רשות החדשנות עוברת מתיחת פנים. האם זה מה שיעזור להייטק?

בתקציב המדינה החדש שאושר ביום שני, החליטה הממשלה שלא להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה, אך העלתה את הסיוע שהיא מעניקה לתעשיית ההייטק הישראלית באמצעות רשות החדשנות, רשות עצמאית החוסה תחת משרד המדע. 

● אפל הפכה לחברת הסמארטפונים הגדולה בעולם. האם היא תשמור על התואר ב-2024? 
● מנכ"ל החברה הגדולה בעולם: "אני אופטימי לגבי עתיד ה-AI"

תקציבה השנתי היה אמור להיות מקוצץ בשנה זו לשפל של שנים רבות, 1.4 מיליארד שקל. במקום זאת, העבירה הרשות בתמיכת אגף התקציבים רפורמות שמשנות את המבנה שלה מקצה לקצה, במטרה להתאים אותו לקשיים בהם נתקלים הסטארטאפים מאז פרוץ משבר המימון בהייטק במאי 2022, משבר שלמעשה לא הסתיים עד היום.

גוף שולי בנוף המשקיעים בישראל

במשרד האוצר מתגאים בתוספת תקציבית שתעמוד על מיליארד שקל בבת אחת, כך שתקציב הרשות ל־2024 צפוי לעמוד על כ־2.4־2.3 מיליארד שקל. יחד עם זאת, גורמים בשוק מעריכים שהוא עלול לעמוד בסוף השנה ב־1.7 מיליארד שקל.

עליית הריבית שהביאה להתייבשות מקורות המימון לחברות הטכנולוגיות, בצירוף חוסר היציבות הפוליטית והביטחונית בישראל, הביאו לירידה משמעותית בכמות הסטאר־טאפים שקמים במדינה ולירידה בהיקף ההשקעות, שהחזירו את ישראל להיקפי מימון של העשור הקודם.

משרד האוצר סבור כי 90 אלף עובדים יעזבו את הענף בשנה הקרובה, ומספר החברות שייסגר לאחר שלושה חודשי מילואים צפוי להגיע לשיא.

למרות הכל, רשות החדשנות עודנה נותרה גוף שולי בכלל ההשקעות בהייטק הישראלי וביכולתה לנווט את התקדמותו לכיוונים הרצויים.

תקציב הרשות לא עודכן באופן מהותי כבר יותר מעשור, וגם תוספות של כמה מאות מיליוני שקלים מותירים אותו כגוף קטן מאוד בנוף המשקיעים בישראל - כ־4% בממוצע מדי שנה.

ההצעה לקשור את גודל תקציב הרשות כאחוז קבוע מהתקציב לא התקבלה, וממילא, רוב חדי הקרן והחברות שיוצאות להנפקה בבורסה בניו יורק הן חברות פרטיות ללא מימון ממשלתי. נוסף על כך, השפעתה על מחקר יישומי בישראל ויכולתה להשפיע על תקציבים להשכלה גבוהה נמוכה, על אף התפקיד המכריע שמשחקת האקדמיה בקידום ההייטק הישראלי.

ביטול הקרן שהוקמה בשנות השמונים

קרן המחקר והפיתוח (קרן המו"פ) ברשות החדשנות, כלי הסיוע המרכזי שלה לחברות סטארט־אפ שהיקפה נאמד בכ־600 מיליון שקל, תעבור מן העולם בהדרגה בשנים הקרובות - ובמקומה תוקם קרן אחרת בשם "קרן ההזנק" שתאפשר להשקיע בחברות באופן שמזכיר יותר את קרנות ההון סיכון, גופי ההשקעה המרכזיים בהייטק, ומותאם יותר לצרכים של חברות הסטארט־אפ.

קרן המו"פ היא זכר ארכאי לתקופה בה הוקמה הרשות בשנות השמונים, שבה המדען הראשי היה מסבסד לא רק חברות צעירות, אלא גם פרויקטי מו"פ בחברות ענק. בשנים מסוימות סייע המדען הראשי בסבסוד חברות כמו אוסם, שטראוס וחברת החשמל.

רשות החדשנות חדלה מלתמוך בחברות גדולות כבר לפני כעשור, אך את התמיכה בחברות ביצעה באופן ארכאי ומנותק לכאורה מסביבת המימון שקיימת להן. כדי לגייס מענק מקרן המו"פ, נאלץ היזם להגיש בקשה מדי שנה מחדש, ללא היכולת לדעת האם הרשות תמשיך לתמוך בו גם בהמשך. קרן ההזנק החדשה תשקיע יחד עם קרנות הון סיכון פרטיות ומעתה תאפשר גם השקעה לטווח ארוך.

כללי הקרן החדשה, שכונתה "קרן ההזנק", מוכתבים מראש להשקעה בשלבים מוקדמים בלבד, החל משלב הרעיון ועד סבב הגיוס השלישי (סיבוב A), וגודל ההשקעה המקסימלי של רשות החדשנות יעמוד על 15 מיליון שקל. רשות החדשנות תוכל לקחת אחוזים ניכרים יותר מהיקף הסבב - עד 60%, שיעור גבוה יחסית למה שנהגה לקחת הרשות על עצמה קודם לכן. יש להדגיש כי הרשות אינה רוכשת מניות בחברה, אלא זכויות לקבל תמלוגים אם וכאשר החברה מתחילה לייצור הכנסות.

כחלק מהמעבר מקרן המו"פ לקרן ההזנק, לקרן המו"פ הקיימת יתווספו השנה כ־160 מיליון שקל על מנת לאפשר לסיבובי גיוס שיאושרו בשנה הקרובה לתמוך בחברות למשך שנתיים או שלוש, ולא רק לשנה אחת כפי שהיה עד כה. בשנים הבאות, היא תעמוד על כ־500 מיליון שקל, כאשר עם סיום התקציבים שהובטחו לחברות במסלול המו"פ, יותר ויותר תקציבים יתווספו לקרן החדשה.

יחד עם זאת, הקרן זוכה לביקורת בתעשייה על חוסר המיקוד שלה: ברשות טוענים שתשקיע ב"דיפ טק", שם כולל לשדות טכנולוגיה שבהם המשקיעים הישראלים אינם אוהבים להשקיע, כמו מדעי החיים, טכנולוגיות אקלים, חומרים מתקדמים ורובוטיקה, אך בפועל מדובר בשם קוד לחברות שמתקשות בגיוס הון. זאת משום שהן דורשות הון ראשוני רב יותר.

מה עם מעבדות AI והשבת מדענים מחו"ל?

תכנית החממות נוסדה בשנות התשעים כמענה לחוסר התעסוקה שנוצר עם העלייה המאסיבית מברית המועצות. בכך היא הצליחה, אך החממות הטכנולוגיות לא השכילו לייצר חברות בנות קיימא רבות ובדרך - רובן הפסידו: המדינה הוציאה כספים רבים שלא יצרו החזר משמעותי, וגם גופי הניהול שנבחרו לנהל את החממות לרוב לא ראו מכך רווח.

גם הדרישות מהיזמים והקרנות היו בלתי ניתנות לאכיפה: הם התבקשו לפתוח משרדים בפריפריה, אך לרוב עבדו רוב השבוע באזור המרכז. ברשויות הממשלתיות נהגו לחלק את מרכזי המחקר בפריפריה לתחומי תוכן נישתיים אך קשה היה למצוא מספיק יזמים באותם אזורים שיעמדו בדרישות.

במקום תכנית החממות, תיפתח תכנית חלופית שתעודד קרנות הון סיכון וחברות השקעה להקים מעבדות או מיזמים לשותפות בין אקדמיה לתעשייה, ואלה יוכלו לבקש מענק של עד 10 מיליון דולר כל אחת על מנת לכסות הוצאות אלה.

המטרה היא לעודד קרנות לפתוח מעבדות מחקר בתחומים מדעיים ולאפשר לחברות פורטפוליו לחקור בהם. אם בעבר יכלו סטארט־אפים בחממה לגשת לקרן ייעודית שהובטחה להם בכל מקרה על מנת לבקש הון משלים, הרי שתכנית זו בוטלה. כעת יצטרכו החברות השייכות לתכנית ההנבטה החדשה להתמודד מול שאר החברות על תקציב בקרן ההזנק.

בנוסף, הוקמה קרן שתמנף השקעות של חברות ביטוח ופנסיה בקרנות הון סיכון בתקציב כולל של 850 מיליון שקל, וממנה נוספה לרשות החדשנות 580 מיליון לשנת 2024. עוד 270 מיליון שקל יוזרמו ברבעון הראשון של 2026.

רשות החדשנות קיבלה עוד מיליארד שקל בשנתו הקשה ביותר של ענף ההייטק - הדבר מבורך ומעיד על רצינות של האוצר לסייע לתחום; תכניות הקידום מתחלפות ומשתכללות, אך התקציב עדיין איננו מטפל בבעיות הגדולות של ההייטק הישראלי: קידום חינוך טכנולוגי, קידום ההשכלה הגבוהה, בניית מעבדות בינה מלאכותית ושילוב אוכלוסיות כמו חרדים וערבים בהייטק. במשרד האוצר הבטיחו לגבש קרן להשבת מדענים מחו"ל ועוד קרן מחקר יישומית, כל אחת מהן בתקציב של 200 מיליון שקל, אך הדבר לא נקבע בתקציב בסופו של דבר.

הרשות עוברת מתיחת פנים, אך היא עדיין מתפזרת בין אותן הפעילויות שבהן עסקה קודם לכן ופועלת בשיטת תפסת מרובה. מוטב שאת ההון המצומצם שיש לה תקדיש ליעד אסטרטגי אחד או שניים שתקבע לעצמה.