ירגיע את חברות הדירוג? באוצר מעריכים שיחס החוב־תוצר לא יגיע ל־70% ב־2024

החשב הכללי הודיע ששיעור החוב בסוף 2023 הגיע ל־62.1% מהתוצר, נמוך מהתחזית בצל המלחמה • התחזיות הן שהגידול ייעצר ולא יגיע לרף של 70% • כעת, באוצר ינסו לשכנע את חברות הדירוג שהמשק הישראלי יתאושש במהירות ושהשקעה בביטחון היא חלק מהורדת סיכון

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני

עד ה־7 באוקטובר, צפו במשרד האוצר ששנת 2023 תסתיים עם ירידה מבורכת ביחס החוב לתוצר של מדינת ישראל, מ־60.5% לסביבות ה־59.5%. אלא שבעקבות המלחמה, במקום ירידה של כאחוז, עלה החוב כחלקו מהתוצר בכאחוז וחצי לרמה של 62.1% - כך עולה מאומדן שפירסם ביום רביעי החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.

התקציב עבר, והאוצר יכול לרשום לפחות הצלחה אחת
בן גביר קיבל תוספת ואלה הקיצוצים הגדולים: כך אושר תקציב המדינה
המבקר: מדינת ישראל מצאה תקציב רק ל־18% מתוכנית "מגן הצפון"

התוצאה מפתיעה לטובה לעומת התחזיות בשווקים, שהעריכו יחס חוב־תוצר מעט גבוה יותר, באזור ה־63%. אבל הנתון של 2023 מגלם רק את הפגיעה הראשונית בכלכלה. הבעיה היא שמגמת העלייה ביחס נמשכת וצפויה להישמר לאורך 2024. השאלה הגדולה שמטרידה את השווקים ואת סוכנויות הדירוג היא מתי ובאיזו נקודה תיעצר התקרבות החוב אל התוצר. על מנת להחזיר את את יחס החוב־תוצר למתווה יורד, נדרשת רמת גירעון של כ־3%. תקציב המדינה החדש ל־2024 שאושר השבוע בממשלה נבנה סביב רמת גירעון יותר מכפולה, של 6.6%.

לכן, התאוששות לא צפויה לפני 2025, במקרה הטוב. בשיא משבר הקורונה, זינק יחס החוב־תוצר של ישראל מ־58.8% בשנת 2019 לרמה של 70.7% בשנת 2020. אבל כעת, באגף החשב הכללי מעריכים שהפעם הגידול ייעצר בשלב מוקדם יותר ולא יגיע לרף של 70%.

המלחמה השפיעה על יחס החוב לתוצר בתנועת מלקחיים. מחד, הוצאות הממשלה קפצו למימון העלויות הצבאיות והסיוע למפונים. מנגד, הצמיחה במשק נעצרה וצימקה את הכנסות המדינה ממיסים.

מודי'ס בשיחות עם הצמרת הכלכלית

החוב הממשלתי לשנת 2023 הסתכם בכ־1.12 טריליון שקל, ביחס לכ־1.03 מיליארד שקל בשנת 2022. כלומר, גידול של כ־90 מיליארד שקל במינוס של ישראל.

רוב הגידול (48 מיליארד שקל) מוסבר בתגבור הגיוסים לאור המלחמה, והיתרה בעיקר בהשפעות על מלאי החוב מצד הריבית שעלתה, האינפלציה ושערי החליפין (35 מיליארד שקל). לאורך שנת 2023 כולה גייסו באוצר כ־160 מיליארד שקלים ברוטו.

פרמיות הסיכון של ישראל עלו בשנה האחרונה, באופן שיוחס תחילה למהפכה המשפטית של הממשלה ובהמשך למלחמה. מנגד, השנה החולפת הייתה הראשונה שבה לא גייסו באוצר באמצעות אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה, לאחר הרפורמה שביטלה אותם והפחיתה את עלויות הגיוס עבור האוצר. בימים אלה מנהלת סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס שורה של שיחות עם צמרת הכלכלה הישראלית. מטרת השיחות: בחינת הורדת הדירוג של ישראל מציון A+ לציון A.

אינדיקטור מרכזי לבירור איתנות פיננסית

יחס יחס החוב לתוצר מהווה באופן מסורתי אחד מקלפי המאקרו החזקים שמציג משרד האוצר מול חברות הדירוג. לאורך העשורים האחרונים הצליחו באוצר לצמצם הדרגתית את היחס, ולולא המלחמה, היו מצליחים לחזור לרמה שנמדדה כאן לפני הקורונה.

יחס החוב לתוצר הוא אחד האינדיקטורים המרכזיים שבוחנות חברות הדירוג לבירור איתנות פיננסית של מדינה או גוף עסקי. יחס של 62% נחשב עדיין נמוך בהשוואה בינלאומית, לעומת ממוצע של 112% במדינות המפותחות. אולם, בחברות הדירוג מודאגים בעיקר מאפשרות של גידול פרמננטי בחוב, לאור כוונות בממשלה להוסיף לתקציב הביטחון עוד עשרות מיליארדי שקלים בשנה. זאת, מעבר לתוספת תקציבית של 55 מיליארד שקל שקיבל משרד הביטחון לשנת 2024. תקציב הביטחון אמור להיבחן בוועדה מיוחדת שתקים הממשלה, שהרכבה עדיין מצוי במחלוקת.

קו ההגנה של המדינה הוא שהשקעה בביטחון תקטין את הסיכון הגיאו־פוליטי של ישראל ובכך תשפר גם את האיתנות הפיננסית. שנית, המשק הישראלי כבר הוכיח יכולות התאוששות אחרי משברים קודמים. ולבסוף, גם הממשלה הצליחה להעמיד בתקציב החדש את המינימום הנדרש, עם צעדי התכנסות בגובה 19 מיליארד שקל - כ־1% תוצר - שיספיקו כדי לממן קצת יותר מרבע מהגידול בהוצאות הממשלה בשנה הקרובה.