שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
הוועדה לבחירת שופטים קיימה היום (ג') דיון במינוי שופטים לבית המשפט העליון ומינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון. הדיון הסתיים, כצפוי, ללא התקדמות ומבלי שנקבע דיון נוסף בעניין.
השר יריב לוין מסרב למנות את השופט יצחק עמית לנשיא הבא של העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי. כזכור, לוין הודיע כי בכוונתו לבטל את השיטה במסגרת הרפורמה המשפטית עליה הכריז לפני שנה. הרפורמה נבלמה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין עילת הסבירות וחוק הנבצרות.
● סלובניה מצטרפת לעתירה נגד ישראל בהאג, שאינה העתירה הדרום-אפריקאית
● הונאת הענק של מייק בן ארי: רשות המסים דורשת 100 מיליון שקל, על חשבון המשקיעים
לוין עומד בראש הוועדה לבחירת שופטים, וחברים בה השופטים יצחק עמית, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז; חברי הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד, יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ואורית סטרוק מהציונות הדתית; ונציגי לשכת עורכי הדין, מוחמד נאעמנה ואילנה סקר.
במהלך הדיון על מינוי נשיא קבוע לבית המשפט נכח השופט עמית ולא יצא מהדיון. עמית אמר לנוכחים: "אני יושב פה בתור עציץ", ולוין השיב: "העציץ פה זה שר המשפטים". במהלך הדיון על מינוי נשיא לעליון, עמית לא דיבר.
בעוד השרה סטרוק אמרה כי אין צורך למהר למנות נשיא קבוע לעליון, השופטת ברק-ארז התייחסה לחשיבות מינוי נשיא ואמרה כי מדובר במסר שלילי לציבור. נציגי לשכת עורכי הדין עמדו על הצורך למנות נשיא לעליון, ועו"ד מוחמד נעאמנה אמר כי "בית משפט עליון בלי נשיא זה כמו צבא בלי רמטכ"ל".
מחלוקת על הקריטריונים למינוי שופטי עליון
בשונה ממינוי נשיא לבית המשפט העליון, על-מנת לבחור שופטים לעליון נדרש רוב מיוחד של 7 מתוך 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים. עם פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון, חסרים כיום שתי שופטות. ללוין יש גוש חוסם יחד עם קרויזר וסטרוק, וכך גם למתנגדים להם.
לוין מבקש למנות שופטים שמרנים, ובוועדה הייתה מחלוקת מהם הקריטריונים למינוי שופטים לבית המשפט העליון. השופט עמית אמר כי הקריטריונים היחידים לבחירת שופטים לבית המשפט העליון הם "מקצועיות, מקצועיות ומקצועיות", והוסיף: "אנחנו מערכת שנותנת שירות לאזרח".
מאידך, לוין אמר כי מאחר שבית המשפט העליון דן בערכי המדינה והפך ל"בית משפט לחוקה", חשובה לו תפיסת העולם של השופטים. עמית השיב כי מדובר בכמות קטנה מאוד של תיקים שהם תיקים שנויים במחלוקת.
השופטת ברק-ארז ציינה כי חשוב שמי שימונה יגיע מבתי המשפט המחוזיים, עם פרישתן של הנשיאה חיות והשופטת ברון שהגיעו מרקע דומה; זאת להבדיל משופטים הממונים לעליון מהאקדמיה או מהשוק הפרטי. ברק-ארז גם הדגישה את החשיבות במינוי שופטות.
השרה סטרוק ציטטה משירו של אהוד בנאי "ניצוץ האהבה" העוסק בדעות שונות החיות זו לצד זו, ודיברה על הצורך להגיע לפשרה.
לקראת הסכמות?
בדיון היום לא דנו בשמות ספציפיים למינוי, וכאמור אין הסכמה על מינוי שופטים לבית המשפט העליון, שם נדרש להגיע להסכמות ולפשרות. יחד עם זאת, ולמרות שבעת הזו ההסכמה רחוקה, גורמים בוועדה לבחירת שופטים אמרו לגלובס כי הם מאמינים שניתן יהיה בהמשך להגיע להסכמות. לוין הסכים למנות את עמית לנשיא העליון בתמורה למינוי שני שופטים שמרניים, אך בוועדה אין הסכמה לכך.
בנוסף, בדיון היום מונו שופטים עמיתים (שופטים שפרשו וחוזרים לשפיטה באופן חלקי - נ.ש.), לאחר שבדיון קודם השרה סטרוק התנגדה למינויים. מינוי השופטים נועד לסייע לעומס על מערכת המשפט.
בתחילת החודש פורסמה לראשונה מאז הקמת הממשלה רשימת מועמדים לערכאות הנמוכות. הוועדה צפויה לדון במינוי לערכאות הנמוכות בפברואר ובמרץ. לפי נתוני בתי המשפט, חסרים כיום כ-50 שופטים לכל הערכאות. כמו כן, בשנת 2024 צפויים לפרוש 18 שופטים ורשמים נוספים, וכן יש לאייש 41 תקנים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי - סך של 59 תקנים נוספים.