד החששות הוא שבייג'ינג עלולה להתחיל להאמין שהיא כבר לא יכולה לבלום את הגלישה של טייוואן לעבר עצמאות רשמית, ולכן חייבת לשקול ברצינות שימוש בכוח צבאי כדי למנוע תוצאה כזו.
מהפרספקטיבה של בייג'ינג, "לתת לטאייוון לעזוב זו לא באמת אופציה", אמר יאנג, ההיסטוריון. "זה קשור לזיכרון ההיסטורי, זה קשור ללגיטימיות של המפלגה".
לכן בייג'ינג תמשיך ללחוץ על טאיפיי, למרות הסיכון שזה יחזור אליה, בגלל שהאלטרנטיבה עלולה להיות גרועה הרבה יותר. סין מאמינה, אמר יאנג, שאם לא תאיים על טייוואן בשימוש בכוח, "זהו זה - עצמאות טאיוונית יום אחר כך".
צ'רלס הולצר בוושינגטון השתתף בהכנת הכתבה